5 יחידות מתמטיקה והאמת הכואבת על ישראל

בשנים האחרונות כולם מחפשים את "הגביע הקדוש" של גידול הילדים – איך להבטיח שיהיו מאושרים, איך להבטיח את עתידם ואיך להבטיח להם הצלחה בחיים? שאלות גדולות ומורכבות ובוודאי שיש עליהן יותר מתשובה אחת, וזה עוד לפני שדיברנו על מה זה "אושר" מה זו "הצלחה". דבר אחד אפשר לומר בוודאות גבוהה – ההצלחה בעולם מורכב, שבו יש שינויים מהירים וקיצוניים, בעולם מחובר וגלובאלי, נעוצה בראש ובראשונה בידע, ביכולת ללמוד ולחשוף ידע, וביכולת לפתור בעיות מורכבות. ובהקשר הטכנולוגי מדעי, הכל מתחיל במתמתיקה, שהיא הבסיס והמפתח להכל.

המהלך שיזם שר החינוך, נפתלי בנט, להכפלת מספר התלמידים הניגשים לחמש יחידות בגרות במתמטיקה אכן יועיל לחברות ההייטק, כפי שהיטיב לאבחן ליאור עילם במאמרו בכלכליסט. הוא גם יועיל לכלכלת ישראל, שההייטק הוא מנוע הצמיחה העיקרי בה. הוא יועיל לאקדמיה ולמדע הישראליים והכי חשוב – הוא יועיל לילדים, שיזכו לקרש קפיצה משמעותי בחיים.

נבחנים במבחן בגרות במתמטיקה צילום: אלעד גרשגורן

המציאות כרגע היא בעייתית ביותר. במשך שנים קיימת ירידה עקבית ומטרידה בשיעור התלמידים הניגשים לחמש יחידות במתמטיקה. הירידה הזו מייצרת מחסור אמיתי ומורגש במהנדסים, מחסור שבתורו משפיע על עתיד הכלכלה הישראלית ושוחק את יכולת התחרות של העובד והמשק הישראלי מול העולם. זו האמת הכואבת, השאלה היא מה עושים בנידון.

אני, כמו פחות או יותר כל איש הייטק, וכמו פחות או יותר הורה שדואג לעתיד ילדיו, חותמת בשתי ידיים על האמירה שהמיומנויות החשובות להצלחה בתחום הן יצירתיות ויזמות. אלא שהטענה כאילו לימודי מתמטיקה לא מעודדים אותן היא מופרכת מיסודה. המתמטיקה, וגם המחקרים מראים את זה, היא חדר הכושר של המוח. היא דורשת מציאת פתרונות יצירתיים, מחוץ לקופסה, לבעיות מורכבות. היא מעודדת שימוש, שכלול והמצאת שיטות להתמודדות עם אתגרים ויכולת לחשוב מספר מהלכים קדימה.

אולם החשיבות הגדולה של לימודי המתמטיקה בתיכון לא מסתכמת בהייטק. מחקר של מרכז טאוב מצא כי גם השכר של בוגרי חמש יחידות כפול משל אלה שלא נבחנו במתמטיקה כלל וגם גבוה יותר משל הנבחנים בארבע יחידות לימוד. בוגרי חמש יחידות מתמטיקה מזינים את הפקולטות למדעים, כלכלה, רפואה ומשפטים. גם יחידות טכנולוגיות ומודיעיניות מסווגות רבות נשענות על חיילים שלמדו מתמטיקה ברמה גבוהה, והם תורמים כך לביטחון ישראל בצורה משמעותית.

ובכלל, מדוע יש משהו שלילי בהשבחת ההון האנושי הישראלי? מה רע בעוד זוכי פרס נובל, חוקרים פורצי דרך, מהנדסים מובילים וכן, סטארטאפיסטים שישנו את העולם? כמובן שחברות ההייטק רוצות להעסיק את העובדים הטובים ביותר, זה מובן מאליו. אולם עילם כנראה שכח עובדה פשוטה: העולם, וביתר שאת עולם ההייטק, הוא גלובלי. זאת אומרת שעל כל משרת מהנדס בהייטק הצעיר הישראלי מתמודד לא רק מול חבריו המקומיים, אלא גם מול מהנדסים מהודו, הולנד, גרמניה וקנדה. אנחנו חייבים לדאוג שגם לאורך זמן יישמר היתרון האנושי האיכותי של ישראל מול המתחרים, שמצמצמים את הפער במהירות מסחררת.

אלו הסיבות בגללן הנענו באינטל, יחד עם משרד החינוך ושותפים נוספים, את יוזמת 5 פי 2 להכפלת מספר בוגרי חמש יחידות מתמטיקה. המהנדסים שלנו, יחד עם מהנדסים מ-25 חברות נוספות, נכנסים לבתי הספר בזמנם הפנוי ומתגברים, מסייעים ובעיקר מראים לתלמידים את היתרונות העצומים שבלימוד מתמטיקה. הם עצמם דוגמאות חיות לאנשים מוכשרים, יצירתיים ויוזמים, לצד היותם המהנדסים מהטובים בעולם. התכנית הזאת גם מאפשרת לשים דגש על נערות, שפעמים רבות לא מעזות לגשת לחמש יחידות במתמטיקה, כי מישהו החליט שזה מקצוע "גברי" והן לא זוכות לתמיכה הראויה.

הסיבה לכך שלאונרדו דה וינצ'י היה ממציא ומדען פורה ומוצלח כל כך היא בגלל היותו מולטי-דיסציפלינרי: צייר, פסל, ארכיטקט, מהנדס ומדען. זה המודל אליו אנחנו צריכים לשאוף – צעירים משכילים ובעלי התנסויות בתחומים רבים ומגוונים ככל האפשר. זה גם המודל של התכנית החינוכית של משרד החינוך ואינטל – שילוב של לימודי מתמטיקה מתקדמים עם תחומים רבים ופיתוח מיומנויות חשיבה ויצירתיות.

ממציא הדור הבא של הטאבלטים, הסמארטפונים או המוצר שעדיין איננו מעלים בדעתנו, יכול לבוא מתחום האמנות הפלסטית, היזמות העסקית או הפילוסופיה. אבל דבר אחד בטוח – כדי להגשים את חזונו הוא יהיה חייב לדעת מתמטיקה. כמו שכל כדורגלן חייב לדעת קודם כל לרוץ (אולי לא בישראל...) כך כל איש הייטק חייב לשלוט בבסיס המקצוע הטכנולוגי. אם אנחנו רוצים משק משגשג לאורך זמן, שנשאר בחוד החנית של הטכנולוגיה, אנחנו חייבים להשקיע בבסיס – לפני שיהיה מאוחר.

בלה אברהמס היא סמנכ"לית ומנהלת קבוצת קשרי חוץ של אינטל ישראל