OECD: בישראל יש מחסור באמצעי ביקורת מספקים ליעילות הרגולציה
במסגרת דו"ח "מבט למדיניות רגולטורים" מתח הארגון ביקורת על שיעור השיתוף הנמוך של בעלי עניין דוגמת צרכנים וחברות עסקיות בהחלטות על רגולציה
ארגון המדינות לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) מותח ביקורת על היעדר אמצעי ביקורת מספקים ליעילות הרגולציה בישראל. בנוסף, הארגון מותח ביקורת על שיעור השיתוף הנמוך של בעלי עניין דוגמת צרכנים וחברות עסקיות בהחלטות על רגולציה.
- הבנק העולמי מזהיר: סיכוי גבוה שהילדים שלכם יהיו מובטלים
- רוח גבית ל-OECD: ה-G20 אימץ ההמלצות למאבק בהעלמות מס
- האם מיסוי החברות בישראל וב־OECD במסלול התנגשות
הארגון פרסם את המסקנות היום (ד') במסגרת הדו"ח "מבט למדיניות רגולטורים" לשנת 2015. הארגון מציין כי החובה לשתף בעלי עניין בגיבוש רגולציה חלה רק על הנוסח האחרון של ההחלטות המוצעות, זאת בניגוד למרבית מדינות ה-OECD. היבט נוסף בו ישראל זוכה לציון לגנאי הוא, כאמור, חוסר השימוש במבחנים סטנדרטיים לבדיקת היעילות של הרגולציה. הארגון מציין לחיוב החלטת ממשלה מהשנה שעברה שמקדמת הטמעת מבחנים סטנדרטיים ליעילות רגולטורים, אם כי הוא מדגיש כי ההחלטה תקפה רק להחלטות ממשלה ולא לחוקים שמעבירה הכנסת. מהלך חיובי נוסף שעליו מצביע ה-OECD נובע גם הוא מאותה החלטת ממשלה, שמחייבת כל אחד מהמשרדים לגבש תוכנית חומש להפחתת הרגולציה בתחומו. משרדי הממשלה שואפים להפחית כ-25% מהנטל הרגולטורי במסגרת תוכניות החומש.
לפי הארגון, ההחלטה שהתקבלה באוקטובר 2014 מניחה בסיס למדיניות רגולטורים אחידה יותר בישראל, שתעמוד גם למבחנים של מבחני יעילות.