שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרסום ראשון

פרשת העלמות המס: מאור, רף ואיצקוביץ ישיבו 5.1 מיליון שקל לבנק לאומי

הוועדה שכינס לאומי כדי להימנע מתביעה נגזרת בפרשת העלמות המס, הטילה את רוב האחריות על המנכ"לית לשעבר גליה מאור, היו"ר איתן רף וראש החטיבה לבנקאות בינלאומית צבי איצקוביץ': "אפשרות מסתברת שהפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם". שלושת הבכירים: "בשלב זה של חיינו העדפנו לסיים את הפרשה"

גולן חזני ומשה גורלי 08:1712.10.15

גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ ישיבו יחד 5.1 מיליון שקל מהבונוסים שקיבלו, לבנק לאומי, בהסכמתם. כך החליט אתמול (א') בערב דירקטוריון הבנק שקיבל את ההמלצה של ועדת גורן בדו"ח שהוגש לדירקטוריון אתמול.

 

השלושה מחזירים למעשה 11% מהמענקים שקיבלו בתקופה הרלוונטית לפרשת הלקוחות האמריקנים. מאור שכיהנה כמנכ"לית הבנק תחזיר 2.6 מיליון שקל, רף יחזיר 1.7 מיליון וצבי איצקוביץ 800 אלף שקל. הבנק הגיע לפשרה עם המבטחים של נושאי המשרה בתקופה הרלוונטית, לפיו יעבירו המבטחים לקופת הבנק סכום חסר תקדים של 92 מיליון דולר (360 מיליון שקל). הדירקטוריון אישר את הפשרה והסכום יועבר לבנק בקרוב.

 

לדו"ח המלא של הוועדה לחצו כאן

הוועדה הסיקה שקיימת אפשרות מסתברת שנושאי משרה בבנק הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, ושקיימת אפשרות מסתברת לקיומה של רשלנות בהתנהלותם של בעלי תפקידים אחרים בקבוצה.

 

ביקורת מובעת בדו"ח גם על רואי החשבון של הבנק בתקופה הרלוונטית, סומך-חייקין וארנסט אנד יאנג. הוועדה טוענת כי המשרדים לא בדקו ביסודיות את פרשת UBS, וממליצים עם זאת לגנוז את שאלת תפקודם של שני המשרדים בפרשה ולדון בה עם ההארכה הקרובה של החוזה עם שני המשרדים.

דו"ח גורן

 

הוועדה שהקים בנק לאומי לבחינת האחריות והחבות של המנהלים והעובדים שנתבעו בתביעה נגזרת על חלקם בפרשת העלמות המס בארה"ב, סיימה כאמור את עבודתה והגישה אתמול את הדו"ח שלה, בן כמאה עמודים, לדירקטוריון הבנק.

 

איתן רף איתן רף צילום: עמית שעל

 

בדצמבר האחרון חתם בנק לאומי על הסדר סופי עם הרשויות האמריקאיות, שבו הודה כי סייע ללקוחותיו בארה"ב להעלים מסים. מסמכי ההסדר חשפו כי לא היה מדובר באירוע בודד או בתהליך שולי, אלא שיטה שהיו מעורבים בה עשרות עובדים בכמה מדינות. כך למשל, בתכתובת ששלח אחד מהעובדים הוותיקים בבנק לאומי בתחום הבנקאות הפרטית לממונה עליו, וצוטטה בדו"ח נאמר כי: "כמעט כל הלקוחות שיש ברשותם חשבון אצלנו השתמשו בבנק כמקלט מס, והם מודעים לכך שאי דיווח על ההון לרשויות האמריקאיות מהווה עבירה. אנו בסה"כ מעניקים לו את מה שהוא מבקש".

 

במסגרת ההסדר, שילם לאומי קנס עצום של 1.5 מיליארד שקל, כאשר עלות הפרשה כולה (כולל תשלומים לעורכי דין ורואי חשבון) הגיעה ל־1.7 מיליארד שקל - דבר שפגע קשות בתוצאות הבנק בשנים האחרונות.

 

בראש הוועדה עמד הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אורי גורן, וכיהנו בה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר אורית אפעל-גבאי; ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב, מומחית לדיני ניירות ערך ושוק ההון; פרופ' ידידיה שטרן, דירקטור חיצוני בבנק ומומחה לדיני תאגידים; וד"ר סאמר חאג'-יחיא, דירקטור בבנק ומומחה לבנקאות ושוק ההון. שני הדירקטורים מונו לתפקידם לאחר התקופה הרלוונטית לפרשה. הוועדה נעזרה בייעוץ משפטי חיצוני שמינתה בראשית עבודתה - ד"ר אסף אקשטיין מאוניברסיטת בר-אילן.

 

הוועדה הוקמה בתחילת השנה בעקבות מספר תובענות, הן בישראל והן בארה"ב, לאישור תביעות נגזרות ולאישור תביעה ייצוגית שהוגשו כנגד בעלי תפקידים בקבוצת לאומי ונגד חברות בנות בקבוצת לאומי. ואשר דנו בנזקים שנגרמו לבנק בשל הפרשה ואשר הובילו לחתימה על הסדר מול הרשויות האמריקאיות בסוף 2014, הסדר במסגרתו שילם לאומי לרשויות קנס בסך 400 מיליון דולר.

 

עבודת הוועדה נמשכה שבעה חודשים והיא הגיעה למסקנה כי שיעור השבת הבונוסים על ידי נושאי המשרה לשעבר, צריך להיגזר משיעור הפגיעה ברווחיות שהשיג הבנק במהלך התקופה האמורה, כתוצאה מההסדר שנחתם מול הרשויות האמריקאיות. הועדה קבעה כי היחס בין הסכומים שיש לדרוש מהבכירים לבין כלל המענקים שקיבלו בתקופה המדוברת (2002-2010) צריך להיות זהה ליחס בין הנזק שנגרם לבנק כתוצאה מההסדר שנחתם עם הרשויות האמריקאיות (כ-400 מיליון דולר), לבין הרווחיות שהשיג הבנק במהלך התקופה האמורה (למעלה מ- 4 מיליארד דולר). כאמור, יחס זה עומד על 11%.

 

הועדה שכרה את משרד עו"ד סוארי בהתאם לתחשיב שנערך על ידי גורם חיצוני, בלתי תלוי, לבקשת הוועדה (משרד רו"ח סוארי), לחשב את שיעור הסכום שיש להשיב, והסכומים נקבעו בהתאם.

 

המלצות הוועדה היו אמורות להתפרסם כבר ביולי

 

בעקבות פרסום הפרשה, הוגשו כנגד הבנק שתי תביעות נגזרות - הראשונה הוגשה על ידי עו"ד עמית מנור ויוקי שמש עוד בספטמבר 2013, ובדצמבר, כמה ימים לאחר פרסום ההסכם הסופי, הוגשה תביעה נגזרת נוספת לבית המשפט של שני בעלי מניות מיעוט, בן ציון בצלאל ואבי ברק, ללא פנייה מוקדמת לבנק.

 

גליה מאור גליה מאור צילום: אוראל כהן

 

הפנייה מראש לבנק היא הליך הכרחי בבקשה לתביעה נגזרת. התובעים דורשים מדירקטוריון הבנק לתבוע את בכיריו בעבר או בהווה, ורק אם הוא מסרב, ניתן להגיש את הבקשה לנגזרת משום שמשמעותה היא כי התובעים נכנסים לנעלי הבנק ומנהלים את החקירה בשמו.

 

במרץ אישר השופט כבוב את בקשת לאומי להקים ועדת תביעות בלתי תלויה שתדון בהשלכות פרשת העלמות המס, אך הבהיר שהמלצותיה לא יחייבו את בית המשפט. בהחלטתו הוא הורה על עיכוב של ארבעה חודשים בבירור התביעות הנגזרות שהוגשו בפרשה, עד לאחר שהוועדה תסיים את דיוניה ותפרסם את המלצותיה. ביולי אישר כבוב דחייה בהגשת ההמלצות עד לאמצע אוקטובר.

 

בראש הוועדה עמד הנשיא בדימוס אורי גורן וחבריה היו השופטת המחוזית בדימוס אורית אפעל־גבאי, פרופ' ידידה שטרן, ד"ר סאמר חאג' יחיא המשמש דירקטור בבנק וד"ר לאה פסרמן־יוזפוב. עבודת הוועדה התחלקה לשניים. ראשית היא למדה שמעה ולמדה מעורכי דין אמריקאים שהעידו על הדין האמריקאי וממומחי הביטוח של לוידס שהעידו על המדיניות וההשלכות הביטוחיות של הפרשה, המקומות שבהם בוצעו העבירות שבגינן נקנס הבנק בארה"ב וטיוטת כתב אישום הוכנה נגד בכיריו למקרה שיופרו תנאי ההסכם שסיים את הפרשה.

 

חלקה השני של עבודת הוועדה היה לסרוק את חלקם של נתבעי התביעה הנגזרת בהתאם לממצאים המשפטיים ולקבוע את אחריותם. הוועדה בחנה את מעורבותם של למעלה משישים נתבעים פוטנציאליים שנתבעו בתביעה נגזרת בארה"ב ובישראל. "הבאנו לבנק מתנה יפה", התבטא מקור המקורב לוועדה, "אבל מי שיצפה לדם ברחובות יתאכזב".

 

"הבונוסים לא הביאו בחשבון את הנזק הכבד לבנק"

 

בסוף אוגוסט פרסם המפקח על הבנקים היוצא דודו זקן את דו"ח הביקורת שערך בנושא, שבו האשים את הבנק כי לא העריך נכון את הסיכונים שכרוכים בחשיפת הבנק ללקוחות האמריקאים, וקבע כי הוא הפר את חוק הלבנת הון. זקן ביקר גם את דירקטוריון הבנק שלא דרש מההנהלה או מהשלטונות האמריקאיים מידע מספק בנושא, ותבע משלושה בכירים לשעבר בבנק להשיב בונוסים - מאור, רף ואיצקוביץ'.

 

"מטבע הדברים, הבונוסים שהבנק שילם לנושאי המשרה שכיהנו בתקופת החקירה ובפרט ליו"ר הדירקטוריון, למנכ"לית ולמנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית, בגין השנים נשוא הקנס, לא הביאו בחשבון את הנזק הכבד שנגרם לבנק; עמדתנו היא שמן הראוי שהבנק יקבע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוסים ששולמו", כתב זקן בדו"ח.

 

בשנים שבהן התבצעו העלמות המס, כלומר 2002–2010 קיבלה המנכ"לית דאז מאור בונוסים בשווי של 18 מיליון שקל, ואילו היו"ר דאז רף קיבל בונוסים בשווי של 13 מיליון שקל.

 

רף, מאור ואיצקוביץ' הגיבו בתגובה משותפת לעיתונות כי: "נושאי המשרה שימשו בנאמנה את הבנק חמש עשרה שנה ומעלה, והובילו את הבנק בהצלחה גם בתקופות קשות, לרבות בעת המשבר הכלכלי בשנים 2008-2009, בהן בנקים אחרים בארץ ובעולם ספגו הפסדי עתק.

 

"נושאי המשרה סוברים, כי בהתנהלותם בבנק בכל הנוגע לניהול חשבונות של לקוחות אמריקאים, הם פעלו בהתאם לדין ולנורמות בנקאיות שהיו מקובלות בכל המערכת הבנקאית בארץ ובעולם.

 

"נושאי המשרה פעלו ביושר ובמיטב מרצם לטובת הבנק, ואכן גם הוועדה קבעה, באופן מפורש, שנושאי המשרה לא הפרו את חובת האמונים שלהם כלפי הבנק.

יחד עם זאת, ועל אף שהוועדה קבעה בדו"ח שאין כל חבות משפטית לדרוש השבת מענקים, הסכימו נושאי המשרה, על מנת להביא לסיום מהיר, מלא וסופי של העניין וכדי למנוע המשך הליכים שיפגעו גם בבנק, להיעתר לבקשת הוועדה ולוותר על סכומים מסוימים".

 

נושאי המשרה מציינים כי ייחוס הנזקים שאירעו לאחר תום העסקתם בבנק, הוא על בסיס חוכמה שבדיעבד ואינו לוקח בחשבון רווחים משמעותיים ביותר שצמחו לבנק, לאחר סיום עבודתם בבנק, בשל עסקאות שנעשו על ידי נושאי המשרה בתקופת כהונתם. ואולם, ובשלב הזה של חייהם, וכדי להביא לסיום סופי ומוחלט של העניין, על כל היבטיו, הביעו נושאי המשרה את הסכמתם לבקשת הוועדה.  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x