$
בארץ

בנק הפועלים נגד ועדת שטרום: "מסתמכת על נתונים לא עדכניים"

מ"מ מקום מנכ"ל הבנק, אריק פינטו תקף את הוועדה להגברת התחרות בין הבנקים: "אין שום התייחסות לסיכונים ולעלויות שינבעו מההמלצות שלה. יושבת ועדה ציבורית שרוצה לקדם מהלכים דרקוניים שאין כמותם בעולם". פורום הארגונים החברתיים: "המדינה צריכה לקחת על עצמה הקמת תשתית מלאה לבנק - כדי שישתלם לקמעונאי להיכנס לתחום"

שאול אמסטרדמסקי ורעות שפיגלמן 15:0515.02.16

התקפה חריפה של בנק הפועלים על ועדת שטרום להגברת התחרות בין הבנקים. מ"מ מקום מנכ"ל הבנק, אריק פינטו, תקף הבוקר את חברי ועדת שטרום ביום השני לשימועים בעל פה שהוועדה עורכת על המלצות הביניים שלה. פינטו, כשהוא מלווה בעו"ד צבי אגמון ובמשנה למנכ"ל ידין ענתבי, פתח את הצגת הדברים במתקפה חריפה.


 

"יש הרגשה שההמלצות של הוועדה הוכתבו מראש, עוד לפני הבחירות. רואים את זה בדרך הצגת הנתונים העובדתיים המתיימרים להיות אמיתיים. זה מתחבר לאווירה הכללית נגד הבנקים. עם אמירות כמו זו שבעוד 10 שנים הבנקים ייעלמו. אמירות שמובילות לפגיעה מיותרת בבנקים ובכלכלה הישראלית.

 

"אם האמירה נכונה ובעוד 10 שנים הבנקים ייעלמו למה אנחנו כאן? האם יש יותר מהאמירה הזו בשביל לבטא את התחרות שישנה ועוד עתידה להיות? אלא אם מישהו חושב שיישום הוועדה יביא לזה.

 

אריק פינטו אריק פינטו

 

"קראתי את הדו"ח וחשבתי שהוועדה מדברת על מקום אחר. אתם מדברים על רווחיות חריגה, על בסיס איזה נתונים? מישהו בדק את המרווחים? את המצב בעולם? מה קורה בעולם בימים אלה בתחום הנבקאות? בדו"ח הביניים אין סקירה של המחירים. הוועדה לא מבצעת שום השוואה של המחירים בישראל לעולם ולא מראה שהמחירים פה גבוהים. המצב פה שונה בתכלית, הנתונים מראים שהמחירים פה נמוכים וסבירים, שהריביות סבירות ביחס לעולם ושהרווחיות שלנו אינה חריגה.

 

"אלא שהוועדה בחרה להתעלם מנתונים אלה ובמקום לבדוק ישירות את המחירים שהם אינדיקציה מרכזית לקיומה של תחרות, הוועדה מסתכלת על נתונים אחרים. ומה הם? הוועדה אומרת שיש בעיה של תחרותיות בשוק האשראי כשהמקור לכך הוא מחקר מ-2008, והנתונים הם מ-1994-2001. הוועדה אומרת שצריך צעדים מבניים. מה המקור? ועדה פרלמנטרית מ-2007. אי אפשר להתעלם מהשינויים שהתרחשו במשק הישראלי בעשור האחרון. הם צריכים להיות נר לרגלי הוועדה.

 

"איפה התייחסות השוואתית לישראל ביחס לעולם? התייחסות למשבר 2008, ולאופן שבו המערכת הבנקאית בזכות מינוף מאוזן צלחה אותו ביחס למדינות אחרות. איפה המהפכה הטכנולוגית שעוברת על השוק?

 

"יותר מזה, הועודה רוצה לבחון יעילות ותחרותיות? איפה הבדיקה הקונקרטית איזה בנקים יעילים ואיזה לא? איפה בדיקה של פיתוח השירותים וכו'? ניתוח כזה נעדר מדו"ח הביניים. מה שניתן למצוא בדו"ח הביניים זו אמירה כללית שאומרת שכל הצעדים ההתנהגותיים מוצו ושאין מנוס מצעד מבני. אבל כשבוחנים לאיזה צעדים מתייחסת הוועדה, או שהם לא רלוונטיים או שלא ניתן לומר שהם מוצו.

 

"דוגמא מצוינת היא חוק נתוני אשראי שמתקדם בימים אלה בוועדת הכלכלה. לחוק זה צפויה להיות השפעה מכרעת על התחרות בשוק האשראי. תעודת זהות בנקאית עתידה להימסר לראשונה ללקוחות הבנקים רק בסוף החודש הזה. חגיגה המקדמת הנפקת אג"ח על ידי גופים חוץ בנקאיים, ועוד כהנה וכהנה חוקים שנועדו לקדם את התחרות. אך שום דבר מאלה עוד לא קרה. אז איך אפשר לקבוע שכל הצעדים ההתנהגותיים מוצו?

 

"איך מתקדמים בצעד מבני כל כך דרמטי כשכל כך הרבה שינויים מבניים נמצאים בתהליכי חקיקה? השוק של אתמול הוא לא השוק של מחר או בעוד שנתיים. כמי שבא משוק הבנקאות ובפרט משוק האשראי הקמעונאי, אני אומר לכם שכל בוקר בנק הפועלים מתעורר לתחרות. כל יום אנחנו חושבים איך להתייעל ולהתקדם ולהיות טובים יותר מהמתחרים. אתם יודעים כמה כסף אנחנו משקיעים בפיתוח טכנולוגי?

 

"אין שום התייחסות מצד הוועדה לסיכונים ולעלויות שינבעו מההמלצות שלה. יושבת ועדה ציבורית שרוצה לקדם מהלכים דרקוניים שאין כמותם בעולם ולא עושה אפילו סימולציה מינימלית של מה הולך לקרות אם הצעדים יתרחשו. האם זה יועיל לצרכן? האם הוא ישלם פחות או יותר?

 

"המלצות הוועדה הן המלצות שאין להן אח ורע במדינות שישראל רוצה להידמות להן. מה הבנצ'מרק של הוועדה? מצאנו שתי מדינות שאסרו הנפקה על הבנקים - אנגולה וקייפ ורדה. זה הבנצ׳מרק של הוועדה?

 

"המלצות הוועדה לא יקדמו את מטרותיה מלבד שני הבנקים הגדולים, לא יביאו להוזלת מחירי האשראי, יובילו לפגיעה בצרכן ובמשק וביציבות הפיננסית של משקי הבית.

 

אין לנו ספק שבעוד כמה שנים, כשתקום הוועדה הבאה, היא תגלה עליית מחירים ופגיעה בצרכן. אני מאוד מקווה שחברי הוועדה ישקלו ברצינות את הדברים שנציג בפניכם כיום".

 

פורום הארגונים החברתיים, שחתם את יום הדיונים השני של הוועדה, הדגיש את חשיבות כניסתם של 5-7 בנקים חדשים מלאים כולל קואופרטיבים. "החסמים העומדים היום בפני קואופרטיבים הם לא הגיונייים ודורשים מהם הון עצמי של 75 מיליון שקל", ציין הפורום. הפורום הציג נתונים לפיהם בנקים קואופרטיבים בעולם יציבים יותר מבנקים פרטיים, ואת העובדה לטענתו שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי שאין בה בנק קואופרטיבי. גם נושא הלימות ההון עלה על הפרק כאשר לדעת הפורום הדרישה לעמידה ביעד הלימות הון של 8%-10% כבר מהיום הראשון לפעילותו של בנק, היא דרישה מאוד גבוהה, ומוצע להנמיך אותה כאשר בד בבד עם עליית גיל ההלוואות שנותן הבנק, תעלה גם דרישת הלימות ההון באופן יחסי".

 

עוד דרש הפורום את סיומה של תופעת 'הדלתות המסתובבות' כאשר על פי בדיקת הפורום רק מפקח אחד על הבנקים במהלך כל השנים, יואב ליהמן לא עבר לצידו השני של המתרס. "דרושה תקופת צינון משמעותית שתאפשר לנפשות הפועלות בבנק ישראל להיות רגולטור עם שיניים"

 

נציגי השדולה לפנסיה הוגנת אמרו בדיון, "החשש שלנו שאנשים עד גיל 40 יקחו את ההלוואה לצרכי הוצאה שוטפת ולא לרכישת דירה, מה שיחריף עוד יותר את הבעיה הלאומית הקיימת היום של השוקי בהחזר הלוואות". עוד הדגישו חברי השדולה שחינוך פיננסי הוא טוב ויפה אך קשה מאוד ליישם אותו ולכן ההסתמכות על התבונה של הציבור בעריכת החישובים והשיקולים הפיננסיים הנכונים טרם לקיחת הלוואה על חשבון החסכון הפנסיוני, רק כי יש להם חינוך פיננסי - היא לא הנחה מספקת. "אנו שומעים פרופסורים לכלכלה שדוחים את הטיפול בענייני הפנסיה שלהם לאחרי החגים, אז איך אפשר להניח שאדם מן השורה יתעסק בעניינים כאלו?", כך נאמר על ידי נציגי השדולה.

 

חבר הוועדה אבי בן בסט הסביר כי לקיחת הלוואה על חשבון החסכון הפנסיוני מאפשרת למשקי בית ממצב סוציו אקונומי נמוך לקחת הלוואה על חשבון הפנסיה בשלבי החיים כאשר ההוצאות מכבידות ובתקופת היציאה לגמלאות להחזיר את ההלוואה, כאשר יש ירידה דרסטית בהוצאות. הנתונים, כך אמר בן בסט, מראים שבשלבי החיים כאשר ההוצאות מכבידות, שכבות מסויימות לא מצליחות לקבל הלוואות מספקות למימון המחייה השוטף - ולכן יש לתקן את העיוות שנוצר.

 

רונן רגב מנכ"ל 'אמון הציבור' הדגיש את חשיבות ההמלצה להפרדה מלאה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, וכי כל רצף ההמלצות עד לשלב הזה צריך לכוון למטרה הזו בלבד. רגב התייחס גם לסוגיית ההון העצמי שנדרש מסולקים חדשים (לפי כללי ה-PSD) ואמר שיש לשנות את צורת הפעולה: "אין לחכות עד להתיישרות הקן של ישראל עם התקנים באירופה אלא להקציב לזה זמן, ואם בפרק הזמן שמקציבים לא מצליחים ליישר גם עם מודלים בינלאומיים, צריך להחליט שבאותה נקודת זמן עוברים אוטומטית למודל בחו"ל שהוחלט עליו".

 

בנוסף הדגיש רגב את משמעות הארבע שנים. הוועדה ממליצה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים למשך ארבע שנים אך חשוב לבדוק שעד שתחל הספירה של ארבע השנים האלו - שהחברות המופרדות אכן יהיו בעלות האמצעים לקיים פעילות תקינה, כי אם זה לא יהיה המצב כל מה שניסנו לבנות ייהרס.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x