שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

פרשת לאומי: הבכירים קראו בעיתון ולא הבינו שהם מעלימים מס

ההנהלה התרשלה, רואי החשבון מתנערים ואפילו על בנק ישראל אי אפשר לסמוך. הדו"ח שהזמין לאומי כדי לסגור את פרשת העלמות המס בארה"ב חושף כיצד סייע הבנק ללקוחות להעלים מסים ואת קו ההגנה: לקוח איים להתאבד. עכשיו הכדור עובר לבית המשפט שיכריע אם די ב־5.1 מיליון שקל בונוסים שיחזירו הבכירים לשעבר

גולן חזני 06:5113.10.15

המנכ"לית לשעבר גליה מאור, היו"ר לשעבר איתן רף וראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית לשעבר צבי איצקוביץ' לא הפרו את חובת הנאמנות לבנק לאומי בפרשת העלמות המס, אך הפרו את חובת הזהירות והתרשלו בתפקידם, כך קבעה אתמול הוועדה החיצונית בראשות השופט בדימוס אורי גורן, אותה מינה בנק לאומי לבדוק את הפרשה שבמסגרתה סייע הבנק ללקוחותיו האמריקאיים להעלים מסים מהרשויות בארה"ב - פרשה שעלתה לו כ־1.7 מיליארד שקל.

 

הוועדה הגיעה להסכמות עם חברות הביטוח של נושאי המשרה והבנק, שיפצו את הבנק בסכום של 92 מיליון דולר (כ־360 מיליון שקל). 26 מיליון דולר מתוך סכום זה מהווים מעין השתתפות עצמית של הבנק, אותה הוא יממן באמצעות אחת מהחברות־הבנות שלו.

 

שלושת נושאי המשרה הבכירים לשעבר ישיבו לקופת הבנק סכום כולל של 5.1 מיליון שקל: מאור תשיב 2.6 מיליון שקל, רף ישיב 1.7 מיליון שקל ואיצקוביץ' ישיב כ־800 אלף שקל.

 

הסכומים שיושבו נקבעו לפי נוסחה שחישבה נתח של 11% מהמענקים שקיבלו השלושה בשנים בהן התבצעו העלמות המס: 2002-2010.

 

שלושת הבכירים לשעבר הסכימו להסדר הפשרה ולדרישת הוועדה כי ישיבו לבנק חלק מהמענקים שקיבלו, וזאת למרות שלטענתם הם פעלו ביושר. לדבריהם, לאור גילם הם העדיפו לא לגרור את העניין לשנים ארוכות של הליכים משפטיים סבוכים ולחתום על ההסכם.

 

דו"ח הוועדה מתייחס לאירועים החל מ־2008, אז התפוצצה פרשת העלמות המס של בנק UBS, ומפרט על פני יותר מ־100 עמודים כיצד למרות כל האיתותים, מנהלי לאומי מצאו לאורך הדרך נימוקים והסברים עצמיים במטרה לא להתמודד עם הפעילות הדומה למדי שמתבצעת אצלם בבית.

 

מאור. תשיב 2.6 מיליון שקל מאור. תשיב 2.6 מיליון שקל צילום: אוראל כהן

 

מטרת הוועדה: למזער את נזקי הבנק

 

הוועדה שהוקמה על ידי בנק לאומי כוועדה בלתי תלויה לבדיקת הפרשה, קיבלה מדירקטוריון הבנק את המנדט לבחון את "המסכת העובדתית והמשפטית של פרשת הלקוחות האמריקאיים" ולהמליץ לבנק על דרך הפעולה הנכונה ביותר כדי למצות את זכויותיו.

 

בדו"ח שלה הוועדה מציינת בפירוש כי מטרת פעילותה היתה "השאת טובתו של הבנק". הוועדה נדרשה להכין דו"ח שהוגש אתמול, לאחר שבעה חודשי פעילות ו־36 דיונים, לשופט חאלד כבוב במסגרת התביעה הנגזרת נגד הבנק.

 

הבנק שילם קנס של 1.5 מיליארד שקל לרשויות האמריקאיות כדי לסיים את הפרשה. מגישי התביעה הנגזרת, שביקשו מבית המשפט להיכנס בנעליו של הבנק ולתבוע את נושאי המשרה הבכירים בתקופה הרלבנטית, סירבו להתייחס לדו"ח של הוועדה. הבנק ביקש מהשופט כבוב 45 יום כדי להגיע לפשרה עם התובעים. במידה ופשרה כזו תושג, השופט צפוי לאשר את הדו"ח.

 

הדו"ח מכוון פשרה וניכר כי הוועדה ביקשה לעשות הכל כדי להגיע לתוצאות הרצויות מבחינת הבנק. ההחזר שיקבל לאומי מחברת הביטוח, כמו גם השבת הבונוסים על ידי הבכירים לשעבר, הוא תקדימי.

 

אילו הוועדה היתה מוצאת את מאור, רף ואיצקוביץ' כמי שהפרו את חובת הנאמנות לבנק, חברת הביטוח לא היתה מחוייבת להעניק לבנק פיצוי כלשהו בגין הפרשה, וזאת משום שתנאי הפוליסה קובעים כי במקרה של הפרה כזו הכיסוי אינו חל.

 

רף. ישיב 1.7 מיליון שקל רף. ישיב 1.7 מיליון שקל צילום: עמית שעל

 

התנהלות חסרות אחריות של כל הגורמים

 

בדו"ח מותחים חברה הוועדה ביקורת על רואי החשבון של הבנק בתקופה הרלבנטית, משרדי סומך־חייקין וארנסט אנד יאנג.

 

הוועדה טוענת כי המשרדים לא בדקו ביסודיות את ההשלכות של פרשת העלמות המס בבנק UBS, אך עם זאת היא ממליצה לא לדון בתפקודם של המשרדים כעת ולעשות זאת כשיגיע המועד להאריך את החוזה של הבנק מולם. רואי החשבון התנערו מכל אחריות וסירבו לקחת חלק בהסדר.

 

בפני הוועדה הופיעו גורמים שונים מהארץ ומחו"ל. מי שלא הופיעו בפני הוועדה, על אף שהוזמנו, הם נציגי יחידת הביקורת בבנק ישראל, שהובילו את הביקורת שנערכה בבנק בקשר לפרשה לאחר התפוצצותה.

 

הוועדה מציינת כי מבחינת הבנק האירועים החלו ב־2008 בשל כתבה בעיתון. גורמים שונים בהנהלת הבנק קיבלו לידיהם בתחילת מאי 2008 תמצית של כתבה מ"בלומברג" בנושא החקירה נגד UBS השוויצרי שנחשד כי סייע ללקוחותיו להעלים מס.

 

העברת הידיעה בין הגורמים בבנק לוותה בתכתובות בין בעלי התפקידים בקבוצת לאומי שקראו "לעומק" את תמצית הידיעה בעיתון, ועל סמך כך הבינו שישנו שוני מהותי בין ההתנהלות שלהם להתנהלותו של UBS.

 

הדו"ח מצטט את מאור בישיבה ב־10 ביוני בה היא אמרה כי "להתרחשויות שם יכולות להיות השלכות על הפעילות עם הלקוחות האמריקאיים, אם כי מקריאת הכתבה נראה שהפעילות של UBS עם הלקוחות האמריקאיים שונה לחלוטין משלנו".

 

בפברואר 2009 חתם UBS על הסדר עם רשויות החוק האמריקאיות בו הודה כי בשנים 2000-2007 הוא פעל עם מנהליו כדי להונות את רשויות המס האמריקאיות באמצעות פתיחת חשבונות ללקוחות אמריקאים על שמן של חברות Offshore (חברות הרשומות במקלטי מס). במסגרת ההסדר שילם UBS כ־780 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות כקנס.

 

הדו"ח מביא ממצאים חמורים בהקשר זה, ולפיהם בלאומי לא השקיעו מאמצים ולא ניסו ללמוד לעומק את פרטי ההסדר שנחתם מול UBS - הסדר שאילו היה מנותח לעומק היה מלמד את הבנק רבות על התנהלותו ומספק לו הזדמנות, אולי, לתקנה בשלב מוקדם יותר.

 

במקום זאת, המשיכו בכירי הבנק להסתמך על כתבות בעיתונים שסיפקו להם את האפשרות לומר לעצמם שאופן פעילותם שונה ולגיטימי.

 

מאור, רף ואיצקוביץ' הודו בפני הוועדה כי לא נערכה שום ישיבה ללימוד ההסכם של UBS. כפי שנכתב בד"וח: "לימוד מעמיק של ההסכם של UBS היה מציף את הסיכון הכרוך בשימוש בחשבונות Offshore מבחינת היקף החשיפה לרשויות המס האמריקאיות. מאחר שלימוד לא נעשה על ידי הבנק, הטיפול בנושא החשבונות האלו נעשה באופן מהוסס ואיטי, נפרש על פני מספר שנים ולא נוהל בדחיפות הנדרשת לנסיבות העניין.

 

"עד למחצית השניה של 2010 ראה הבנק באפשרות להמיר חשבונות כאלו לחשבונות נאמנות אפשרות לגיטימית, וכך במועד הפתיחה של החקירה האמריקאית לא הושלם מהלך ההכשרה של חשבונות אלו".

 

רק במאי 2009 החלה לחלחל ההבנה שלפרשה הזו יכולות להיות השלכות של ממש על קבוצת לאומי. באותה העת נפגש איצקוביץ' בניו־יורק עם משרד עורכי הדין המקומי של הבנק. בעקבות אותה פגישה הוציא איצקוביץ' הנחיה האוסרת על פתיחת חשבונות חדשים ללקוחות אמריקאיים שבהם מעורב שימוש בחברות המהוות מקלטי מס. כמו כן, לפי ההנחייה יש לבחון גם את החשבונות הקיימים כדי להחליט מה יש לעשות איתם.

 

אך זה לא אומר שהבנק הבין מה בדיוק מצבו. הדיונים שנערכו ביחס לשינויים, ההסדר עם UBS ההחרפה של התקנות האמריקאיות וההשלכות האפשרויות על לאומי התייחסו רק לפעילות בניירות ערך ולא לפעילות הקשורה בהעלמות מס.

 

בסוף יוני שלח הבנק מכתב ללקוחות האמריקאיים בנושא ניירות ערך בו ציין כי לא יוכל לייעץ להם בהשקעות או לרכוש עבורם ניירות ערך. עובדי הבנק קיבלו הוראה האוסרת עליהם לנסוע לארה"ב לפגישות עם לקוחות אמריקאיים או ליצור עיצם קשר טלפוני לצורך מתן ייעוץ.

 

איצקוביץ'. ישיב כ־800 אלף שקל איצקוביץ'. ישיב כ־800 אלף שקל צילום: בן לם

 

 

הבכירים הגיבו באיחור לכל ההתפתחויות העולמיות

 

ב־20 באפריל 2011 החלה חקירה גלויה של הרשויות האמריקאיות נגד לאומי. בינואר 2013 החל הבנק לנהל מדיניות של כסף מוצהר באמצעותה ניסה למנוע מכספים לא מדווחים להיכנס לחשבונות בלאומי.

 

הבנק הציע בשלב מסויים ב־2009-2010 ללקוחותיו האמריקאים לפתוח חשבונות בחשבון הנאמנות של הבנק כדי להוסיף לחשבונותיהם רובד נוסף של סודיות. חשבונות כאלה נפתחו ללקוחות Offshore. כשהחל הבנק לסגור ללקוחות אמריקאיים חשבונות המקושרים לחברות הרשומות במקלטי מס, בסוף 2011, נתקל הבנק בלקוחות שסירבו לכך בתוקף.

 

עורכי הדין האמריקאים של הבנק סיפרו לוועדה כי עובדת בחטיבת הבנקאות הפרטית סיפרה על מקרה שבו נאלץ הבנק להצמיד עובד סוציאלי לעובד הבנק, ועל לקוח שאיים לשרוף את עצמו במידה והבנק יסרב לאפשר לו למשוך את כספו מהחשבון שלו.

 

ב־2012 פנה לאומי לבנק ישראל כדי לקבל ממנו הנחיות הנוגעות לאופן הפעולה הנכון ביחס ללקוחות שאינם משתפים פעולה. לדברי הוועדה, רק באפריל 2014, כעבור יותר משנתיים, הפיץ בנק ישראל התייחסות של הפיקוח על הבנקים לכך.

 

קו ההגנה: לא עשינו שום דבר חריג

 

פרק מעניין בדו"ח הוא קו ההגנה של הבנק ונושאי המשרה הבכירים לשעבר. לטענתם, פעילות הבנק ביחס ללקוחות האמריקאיים לא היתה בעלת היקף משמעותי, להפך - חלק זה היה זניח למדי ביחס לפעילות קבוצת לאומי כולה.

 

מספר הלקוחות בבנקאות הפרטית היווה 2% בלבד מלקוחות הקבוצה, שווי הנכסים שנוהלו עבורם היווה 14% מכלל נכסי הקבוצה והרווח הנקי שהושג מפעילות זו היווה 6% מהרווח הנקי של הבנק. מספר הלקוחות האמריקאים של הבנק היווה 0.2% בסה"כ מלקוחות הקבוצה.

 

עוד טוען הבנק כי שמרנותו ונוקשותו מול הלקוחות האמריקאים גרם למעבר של רבים מהם לבנקים אחרים בישראל החל מ־2009, מה שמעיד על כך שהוא לא אימץ סטנדרטים נמוכים בכל הקשור למדיניות וחוקי מס.

 

הבנק מציג גרף של בנקים שנכסיהם מלקוחות אמריקאים זינקו פי 5 בשנים 2010-2011, כתוצאה מקליטת לקוחות שנטשו בין היתר את בנק לאומי בשל נוקשותו בנושא המס.

 

טיעון נוסף של הבנק הוא כי ביחס ללקוחות אמריקאים, והשימוש שעשה הבנק במוצרים פיננסיים מסויימים, הבנק לא היה חריג ביחס למצוי במערכת הבנקאות העולמית והישראלית.

 

עוד טען הבנק כי ראוי היה שבחינת קבוצת לאומי תעשה על רקע ההתנהלות של הרגולטורים הישראלים - בראשם הפיקוח על הבנקים - ושאי אפשר לנתק את הבנק מהרקע הזה. לדבריהם, הרגולציה הישראלית לא סיפקה הבהרות בקשר לדין האמריקאי המתפתח, והיא לא הזהירה את הבנק מפני חשיפה אפשרית לחקירה מצד הרשויות האמריקאיות.

 

"בשום שלב בזמן אמת לא התקבלה פרשנות או התרעה מצד הרשויות הישראליות בקשר לסיכונים משפטיים הכרוכים בהמשך ההתקשרות עם הלקוחות האמריקאים", נכתב בדו"ח.

 

במילים אחרות: לאומי הטיל חלק מהאשמה על הפיקוח על הבנקים, שמצידו הכין דו"ח חריף על התנהלות לאומי בפרשה, שפורסם לפני כחודשיים.

מאור, רף ואיצקוביץ' מסרו בתגובה משותפת כי "נושאי המשרה שימשו בנאמנה את הבנק במשך 15 שנה והובילו את הבנק בהצלחה גם בתקופות קשות, לרבות בעת המשבר הכלכלי בשנים 2008-2009, בהן בנקים אחרים בארץ ובעולם ספגו הפסדי עתק.

 

"נושאי המשרה סוברים כי בהתנהלותם בכל הנוגע לניהול חשבונות של לקוחות אמריקאים, הם פעלו בהתאם לדין ולנורמות בנקאיות שהיו מקובלות בכל המערכת הבנקאית בארץ ובעולם. גם הוועדה קבעה שנושאי המשרה לא הפרו בשום אופן את חובת האמונים שלהם כלפי הבנק.

 

"יחד עם זאת, ועל אף שהוועדה קבעה שאין חבות משפטית לדרוש השבת מענקים, הסכימו נושאי המשרה, על מנת להביא לסיום מהיר וסופי של העניין לוותר על סכומים מסוימים".

 

ממשרד סומך־חייקין נסמר כי "הדו"חות הכספיים של לאומי מבוקרים על ידי EY קוסט פורר גבאי את קסירר במשותף עם KPMG סומך חייקין. בנוסף, שלוחות בנק לאומי בשוויץ ובלוקסמבורג בוקרו על ידי PWC ושלוחת הבנק בארה"ב על ידי EY. הביקורת על הבנק נערכה ללא רבב כדין וכמתחייב מנוהלי הביקורת למוסדות בנקאיים".

 

בנק ישראל מסר בתגובה כי "אין זה מקובל לזמן את יחידת הביקורת של הפיקוח על הבנקים להליכים מסוג זה. הביקורת אמרה את דברה במסגרת דו"ח הביקורת שמדבר בזכות עצמו".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x