שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הסיכום התקציבי היקר ביותר בעשור האחרון עדיין לא גלוי לציבור

חודש וחצי לאחר שמשרדי האוצר והביטחון חתמו על ההסכם התקציבי של 300 מיליארד שקל, הם יערכו מחר סוף סוף תדריך שאולי יזרוק איזה פירור מידע לציבור. את נושא הפנסיה הם ימשיכו לטאטא מתחת לשולחן

שאול אמסטרדמסקי 22:1310.01.16

1. שקיפות? אולי רק בתיאוריה

 

חודש וחצי חלפו מאז שמשרד האוצר ומשרד הביטחון חתמו על ההסכם התקציבי הגדול ביותר שחתמו עליו בעשור האחרון – בהיקף של 300 מיליארד שקל לפחות – והציבור טרם שזף עינו ולו על אות אחת מההסכם הזה. לא רק שהציבור לא נחשף אליו, גם נבחרי הציבור לא נחשפו אליו, למעט יו"ר ועדת הכספים משה גפני שזכה להצצה חפוזה בחדר צדדי, רגע לפני שחברי הכנסת אישרו העברה של 2.5 מיליארד שקל מהמשרדים החברתיים לתקציב הביטחון.

 

האירוניה טמונה בכך שחלק נכבד מההסכם הזה מדבר על שקיפות, על הצורך בהגברתה ועל המנגנונים שאמורים ליישם את ההגברה הזו. הפקידים הבכירים בשני המשרדים מספרים לכתבים (מעולם לא ראינו את ההסכם, לכן כל מה שנותר הוא הסיפורים שמספרים אודותיו) כי זוהי תחילתו של עידן שקוף מאין כמותו. סוף כל סוף פקידי האוצר יוכלו לראות הכל בנוגע לתקציב הביטחון, לא רק בדיעבד אלא גם מראש. האם תהיה להם לא רק שקיפות אלא גם בקרה תקציבית? שאלה טובה, כנראה שיותר מהיום אבל לא כמו שהיו רוצים.

 

ובכל זאת, השקיפות הזו היא שקיפות חלקית בלבד. היא שקיפות אקסקלוסיבית, רק לקבוצה קטנה מאוד של פקידים. מה הם יעשו איתה? כיצד יחליטו להפעיל אותה? הציבור, ונבחרי הציבור, לעולם לא יידעו. כי עם כל הכבוד לשקיפות, לאף אחד ממנסחי הסכם הזה לא היתה כוונה שהשקיפות תחצה את מפתן הדלת של משרד האוצר. הו לא, אם כבר שקיפות, אז שקיפות בנוסח משרד הביטחון – שקיפות בשושו.

 

כיצד חברי הכנסת אמורים לפקח על יישום הסכם שהם מעולם לא נחשפו אליו? כיצד הציבור יכול לדעת אם משרד האוצר מעביר כספים למשרד הביטחון כי משרד הביטחון אכן עמד בתנאים שהוא התחייב אליהם? כיצד מישהו יכול לדעת אם מערכת הביטחון משקיעה את הכסף הזה בחיזוק הביטחון או דווקא בכוח אדם? אם לקחת דוגמה מהשנים האחרונות, ועדת ברודט קבעה כי על צה"ל לקצץ את כוח האדם שלו ב־12% החל מ־2008. בפועל, כוח האדם של צה"ל גדל ב־12%. האם משרד האוצר יוכל לעקוב כעת אחרי מה שקורה בכוח האדם בצה"ל? באוצר טוענים שכן. האם הציבור יוכל לעקוב אחרי יכולת המעקב של האוצר? הצחקתם את הפקידים, אתם לעולם לא תדעו, עד שלמישהו יהיה אינטרס שתדעו בשביל להשתמש בזה לקרבות הבוץ הבין משרדיים שיגיעו, כשיגיעו.

 

2. מי זוכר את הבלוף של יואל בריס

 

יותר מזה, הסיכום בין משרד האוצר למשרד הביטחון נקרא בעגה המשרדאוצרית "סיכום תקציבי". האוצר חותם על סיכומים כאלה מול כל המשרדים, לרוב מול המנכ"לים. הסיכומים האלה לא מופיעים בשום מקום. הממונה על התקציבים נשבע שוב ושוב שהם מקבלים ביטוי מלא בתקציב, אבל מהשיחות שערך "כלכליסט" עם כמה גורמים שראו מספר סיכומים כאלה, עולה כי האמירה של הממונה על התקציבים אינה מדויקת, בלשון המעטה.

 

המספרים של ההסכמים האלה אולי מופיעים (בחלקם) בספר התקציב. אבל ההתניות – התנאים שמשרד האוצר מעמיד למשרדים השונים בשביל להעביר את הכסף הזה – ההתניות האלה לא מופיעות בספר התקציב. וההתניות האלה, אם להאמין לאנשים שראו את הסיכומים האלה, הם החלק המרכזי בסיכומים האלה. ואת זה משרד האוצר מסרב לחשוף.

 

במרץ האחרון, בראיון שנתן ל"כלכליסט", בישר לפתע היועץ המשפטי של משרד האוצר יואל בריס כי הסיכומים התקציביים האלה יפורסמו לציבור, אחרי התקציב. האמירה של בריס נותרה עמומה משהו – מה זה בדיוק "אחרי התקציב"? אחרי אישור התקציב? אחרי ששנת התקציב תיגמר?

 

הדבר היחידי שברור הוא שלמרות האמירה של בריס, המשרד עדיין לא מסכים לחשוף את ההסכמים האלה. לא את אלה שנחתמו מול כל המשרדים, ובטח לא את זה שנחתם מול משרד הביטחון. למה? כי אפשר.

 

לאחר שהאוצר דחה את פניית חופש המידע של כתב "כלכליסט" עמרי מילמן בנושא – בנימוק כי מדובר במדיניות בהתהוות – "כלכליסט" פנה אליו שוב אתמול כדי להבין מה עלה בגורל ההבטחה ההיא של בריס. האוצר בחר שלא להגיב.

 

3. מדוע התבטל התדרוך ומי שולט ב־word

 

כדי להתמודד עם הביקורת הציבורית על חוסר שקיפות, שני המשרדים תכננו לקיים בשבוע שעבר תדרוך לכתבים – הכלכליים והצבאיים, בנפרד – על הסיכום התקציבי בין משרדים. לא לחשוף אותו ממש, חלילה, אלא לדבר עליו, ולהציג מסמך כלשהו שיספר מה עיקרי ההסכם. משהו כזה. ההזמנות כבר יצאו, אבל ערב לפני התדרוך בוטל. למה? התשובה הרשמית היא סיבה טכנית – "עוד לא הספקנו להשלים את החומר".

 

דן הראל דן הראל צילום: עמית שעל

כש"כלכליסט" ניסה לחפור בנושא ולהבין האם מישהו לא הספיק להשלים את קובץ הוורד – הסבר שנשמע קלוש לכל הדעות – התשובות שהגיעו היו סותרות. במשרד האוצר הסבירו שהם לוחצים על משרד הביטחון לחשוף לציבור כמה שיותר מההסכם, ופשוט לא הצליחו להגיע להסכמות מספיקות עם משרד הביטחון בנוגע לכמה מהמידע לחשוף לכתבים. במשרד הביטחון הסבירו מנגד שמדובר בקשקוש, וכי משרד הביטחון מוכן לחשוף הכל (אמירה שנשמעת רחוקה מהמציאות בפני עצמה), וכי במשרד האוצר לא מצליחים להגיע להסכמה פנימית על מה צריכים לחשוף ומה לא.

 

היום הודיעו המשרדים כי התדרוך אמור להתקיים מחר. צריך רק לקוות שהשליטה בתוכנת word בשני המשרדים הבכירים בממשלה קצת השתפרה.

 

4. תפוח האדמה הלוהט של הפנסיה

 

וכאן אנחנו מגיעים לתפוח האדמה הלוהט במיוחד – הפנסיה. לכאורה, הפנסיה של אנשי הקבע היא לא חלק מההסכם. היא לא חלק ממנו, מכיוון שהאוצר והביטחון לא הצליחו להגיע להסכמה בנושא. אבל אם לדייק, העובדה שהם לא הצליחו להסכים על נושא הפנסיה משמעה שהפנסיה של אנשי הקבע לא תשתנה. כלומר, קצין בכיר שיפרוש בגיל 42 מצה"ל, לא משנה מאיזה תפקיד, יקבל פנסיה בשווי כמה מיליוני שקלים מצה"ל עד לגיל הפרישה הכללי במשק (67 לגברים).

 

אז נכון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר אמנם מקיים דיונים על הנושא הזה, אבל בינתיים משרד הביטחון ומשרד האוצר לא מצליחים אפילו להסכים מה הנחות היסוד שעל בסיסן צריך לחשב את הפנסיה הזו. כל הנחה תופסת, כי כשזה נוגע לפנסיה נורא קל לבלף. תאמינו לי.

 

משרד הביטחון טוען בתוקף שנושא פנסיית הגישור לא רלוונטי, כי רק בעוד עשור יפרוש ראשון אנשי הקבע שיקבל פנסיית גישור במקום פנסיה תקציבית, ולכן מה הטעם לדון בזה עכשיו. רק שהטיעון הזה מסווה את העובדה שפנסיה זה עניין של זכויות וציפיות לטווח ארוך. אם רק בעוד עשר שנים מישהו ייזכר לקיים את הדיון הזה, זה יהיה מאוחר יותר, והעובדות כבר יהיו קבועות כמו מסמר ברזל בשטח. אין שום פוליטיקאי שיוציא לאנשי הקבע את הפנסיה מהיעד רגע לפני שהם פורשים, כי זה באמת לא מוסרי.

לכן הוויתור של אגף התקציבים (במסגרת ההסכם הרחב), על נושא הפנסיה, הוא ויתור די סופי, גם אם אגף התקציבים מציג את זה אחרת. אלא אם ראש הממשלה, דרך מנכ"ל המשרד שלו, יאזרו אומץ פוליטי ויחליטו להכריע בסוגיה הזו ממש בקרוב. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x