$
בארץ

מאגר הגז המצרי קטן משחשבו, אבל יפעל כבר בשנה הבאה

מצרים העניקה רישיון הפקת גז לשדה של ENI האיטלקית, שיפעל כבר ב־2017 - שנתיים לפני שמאגר לווייתן יגיע להפקה. ההכרזה עשויה לגרום ללקוחות באזור להעדיף את הגז המצרי על פני הישראלי ולשמוט את הקרקע מתחת למתווה הגז

ליאור גוטמן 08:0624.02.16

חברת האנרגיה האיטלקית ENI הודיעה שלשום כי ממשלת מצרים העניקה לה רישיון הפקת גז רשמי משדה זהר (ZOHRׂ) שהתגלה באוגוסט. החברה האיטלקית חוזה בדיווחיה שתחילת ההפקה תהיה כבר ב־2017, כלומר לפחות שנתיים לפני שמאגר לווייתן בכלל יגיע לנקודת ההפקה המסחרית שלו.

 

 

דיווחים ראשוניים משם הצביעו על כמות גז גדולה במיוחד שמגיעה עד 30 טריליון רגל מעוקב (TCF), כלומר כזו שגדולה בכ־36% מזו שנמצאה במאגר לוויתן. בדיקות עדכניות של האיטלקים קיזזו את כמות הגז בכחצי, אולם עדיין מדובר בהיקף מאגר שגדול פי 1.5 מזה שנמצא במאגר תמר, כלומר 16 טריליון רגל מעוקב (TCF) ב־ZOHR, לעומת 10 טריליון TCF בתמר וכ־22 טריליון TCF בלווייתן. עוד טוענים האיטלקים שהם הכינו תוכנית פיתוח אגרסיבית לשדה ZOHR, ועל פי הערכותיהם, מתחילת ההפקה ב־2017 ועד סוף 2019 הם יגיעו לתפוקה יומית של כ־75 מיליון יחידות אנרגיה, כמות כמעט כפולה מזו שמאגר תמר מספק כבר היום למשק הישראלי על בסיס ממוצע יומי בצנרת ההולכה היחידה שקיימת בישראל.

 צילום: אלברטוס

 

ההכרזה האיטלקית מגיעה בתזמון בעייתי במיוחד הן לשותפויות הגז והן לאישור מתווה הגז. אם האיטלקים יצליחו להפעיל את שדה הגז שלהם כבר בשנה הבאה, התחרות על מכירת גז ללקוחות שונים באגן הים התיכון עלולה להתברר כקשה במיוחד: כל השדות הישראליים, לרבות לווייתן, מחייבים שנים של פיתוח. בהינתן קיומו של מתחרה מקומי כמו ENI, שיוכל לספק גז במהירות יחסית, לא ברור עד כמה החברות הזרות ירצו להשקיע בישראל. זאת כאשר החוזים בשוק הישראלי נעולים גם כך עד להודעה חדשה וכבולים בידי מונופולי תמר ואולי לווייתן, והרגולציה הישראלית היא אחת הלא יציבות שיש על פני הגלובוס, כפי שאפשר להיווכח משלושה מהלכים רוחביים שגובשו בתקופה של ארבע שנים בלבד - מתווה הגז, ועדת צמח וועדת ששינסקי.

 

ואם זה לא מספיק, הפרסום האיטלקי עלול גם לפגוע במאמצי שר האנרגיה יובל שטייניץ לשכנע שאישור מתווה הגז הממשלתי, שנמצא כרגע בישורת האחרונה שלו בבג"ץ, הוא משימה של "חיים ומוות". כל הלקוחות הפריפריאליים שעליהם בנתה ישראל, ובכלל זה מצרים, ירדן או הרשות הפלסטינית, עלולים להעדיף גז מצרי או איטלקי על פני גז ישראלי, כך

שחתימת החוזים המיוחלת עם לקוחות בסביבת ישראל עלולה אף היא להיתקע ולהשאיר את המתווה יתום ועם אפשרות פיתוח קטנה בהרבה מהמתוכנן.

 

רק אתמול יצא שטייניץ לסבב פגישות שני בארה"ב בניסיון למשוך משקיעים להגיע לישראל ולפתוח את הים לחיפושים. פרסומים שונים של משרד האנרגיה מרמזים את מה שנובל כותבת בדו"חות שלה כבר שנים, והוא שפוטנציאל הפקת הגז מול חופי ישראל אינו מסתיים במאגרי תמר או לווייתן והוא עשוי להתגלות כגדול פי שניים ואף פי שלושה ממה שהתגלה עד היום. לעניין זה רותם משרד האנרגיה את הפוטנציאל שדווח לבורסה ברישיונות שונים, ובכלל זה רועי (כ־3.2 TCF) ואפילו עשרת המאגרים הקטנים והבינוניים שהתגלו לאחרונה על ידי ישראמקו ברישיונות דניאל, שבהם נמצא גז שמחולק לעשרה מאגרים שונים עם היקף מצטבר שמתקרב לנפח הגז שיש בתמר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x