$
רכב

החוק בישראל אינו מחייב את פולקסווגן לבצע ריקול למכוניות

ישראל נחשבת לאחת המחמירות בעולם בנוגע לריקולים, אך החוק דורש אותם רק במקרים של סכנה בטיחותית. אלא שלפי הצהרת פולקווסגן, המכוניות המעורבות בפרשת דיזלגייט אינן מסכנות את הנהגים ודורשות פתרון טכני בלבד, שאינו מחייב ריקול

תומר הדר 08:3714.10.15

פרשת "דיזלגייט" לא תישכח במהרה: הפרשה אשר מטלטלת את תעשיית הרכב העולמית צפויה להישאר בכותרות עוד זמן רב ולהשפיע גם על הנהגים בישראל.

לפני כשלושה שבועות התגלה שפולקסווגן תכנתה את מכוניות הדיזל שלה כך שהן יפלטו מעט מזהמים כאשר הן עוברות מבחן רישוי. כאשר המכונית נמצאת במסלול בדיקה, מחשב הרכב חש שהרכב מסובב רק את גלגליו הקדמיים, ואילו גלגליו האחוריים אינם מסתובבים – והגה המכונית ישר – והוא מורה למנוע לפלוט פחות מזהמים על חשבון הפחתת כוחו.

 

לאחר שנחשפה הפרשה בארה"ב, הודתה פולקסווגן בדבר והודיעה שתקיים גל נרחב של תיקונים. לאחר זמן קצר הודתה החברה בקיומה של פרשה דומה באירופה, אשר מקיפה לא פחות משמונה מיליון מכוניות. גם בישראל נמצאו כ־12 אלף מכוניות שהושפעו מהפרשה.

 

אולטימטום מממשלת גרמניה

 

בד בבד עם הודעתה של החברה על האפשרות שמכוניות מתוצרתה נוסעות בכבישי אירופה מצוידות בתוכנה הזדונית, הודיעה ממשלת גרמניה על הצבת אולטימטום לפולקסווגן, ולפיו על החברה לפרסם במהרה איזה פתרון תמצא. ואכן, לאחר זמן לא רב הודיע הממשל הגרמני על פתרון: שדרוג של מחשב הרכב בגרסאות הבכירות אשר מצוידות במנועי 2.0 ליטרים, ביצוע של שדרוג תוכנה ועדכון רכיבים במערכת ההזרקה – וגם התקנה של רכיבים שונים במערכת הממיר הקטליטי בדגמי הבסיס אשר מצוידים במנועי 1.6 ליטרים. העדכון במכוניות אשר מצוידות במנועי 2.0 ליטרים יבוצע כבר בחודשים הקרובים, והתקנת השדרוג לדגמי ה־1.6 ליטרים תבוצע לקראת ספטמבר 2016.

 

בישראל, כאמור, נוסעות כ־12 אלף מכוניות פולקסווגן (והחברות־הבנות) שהושפעו מהפרשה. כיצד מגיב החוק הישראלי למצבים כאלה, שהתגלה בהם שבמכוניות פולקסווגן קיים ליקוי? התשובה המפתיעה היא שמדובר במקרה שאינו כפוף, לפחות לא על הנייר, לכללי הריקולים הנהוגים בישראל. כדי להבין את פשר הדברים יש לשוב אל שורה חשובה מאוד בהצהרתה של פולקסווגן על פרשת דיזלגייט. על פי הצהרת החברה, "מדובר במקרים שאינם פוגעים בבטיחותו של הרכב".

 

 צילום: סקודה

 

"עדכון טכני" בלבד

 

לכאורה מדובר בהצהרה הנובעת מדאגה לשלום הלקוחות, אך לא רק ממנה. במדינות רבות הכללים בנוגע לביצוע ריקול מבדילים בין כלי רכב שלנוסעיהם נשקפת סכנה ובין כלי רכב שאינם מסכנים את נוסעיהם.

 

מדינת ישראל נחשבת דווקא לאחת המחמירות בעולם בנושא ריקולים. בספטמבר 2010 אישרה ועדת הכלכלה תקנה תקדימית בנושא ריקולים: אדם שזומן לביצועו של ריקול ולא דאג לתקן את מכוניתו בתוך חצי שנה, לא יוכל רכבו לבצע את הטסט השנתי.

 

ריקול נקבע במקרה של "תקלה בטיחותית סדרתית, תקלה ברכב בעלת אופי טכני או אחר הקשורה לתפעול הרכב ואשר לדעת יצרן הרכב עלולה לגרום לסיכון בטיחותי למשתמשים בו ולכלל הציבור ושלפיכך הודיע עליה ליבואן".

 

בעת האחרונה אירעו כמה מקרים בעולם שהוגדרו כריקולים מכיוון שהיו מסכני חיים. לדוגמה, ריקול כריות האוויר של חברת Takata היפנית וריקול מתגי ההתנעה הפגומים שהכריזה עליו ג'נרל מוטורס האמריקאית, שבמסגרתו היו עלולות מכוניות החברה להיכבות בזמן נסיעה.

 

כלומר, המכוניות אשר מעורבות בפרשת דיזלגייט אינן נחשבות למכוניות שיש לבצע בהן ריקול. ואכן, לפי עדכוני יבואנית פולקסווגן בישראל, מדובר במכוניות אשר נדרשות ל"עדכון טכני" בלבד.

 

ההבדלים בין ריקול ובין עדכון טכני ניכרים, והחשוב בהם הוא ממד הזמן: במקרה של ריקול, היצרן מחויב לדאוג לפתרון טכני בזמן מוגבל, כדי שהלקוח יוכל לתקן את מכוניתו בתוך חצי שנה. בכל מקרה אחר מדובר בפרק זמן ארוך מזה, שיכול להימשך אי שם אל תוך 2016. אין ספק שיבואנית פולקסווגן תדאג לתקן את המכוניות הפגומות במהרה, אך עם זאת היא אינה כפופה לכללי הריקול של המדינה.

 

"כלכליסט" פנה כמה פעמים אל משרד התחבורה בשאלה כיצד מגיבים במכוני הרישוי לעובדה שכ־12 אלף מכוניות דיזל מזהמות נוסעות בכבישי ישראל – ומגיעות לבדיקות הרישוי ומנועיהן מכוילים "לעבוד" על הבוחנים. אלא שבמשרד התחבורה מסרבים לספק את התשובות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x