שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מתביעות פיצויים בעקבות פיגועי טרור לא יצא כלום

כדי להטיל אחריות על הרשות הפלסטינית, יש "למתוח קו ישר" בינה לבין המחבלים. בתביעת בני משפחת סיטון, שנפצעו בפיגוע בעמנואל ב־2001, זה לא נעשה

זוהר שחר לוי 07:4218.10.15
קשה מאוד לקבל פיצויים כספיים בשל אירועים ביטחוניים בכלל ומעשי טרור בפרט, ותביעות שהוגשו לבתי המשפט לאחר אינתיפאדת אל־אקצה מוכיחות זאת.

 

בני משפחת סיטון, שנפצעו בפיגוע בקו 189 בעמנואל בדצמבר 2001, הגישו ב־2005 תביעת פיצויים לבית המשפט המחוזי בירושלים. את התביעה הפנו כלפי הרשות הפלסטינית והמועצה הפלסטינית, בטענה שבניגוד לחובתן לא פיקחו על פעולות ארגוני הטרור שבאחריותן ולא פעלו למניעת פיגועים מצד מחבלים שיצאו משטחן, וכן כנגד מרואן ברגותי, שעל פי הנטען קידם ועודד פיגועי טרור. התביעה הוגשה גם כנגד המועצה המקומית עמנואל ונגד ראשה דאז בטענה שהטעו את תושבי עמנואל לגבי הימים והשעות שבהם יפעלו אוטובוסים ממוגני ירי.

 

מלון פארק בנתניה מלון פארק בנתניה צילום: שאול גולן

 

ביולי 2014 דחה השופט אבי זמיר את התביעה. "אין ספק", כתב, "ואין מחלוקת שמדובר בפיגוע טרור רצחני ומזעזע, שבוצע על ידי מחבלים נתעבים, שהרס את חייהם של משפחות ההרוגים והשפיע קשות על הפצועים שחייהם ניצלו בנס ועל בני משפחותיהם. בהתחשב בזעזוע ובכאב אשר הם כה אינהרנטיים לפיגוע טרור, קשה היא מלאכת כתיבת פסק הדין, שכן קשה להפריד ולהבחין בין רגשות הכאב והרחמים כלפי סבלם של התובעים ורגשות הכעס כלפי מחבלים וארגוני טרור באשר הם, לבין החובה המשפטית לנתח את המקרה באופן רציונלי ולהבחין בין המחבלים המרצחים האחראים לפיגוע לבין הרשות הפלסטינית, אשר מעורבותה בפיגוע זה ואחריותה לו טעונות הוכחה ראייתית. חרף זאת, הפרדה זו היא מחויבת המציאות".

לפי בית המשפט, לצורך הטלת אחריות על הרשות הפלסטינית ועל ברגותי, יש "למתוח קו ישר" בין המחבלים בפיגוע לבינם, דבר שלא נעשה במסגרת התביעה. בית המשפט גם לא מצא כי התנהלות מועצת עמנואל היתה רשלנית.

 

המקרה של מלון פארק

 

גם תביעת הפיצויים שהגיש מלון פארק בנתניה בעקבות הפיגוע בערב ליל הסדר 2002, שבו נהרגו 30 בני אדם ונפצעו כ־160, נדחתה. את התביעה הגישה החברה שמפעילה את המלון, אר־אל חברת מלונות ופנסיונים, נגד הרשות הפלסטינית ונגד ארגון חמאס וששת מפעיליו. אנשי חמאס נמחקו מהתביעה במהלך הדיונים בתיק.

 

בכתב התביעה טענה החברה שנגרמו לה הפסדים עצומים ואובדן הכנסות ורווחים כתוצאה ישירה מהפיגוע, שנצרב בתודעת הציבור. לטענתה, חלפה תקופה ארוכה עד שציבור הלקוחות והמבקרים הפוטנציאליים הצליחו להתגבר על הזוועה שבגללה הדירו רגליהם מבית המלון. עוד נטען כי במסגרת ההסכמים עם ישראל התחייבה הרשות למנוע כל פעולה אלימה מצד תושבי השטחים שבאחריותה כנגד אזרחי ישראל, וכי בניגוד לכך פתחה באוקטובר 2000, באמצעות הארגונים הצבאיים הפועלים בשטחה והנשלטים על ידיה באופן מלא, בפעולות אלימות נגד אזרחי ישראל - אינתיפאדת אל־אקצה, שבמהלכה התרחש גם הפיגוע במלון פארק.

 

הרשות טענה כי היא חסינה מפני שיפוט של מדינה זרה, וכן כי אין לבית המשפט סמכות לדון בשאלות מדיניות ופוליטיות של קיום ההסכמים הבינלאומיים. עוד נטען כי אין קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי בין התנהלות הרשות לבין הפיגוע וגם כי לא קיים קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין הפיגוע.

 

"מדובר באירוע טראגי שבמהלכו קופחו חייהם של עשרות אנשים ונגרם הרס", כתב שופט בית המשפט המחוזי מרכז אברהם יעקב בפסק הדין, "אחד האירועים המחרידים ביותר שאירעו. במקרה דנן סבור אני שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח קיומה של אחריות מצד הנתבעת לאירוע. מי שביצע את הפיגוע הם אנשי חמאס, שלא הוכח קשר בינם לבין הנתבעת. אין להסתפק בטענה שלפיה המפגעים פעלו מתוך העיר טול כרם שהיתה נתונה לשליטת הרשות. לא הוכח שהנתבעת ידעה על הכוונה לבצע פיגוע ולא סיכלה אותו, ולא הוכחה הטענה שלפיה חמאס נשלט על ידי הרשות. ויודגש (כי) העובדה שהנתבעת שלטה בשטח שממנו נטען שיצאו המפגעים, אינה מסייעת לבסס נגדה אחריות בנזיקין".

 

"לא הוכח קשר סיבתי"

 

תביעה נוספת שנידונה בבית המשפט המחוזי בירושלים ונדחתה היתה של בעלי עסקי תיירות ותכשיטים שנפגעו במהלך האינתיפאדה. הם תבעו את הרשות הפלסטינית בטענה שמעשי האלימות נוהלו בפיקוחה, ואת מדינת ישראל שלא מנעה את האינתיפאדה. "אילו היו התובעים מצביעים על פעולה מסוימת שלטענתם נעשתה ברשלנות, או על מחדל בירוקרטי של המדינה, הרי שאלו היו עומדים למבחן. משלא עשו כן, הרי שבפניי עומדת השאלה הכללית בדבר הצדק שבמדיניות הממשלה באותה העת", כתב השופט יצחק דרורי בפסק הדין שפורסם רק לפני שלושה חודשים. " דיונים תאורטיים בענייני מדיניות הממשלה, אין מקומם בבית המשפט", הוסיף.

 

השופט דחה את התביעה גם בעניין אחריות הרשות. לדבריו, "לא הוכח קשר סיבתי", וכי אף שנגרם הפסד כספי - מקורו אינו ידוע. "ייתכן שנגרם בשל מעשיה של הרשות הפלסטינית וייתכן כי הוא נגרם על ידי גורמים אחרים".

 

גם תביעות של חקלאים שנפגעו מאירועי אינתיפאדת אל־אקצה נדחו בשלהי 2012. ועדת ערר לפי חוק מס רכוש דחתה את תביעתם של 157 חקלאים תושבי גוש קטיף לשעבר, שדרשו פיצוי עבור נזקים כלכליים עקיפים שהעריכו בכ־70 מיליון שקל, שנגרמו להם לדבריהם כתוצאה ממצב מלחמתי מתמשך בעקבות האינתיפאדה. הוועדה קבעה כי החקלאים יקבלו פיצוי של 5% בלבד עבור השנים 2003–2004, ועבור השנים 2004–2005 לא יקבלו פיצוי כלל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x