$
בארץ

ניתוח כלכליסט

אז נתניהו החליט שהוא לא מנהל רפובליקת בננות?

אחרי סיכום על המחיר ואבני הדרך, בנובל אנרג'י סברו שהממשלה לא תתנגד להקפיא לעשור כל חקיקה בתחום. היועמ"ש סירב, בנובל נעלבו, ולראש הממשלה מצפה המבחן הכי גדול שלו מאז שהחלה סאגת הגז

שאול אמסטרדמסקי 06:4112.08.15

מה בדיוק קרה שם בשעה חמש לפנות בוקר בחדר הישיבות של משרד האנרגיה בירושלים? מה התרחש באותו חדר בזמן שחברי הנהלת נובל אנרג'י הודיעו לשר האנרגיה יובל שטייניץ ולפקידי הממשלה שהם אינם יכולים עוד, ואז החליטו לעלות על מטוס ולחזור הביתה ליוסטון, טקסס?

 

האמת היא שמה שהושג על ידי שר האנרגיה שטייניץ בהודעה הבהולה שהוציא לתקשורת כ"פיצוץ במגעים בין הממשלה לחברות הגז" לא נראה ליתר היושבים בחדר כפיצוץ של ממש.

 

מנגד, זה גם לא נראה להם כמו ניסיון של השר לספין של הרגע האחרון, כזה שיציג בפני הציבור מצג שווא של פיצוץ שלאחריו כניעה של החברות לממשלה והפרחים לשטייניץ.

 

בלי העמדות פנים

 

האמת היא שלרוב הנוכחים בחדר נראה שהצדדים קרובים מאוד לסיכום על מתווה סופי. לא נראה שמישהו מהצדדים מעמיד פנים. אלא שכעת חברות הגז ובראשן נובל אנרג'י יכוונו את מאמציהן להשיג אמירה פומבית ומפורשת מראש הממשלה נתניהו על הדבר שמעניין אותן כנראה יותר מכל: היציבות הרגולטורית.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: לע"מ

 

כבר במתווה המקורי הממשלה התחייבה כי בעשור הקרוב היא לא תבצע שום שינוי רגולטורי בתחום הגז ואף תבלום יוזמות חקיקה פרטית של ח"כים. לנובל אנרג'י זה לא מספיק. בחברה האמריקאית חוששים שהממשלה הישראלית תפעל כפי שהיא פועלת לעתים, ותקדם שינויים רגולטוריים "מתחת לשולחן" במסווה של חקיקה פרטית. הממשלה תעמיד פנים שהיא מתנגדת, אבל החקיקה הזאת תעבור. ראש הממשלה ימשוך בכתפיו והאינטרסים של נובל ייפגעו. הם לא מוכנים לזה. לכן בשיחות אתמול הם דרשו שהממשלה תתחייב לא רק לבלום יוזמות חקיקה פרטיות אלא למנוע את היווצרותן מלכתחילה. המשנה ליועמ"ש אבי ליכט שנכח בפגישה הבהיר לנציגי החברות כי הכנסת היא הריבון בישראל, וכי הממשלה לא יכולה לקחת עליה בעלות - לכן בקשתם לא יכולה להתקבל בשום מצב. בתגובה הופסקו המגעים.

 

מה שחברות הגז מצפות מנתניהו כעת הוא הצהרה על התחייבות מצדו שהממשלה אכן תפעל למניעת יוזמות חקיקה כאלה. הצהרה כזאת, רצוי מוקלטת ומצולמת, תספק אותן ותסלול מבחינתן את הדרך להסכמה למתווה. מבחינתן, אחר כך תהיה להם עדות לנופף בה בבוררות בינלאומית במקרה של הפרה מצד הממשלה בישראל.

 

מה זה יועמ"ש

 

למעשה, ההתנהגות של נובל כעת גרמה לנבואה המוגזמת של אבי ליכט מסוף שנת 2014 להגשים את עצמה. ליכט, במכתב ששלח לפקידים הרלבנטיים רגע לפני שהממונה על הגבלים עסקיים פוצץ את המגעים מול חברות הגז, קרא לפקידים למהר ולגבש יחד מדיניות ממשלתית בתחום משק הגז, לפני שמונופול הגז צובר כוח כה רב עד שיהווה איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית. והנה, מגיעה עכשיו נובל אנרג'י בדקה ה־90, וטוענת כי ההתחייבות הממשלתית המפליגה שהיא מקבלת במסגרת המתווה לשקט רגולטורי של עשר שנים שלמות אינה מספיקה לה. זאת משום שנבחרי הציבור הישראלים עוד עלולים חלילה להפעיל את הכלים הדמוקרטיים שהפקיד בידיהם הציבור, וליזום חוקים שיפגעו באינטרסים של החברות. מי יודע, אולי הצהרות ראש הממשלה בחודשים האחרונים גרמו לנובל להאמין שפה, במידל איסט, דמוקרטיה היא רק המלצה.

 

זו שעת המבחן הגדולה ביותר של נתניהו מאז שכל סיפור הגז החל. הוא כבר הצהיר באחרונה שבכוונתו להעביר את מתווה הגז ויהי מה, "כנגד כל הפופוליסטים". אם ישחק לידי החברות וישים את עצמו מעל לכנסת, הוא יצדיק במו ידיו כל תואר של דיקטטור שידבוק בו מאותו רגע.

 

 צילום: אלבטרוס

 

סוגרים על המחיר

 

אז מה כן הוחלט כמעט סופית? ראשית, הממשלה דורשת מחברות הגז להביע מחויבות גדולה יותר לפיתוח מאגר לווייתן בזמנים שנקבעו. לשם כך הכניסה הממשלה למתווה שתי אבני דרך, וקבעה כי אם החברות לא יעמדו בהן, הממשלה תהיה פטורה מהתחייבותה להעניק לחברות שקט רגולטורי של עשור. אבן הדרך הראשונה תהיה בתום שנתיים מההסכמה על המתווה. בשלב זה המדינה מעוניינת שחברות הגז כבר יהיו אחרי השקעה של כ־2 מיליארד דולר בפיתוח מאגר לווייתן (הערכת העלות של פיתוח המאגר כולו היא 7 מיליארד דולר).

 

אבן הדרך השנייה היא בתום חמש שנים מהחתימה על המתווה, אז כבר אמור לזרום הגז מלווייתן.

 

זאת אומרת שכבר כעבור שנתיים, אם המדינה תראה שחברות הגז מתמהמהות בפיתוחו של המאגר, היא תוכל לפעול בכמה דרכים כדי להגדיל באופן יזום את התחרות במשק הגז הטבעי - למשל קביעה שחוזי גז חדשים ייחתמו מאותו רגע רק על ידי תנין וכריש, שבשלב זה אמורים להיות בידי בעלים אחרים. גם אפשרות הפיקוח על מחירים תיבחן אם חברות הגז לא יעמדו במחויבות שלהן.

 

נושא נוסף שנמצא על סף סגירה הוא סוגיית מחיר הגז. במתווה המקורי נקבע שמחיר המקסימום שבו החברות יוכלו למכור גז בשנים הקרובות עד לכניסת שחקנים חדשים לשוק יהיה המחיר הממוצע של חוזי הגז כיום. כבר בעת גיבוש המתווה המקורי חלק מנציגי הממשלה טענו שאחרי שלב השימוע יפעלו לשנות את המנגנון הזה. ואכן, שלב השימוע הציבורי התרכז בעיקר בסוגיית מחיר הגז. כעת השתמשו הפקידים בלחץ הציבורי כדי לדרוש שמחיר הגז ייקבע בשיטה אחרת, כזו שמצויה היום בחוזי הגז של יצרני החשמל הפרטיים, באופן שיביא את מחיר הבסיס מ־5.4 דולר ליחידת אנרגיה ל־4.7 דולר ליחידת אנרגיה.

 

לשאלה מדוע מלכתחילה לא הלכו על המנגנון הזה במתווה המקורי התשובה פשוטה: כדי לייצר מראית עין של שינוי לאחר השימוע.

 

הסוגיה הזאת לא נסגרה סופית. נציגי נובל אנרג'י הודיעו שיביאו אותה להחלטה לפני הנהלת החברה והדירקטוריון שלה, אולם לפקידים נראה כי גדולים הסיכויים שדירקטוריון החברה יאשר את זה.

 

מה צפוי עכשיו? אף אחד לא באמת יודע. רוב הגורמים שהסכימו לשוחח עם "כלכליסט" אתמול הביעו ספק אם ניתן יהיה להגיע להסכמה סופית עד יום ראשון הקרוב - אז תוכנן הנושא לעלות לאישור הממשלה.

 

מהבחינה הפוליטית עדיין לא ברור אם הממשלה תביא בכלל את המתווה הסופי לאישורה של הכנסת, או אם אולי שר הכלכלה אריה דרעי יהיה מוכן לחזור בו מסירובו ולחתום על מתווה הגז בעצמו, לאחר שיוכנסו בו כל השינויים המדוברים.

"הסכם זה לא הסכם"

 

בנובל אנרג'י סירבו להגיב להתפתחויות האחרונות, אבל גורמים המקורבים לקבוצות השליטה במאגר לווייתן התייחסו לפיצוץ השיחות והעלו טענות על האווירה ששוררת בישראל, של "חוסר יציבות ומחויבות כלפי המשקיעים", לדבריהם. גורם המקורב לחברות הגז אמר ל"כלכליסט" כי "אם אתה רוצה להביא משקיעים שייקחו את ישראל ברצינות, אתה חייב לשדר לעולם שהפסקת לשנות את כללי המשחק. במצב הנוכחי אף אחד לא יגיע לפה. אף אחד לא יעשה עסקים עם מדינה שהתמה המרכזית שלה היא להיכנס למלחמה ראש בראש עם יזמים, ולבצע מכירה כפויה של מאגרים ופיקוח על מחירים. אם המדינה לא תכריז על פסק זמן אף אחד לא יבוא לפה. כל הנושא של יצירת תחרות אבוד. במדינה הזו הסכם הוא לא הסכם ודוגמאות לא חסר".

 

השתתפה בהכנת הידיעה: הדס גליקו

 

מניית נובל אנרג'י בשפל, האנליסטים לא מתרגשים

 

מניית נובל אנרג'י נמצאת ברמות שפל שלא נראו זה חמש שנים. מתחילת השנה השלימה המניה צלילה של 27%, ו־50% ב־12 חודשים, והיא נסחרת לפי שווי שוק חברה הנמוך מ־15 מיליארד דולר.

 

לפני כשבוע פרסמה חברת נובל אנרג'י את תוצאותיה לרבעון השני של שנת 2015, שבהן היא פספסה את תחזית ההכנסות אולם עדיין הצליחה לעקוף בהרבה את תחזיות השוק בשורת הרווח.

 

 

 

במקביל העלתה נובל את תחזית תפוקת הנפט היומית שלה לשנת 2015, על רקע הצפיות להפקה של נפט מהפרויקט הענק שהיא מבצעת במפרץ מקסיקו ולפתרון המשבר הרגולטורי בישראל.

 

כשבוחנים את ביצועי מניית נובל אנרג'י חשוב להביא בחשבון את התנודתיות במחירי הנפט, המהווים חלק נכבד מתמחור המניה. כך למשל, מתחילת אוגוסט ירדה מניית נובל ב־2.8%, אולם זאת במקביל לירידה של 7% במחיר הנפט.

 

למרות השפל במחיר מניית נובל, מתוך 35 אנליסטים שמסקרים את החברה רק אנליסט אחד הצמיד לה המלצת מכירה. 14 מחזיקים בהמלצת "החזק" ו־19 בהמלצת "קנייה". נוסף לכך, מחיר היעד הממוצע של נובל גבוה ב־53% ממחיר המניה היום בשוק - פחות מ־34 דולר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x