$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

האוצר: עלות שכר בכירי עיריית ירושלים זינקה פי 3.5 מאז 2009

רגע אחרי שהסתיים הריב המתוקשר בין ניר ברקת לבין האוצר עם העברה תקציבית של 499 מיליון שקל לעיריית ירושלים, נתונים חדשים של האוצר מציתים שוב אש. תקציב לשכת ברקת זינק ל־7 מיליון שקל בשנה לעומת 1.9 מיליון שקל בתקופת לופוליאנסקי

רוני זינגר 06:5321.01.16

משרד האוצר משיב אש לראש עיריית ירושלים ניר ברקת שניהל לאחרונה מאבק מתוקשר נגד המשרד תוך תלונות על מחסור בתקציבים.

 

מעבודת מטה שהכינו באגף תקציבים במשרד עולה כי ראש העירייה דאג בשנתיים האחרונות להעלות דרמטית את שכר עובדי העירייה הבכירים. על פי עבודת המטה הפנימית, בשנות כהונתו של ברקת גדל מספר משרות הבכירים פי שלושה, כאשר עיקר הזינוק חל בשנים 2013–2014, כלומר גידול של פי שניים בתוך שנתיים. בהתאם לכך עלו הוצאות השכר של בכירים מכ־9.6 מיליון שקל בשנת 2009 ללא פחות מ־34 מיליון שקל בשנת 2015. באוצר סבורים כי קצב גידול המשרות והעלייה בשכר משמשים דוגמה לכך שהעברת המשאבים הממשלתיים "לא מיתרגמת רק לפעולות ישירות לטובת שירותים ישירים לתושבים".

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ראש עיריית ירושלים ניר ברקת צילום: שאול גולן

 

עוד עולה מהבדיקה כי היקף כוח האדם בעירייה גדל בשנות כהונתו של ברקת ב־24% לעומת שיעור העלייה באוכלוסיית העיר שעמד רק על 11%. תקציב לשכתו של ברקת זינק משמעותית לעומת זה של ראש העירייה הקודם אורי לופוליאנסקי — מ־1.9 מיליון שקל בשנה לכמעט 7 מיליון שקל בשנה. לפי עבודת אגף תקציבים, בשנה האחרונה גדל תקציב דוברות העירייה ב־5 מיליון שקל. באוצר ביקשו להצביע על המקומות שבהם העירייה יכולה לבצע צעדי התייעלות, שכן ביקשו להתנות את העברת חלק מהכסף בכפוף לביצוע צעדים אלו. אף שלא ברור אם התניה זו אכן תתקיים בפועל.

 

דרישתו המקורית של ברקת מהאוצר היתה העברה של 800 מיליון שקל לעירייה, כאשר 260 מיליון שקל הם בסיס התקציב וכל היתר הם תקציבי סיוע שונים וחד־פעמיים. בתום דיונים שהתקיימו בתחילת השבוע סוכם כי העירייה תקבל 499 מיליון שקל. בחינת האוצר מצאה עוד כי תקציבי העירייה הולכים וגדלים לא בגלל הצלחת העירייה לאכוף עוד גבייה, אלא כי ברקת הצליח בשנות כהונתו "להוציא" עוד ועוד תקציבים מהממשלה.

 

מאז נכנס ברקת לתפקידו גדלו הכנסות העירייה ב־45%, אבל במקביל עלתה עוד יותר תמיכת הממשלה: בשנת 2008 השתתפה המדינה בכמיליארד שקל בתקציב העירייה, ואילו בשנת 2014 העבירה 1.6 מיליארד שקל, כלומר עלייה של 57%. זאת בזמן שההכנסות העצמיות של העירייה — בין היתר מגביית ארנונה עלו ב־36% בלבד.

 

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "צר לנו על הניסיון להטעות את הציבור בנתונים ממוחזרים ושגויים רבים שאינם תואמים את המציאות במקום להודות שהעיר מנוהלת בצורה מצוינת ובתוצאות מרשימות. ספרי התקציב של העירייה שקופים לציבור וכל אחד יכול לבדוק ולהיווכח בכך. לגופן של הטענות - הטענות על שכר הבכירים אינן נכונות שכן הנושא הוסדר ע"י שלוש הערים הגדולות אל מול הממונה על השכר באוצר ומשרד הפנים, ללא כל קשר לברקת. נתוני הגידול בכח האדם שהוצגו גם הם שגויים, משנת 2009 עד 2015 גדל כח האדם רק ב-1,368 איש שמהווים רק 16%. מרבית הגידול הוא אוטומטי בשל הגידול הטבעי של העיר בשנים אלו, והמשרות הן ייעודיות במימון משרדי הממשלה, בעיקר בתחומי החינוך והרווחה (771 עובדים). שאר העובדים הם עובדי ניקיון נוספים (כ-200) במטרה לשפר את ניקיון העיר וכן עובדים המגדילים את הכנסות העירייה. יצויין כי גם עתה בירושלים חסרים עובדים נוספים שמעניקים שירות לתושבים, ויחס עובדי העירייה למספר התושבים נמוך מהממוצע הארצי משמעותית. גם הטענות על לשכת ראש העיר שגויות מהיסוד, לא חל כל שינוי בתקציב הלשכה מאז ימי לופוליאנסקי אלא בדרך הצגתו. בעבר חולקו עובדי הלשכה בין שני סעיפים תקציביים שונים ובשנת 2010 אוחדו לסעיף אחד ומכאן מקור הטעות בהבנה. בנוסף הקים ברקת מחלקת פניות ציבור המטפלת באלפי פניות בשנה וכן מחלקה לקידום מזרח העיר בלשכתו שלא היו בעבר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x