שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

השרה שקד על הצעת חוק חדלות פירעון: "חייב אינו פושע, אין סיבה להענישו"

הצעת החוק שמה דגש רחב על שיקומם הכלכלי של החייב או של החברה. חייבים יחידים בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל יתנהלו מול ההוצאה לפועל ומעבר לכך בבימ"ש השלום; הצעת החוק גם מבקשת להקטין ככל האפשר את הפגיעה בנושים

זוהר שחר לוי 14:3211.01.16

שרת המשפטים, איילת שקד הציגה הבוקר (ב') את טיוטת חוק חדלות פירעון אותו תגיש בשבוע הבא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.

 

 

"חוקי חדלות הפירעון שקיימים היום הם מתקופת המנדט, בני 80 שנה, ואני חושבת שהגיע הזמן להיכנס למאה ה-21. אנחנו מובילים מהלך גדול כדי ליצור רפורמה משמעותית וחשובה", אמרה השרה במסיבת עיתונאים שהתקיימה במשרד המשפטים.

 

לפי שקד, הרפורמה בחדלות הפירעון נוצרה מתוך הצורך ליצור שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם.

 

טיוטת החוק נכתבה במחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי) בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד אבי ליכט, בשיתוף ותיאום עם הכונס הרשמי, רשות האכיפה והגביה, הנהלת בתי המשפט, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר וגורמי ממשל נוספים.

 

דגש רחב על שיקומו של החייב

 

החוק צפוי לשנות את האופן בו ידונו בתיקי חייבים כאשר יחידים בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל יתנהלו מול מערכת ההוצאה לפועל ויחידים בעלי חובות הגבוהים מסכום זה יטופלו בבית משפט השלום. חברות ותאגידים ינהלו את הליכי הפירוק, כפי שקורה היום, בבתי המשפט המחוזיים.

 

שרת המשפטים איילת שקד שרת המשפטים איילת שקד צילום: יאיר שגיא

 

הצעת החוק שמה דגש רחב על שיקומם הכלכלי של החייב או של החברה. לפי שקד, הצעת החוק מבקשת לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט רגל". התפיסה החדשה אינה מגדירה חייב כפושע, ולכן אין סיבה "להעניש" אותו. המטרה העיקרית היא לשפר את גביית החוב מהחייב, ככל שיש בידו אמצעים כלכליים, וכן לפעול לשיקומו וחינוכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר. עוד ציינה, כי חייב שיפתח בהליכי חדלות פירעון יידע בשלב מוקדם מאד מה התהליך שעליו לעבור על מנת לזכות בפטור חלקי או מלא של חובותיו.

 

שיקום חברות עדיף על פירוקן

 

באשר לחברה או תאגיד שנקלעו לחדלי פירעון, הצעת החוק קובעת עמדה ערכית ולפיה שיקום חברות עדיף על פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה ל"תספורת" לנושים. כל זאת, באמצעות יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

 

אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים

 

הצעת החוק שהוצגה מבקשת גם להגדיל את שיור החוב שייפרע לנושים. לפי ההצעה, הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, אחת מתכליות הליכים אלו היא להגדיל את ערך נכסי החייב ולהקטין את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מהליך חדלות הפירעון. הצעת החוק מבקשת לסייע לנושים הקטנים, שכיום נאלצים להסתפק ב"רסיסים" מן הסכום הכללי שמתחלק בין המדינה והנושים המובטחים – שהם לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים.

 

שרת המשפטים הדגישה עוד כי במסגרת הרפורמה נלקח בחשבון הצורך להתאים את חוקי חדלות הפירעון למציאות הכלכלית המודרנית ולעידן שבו ישנן חברות גלובליות. החוק, למשל, קובע מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית.

 

הכנ"ר: "אנחנו לא גן עדן לחייבים"

 

מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור ציינה במסיבת העיתונאים כי תחום חדלות הפירעון חיכה זמן רב לשר משפטים שיבוא "ויקח את הנושא וירים אותו. יש כאן מהלך שמעביר עומסים מביהמ"ש לגורמים מקצועיים שהתפתחו כאן בשנים האחרונות כמו כנ"ר וגם הרשות האכיפה והגבייה".

 

עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש הוסיף כי "מדובר באירוע מאוד משמעותי. לא בכל יום משרד המשפטים עורך מסיבת עיתונאים ואני חושב שיש סיבה למסיבה. המהלך שהיום אנחנו מציגים ומבקשים לקדם הוא מאוד שאפתני. מה שאנחנו מנסים לעשות זה בבת אחת לקחת ולהחליף לתחום משפטי שלם את כל מערכת ההפעלה. במקום לתקן בפלסטר כל פעם אנחנו רוצים לקחת מספר גדול של גופים ולשנות להם DNA כדי שיהיו מודרניים יותר. אנחנו מנסים לעצור רגע, ולנסות לשנות לא באמצעות ריצה אלא להכתיב את סדר היום בעצמנו".

 

כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, הוסיף גם הוא ושיבח את הצעת החוק. "בשילוב זרועות", אמר, "יצרו כאן חוק מודרני
למדינה שנבנה על אדנים של פסיקה ועבודה רבת שנים. עד היום לא הייתה חקיקה שהתאימה לעידן המודרני והיום אנחנו לקראת חקיקה בכנסת".

 

האן התייחס לכך שיתכן שדווקא הצעת החוק תוביל לכך שאנשים פרטים והן חברות ינסו לנצל את המערכת לטובתם. "אנחנו לא גן עדן לחייבים", אמר, "אבל לא מתעמרים צריך לזכור שיש לא מעט שמנצלים המערכת וינסו לנצל הערכת. לכן אחת הבשורות היא מתן כלי אכיפה פליליים גם בידי הכנר על מנת לעמדו מנגד ולא לאפשר לאותם חייבים, המתקראים חייבים, לנצל אותה. כלי האכיפה הפליליים הם טובים לאיזון ושצריך למנוע זאת בעדם".

 

עוד ציין הכנ"ר, כי החקיקה מוסרת בידיו במסגרת החוק החדש את הסמכות לנהל מאגר של בעלי תפקיד, מפרקים. "ברור שבהליך הזה יש בעלי התפקידים ושהמערכת הזו אינה מוסדרת כדיסיפלינה מקצועית והדבר תלוי בביהמ"ש ובעלי התפקיד נבחרים באופן אקראי על ידי נושים ואחרים. אנחנו רוצים לנהל מאגר של דיספליסנה מקצועית, שקופה – גם כאן אנחנו לוקחים את התפקיד למקום יותר מובנה מקצועי ונכון כפי שנעשה במקומות אחרים בעולם".

 

תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה החדש, הוסיף: "החוק החדש משתלב מצוין עם תפיסת הרשות כרשות יוזמת שיורדת מהדוכן ורואה עצמה מחוייבת לקדם הליכים לטובת הזוכים ולהגנת החייבים. הרשות מפעילה למעשה פיילוט של החוק החדש במסגרת הליך ההפטר בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים. עד כה הוגשו 1,065 בקשות להפטר ועשרות חייבים כבר נכנסו למסלול. אנו מברכים על החוק ועל האמון שניתן ברשות".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x