שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

העשור האבוד של מוצרי המזון המפוקחים

מ־2004 מתריעה שורה של דו"חות כי הנוסחה שלפיה מחושבים מחירי מוצרי המזון המפוקחים לא מעודכנת, וכי רשתות השיווק לא מגלגלות לצרכן הנחות שהן מקבלות מיצרניות המזון. התוצאה - רווחיות עודפת של עשרות אחוזים על חלב, שמנת וביצים. עכשיו המדינה יוצאת לשימוע לתיקון הנוסחה, אבל מפספסת כשהיא מטפלת רק ברשתות ולא בכל השרשרת - מהמחלבה ועד לצרכן

נורית קדוש 07:1009.08.15

אף שחלפו כבר חמש שנים מאז גדשו את רחובות הערים האזרחים שמחו כנגד יוקר המחיה, החשש מפני התפרצות חוזרת ואגרסיבית יותר של המוחים מקנן בלבם של שרי הממשלה והרגולטורים השונים. עדות לכך ניתן למצוא במכנה המשותף לכל אלה, השבים ומעלים מיני פתרונות אינסטנט ליוקר המחיה שממשיך להכביד על הצרכנים הישראלים משום שהוא לא טופל כלל.

 

בשבוע שעבר היתה זאת ועדת המחירים שפנתה לציבור וביקשה לקבל עד לשבוע הבא התייחסויות לדו"ח שפרסמה בנושא המרווח הקמעונאי המוצע למוצרי המזון שבפיקוח מחירים, ולעדכון נוסחתו של רו"ח יצחק סוארי מ־1996 הקובעת את המחירים. ברקע הדברים מצויה הכוונה לקבוע כי המרווח הקמעונאי שיאומץ יהיה המרווח המקסימלי שאותו יוכלו הקמעונאים לגבות עבור מכירה של מוצר בפיקוח מחירים. משמעות הדברים היא שאם הקמעונאי ירכוש את המוצר במחיר נמוך מהמחיר המפוקח, אזי פער זה יתגלגל באופן מלא לצרכן ולמחיר שהוא ישלם.

 

אם המהלך יושלם, הוא צפוי לגרוע מאות מיליוני שקלים מהרווח הגולמי של רשתות השיווק.

 

 

טיפול ברווחיות עודפת של קמעונאים על מוצרים בפיקוח יכול להביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה לציבור הצרכנים, אולם אין בו כדי לתקן את העיוות המרכזי בפיקוח על מחירים הנובע מהסחבת בעדכון נוסחת הפיקוח. המחיר לצרכן על מוצר בפיקוח הנו האחרון בשרשרת של גורמים, כולם תחת פיקוח המבוסס על נוסחה שנמצאה כלא עדכנית במידה שתורמת לכך שהמוצרים המפוקחים בישראל יקרים ממקביליהם בעולם. עדכון הנוסחה העשוי להוביל לשינוי שיביא לחיסכון משמעותי לצרכנים.

 

ההנחות מגדילות רווחים

 

עדכון הנוסחה יצא לדרך בממשלה הקודמת. בינואר 2014 החליטו שר האוצר דאז יאיר לפיד ושר החקלאות דאז יאיר שמיר להוריד את מחירי השמנת המתוקה והגבינה הלבנה ולהכניסם לפיקוח. בדיונים שקדמו להחלטה עלה גם נושא ההנחות שנותנות יצרניות המוצרים המפוקחים לרשתות השיווק.

 

כך נחשף שאף על פי שמדובר במוצרי היסוד החיוניים בכל בית, שיש לאפשר לצרכן לרכוש במחיר הוגן ונמוך ככל הניתן, מתנהל מאבק מסחרי המקנה לרשתות הנחות גדולות נוספות על הרווח שקבעה עבורן המדינה. כמו כן נחשף כי ההנחה לקמעונאים לא מגולגלת לצרכן.

 

דו"ח שהזמינה ועדת הפיקוח על המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד החקלאות והכלכלה ממשרד רו"ח יורם אברמזון לקראת השינוי שברצונה להוביל, חשף כי בזכות ההנחות הנוספות, נהנים הקמעונאים משיעורי רווחיות חריגים ביחס לאלו שנקבעו כראויים: הקמעונאים מרוויחים 1.08 שקלים על כיכר לחם אחיד פרוס וארוז, בעוד הרווח הקמעונאי שקבעה המדינה למוצר זה מסתכם ב־49 אגורות; ועל תריסר ביצים במידה M מרוויח הקמעונאי 1.22 שקלים יותר מכפי שהיה אמור להרוויח, ללא ההנחות הנוספות.

 

מתמקדים בחלק מהבעיה

 

לפי דו"ח סוארי שקבע את נוסחת הפיקוח, ניתן להכיר בהנחה מסחרית של 3% מהמחיר שבו נמכר המוצר לקמעונאי. ועדת הפיקוח על המחירים זיהתה את הבעייתיות וקבעה כי ההנחה הזו משמעותה רווח נוסף של הקמעונאי, הנוסף למרווח הקמעונאי שהוכר במסגרת קביעת המחיר המפוקח.

הוועדה בחרה לבצע בדיקה כוללת של המקטע הקמעונאי. עד לקבלת ממצאי הבדיקה וגיבוש עמדה עקרונית בעניין, הוועדה ציינה כי יש להכיר בשיעור הנחה של 2.2% — מחצית משיעור ההנחה (4.4%) שהוכר לאחר בדיקת תשלובת החלב ב־2004 ויושם עד כה בקביעת מחירי המוצרים המפוקחים. כבר אז ציינה הוועדה כי לאחר קבלת ממצאי הבדיקה, היא תשקול את ביטול ההכרה בהנחות לחלוטין. ולחלופין, היא תקבע שיעור הנחות שונה או שתקבע את המרווח הקמעונאי ותפקח עליו.

 

גם הרגולטורים מבינים כי כשמדובר במוצר מפוקח, את ההנחות הנוספות לקמעונאים משלמים הצרכנים. אם מחלבה נותנת הנחה נוספת על שקית חלב שרווחיותה מוגבלת על ידי ועדת הפיקוח על המחירים, הרי שלא מן הנמנע כי כספים אלו מקורם ברווחיות חריגה על מוצרים שלא מצויים בפיקוח, כמו מילקי.

 

מבקר המדינה יוסף שפירא. התריע גם הוא על הצורך לעדכן את נוסחת סוארי מבקר המדינה יוסף שפירא. התריע גם הוא על הצורך לעדכן את נוסחת סוארי צילום: עמית שאבי

מאז נקבעה נוסחת סוארי, השתנתה לחלוטין המציאות הכלכלית. הנוסחה נקבעה ב־1996, כשהריבית במשק נעה סביב 8%–10% ושיעור התשואה להון היצרנים שקבעה הממשלה בהתאם לה עמד על 12%–16%.

 

ונוסחה מעודכנת אין

 

לפני עשור המליצה הוועדה שמינה משרד הכלכלה לתקן את הנוסחה. בעקבות ההמלצה שכר המשרד רואה חשבון חיצוני כדי שייעץ לו בנושא והקצה לטובת הבדיקה 70 שעות עבודה למשך שלושה חודשים.

 

בסוף 2005 הוצגה הנוסחה המתוקנת בפני מפקחי המחירים, והיא שונתה בעקבות הערות שהתקבלו בדיון. אלא שלאחר שלושה דיונים שקיימה ועדת המחירים בעקבות הנוסחה הסופית, בפברואר ויולי 2008 היא החליטה לדחות את הדיון בנושא עדכונה.

 

בהחלטת ממשלה מדצמבר 2011, נקבע כי לאור החשש כי תקרות שיעורי התשואה על ההון הפעיל בדו"ח סוארי, שלא עודכנו מ־1996, גבוהות מדי, ולאור השינוי בכללי התקינה החשבונאית, יש להנחות את ועדת המחירים לשכור מומחים לצורך עדכונו של הדו"ח.

 

עוד נקבע באותה החלטה כי על המומחים להגיש דו"ח מעודכן בתוך חצי שנה, וכי בתוך שלושה חודשים ממועד קבלתו יהיה על הוועדה לקיים דיון בנושא החלתו על המוצרים המפוקחים.

 

גם ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה החברתית נדרשה לנוסחת סוארי וציינה בהמלצותיה את הצורך בעדכונה. הנושא עלה שוב בדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא ב־2012, שבו הוא ציין כי דבר לא קרה אף על פי שהבעיה ידועה לממשלה.

 

לאחר פרסום דו"ח המבקר פרסם האוצר מכרז לבחירת הגוף שיבחן את נוסחת סוארי ועדכונה. שנה לאחר פרסום המכרז, בספטמבר 2013, נבחר משרד רואי החשבון סומך חייקין שמסר עם היבחרו כי "העבודה בעניין תחל בימים הקרובים וצפויה להימשך כמה חודשים". אלא שמאז זכה המשרד במכרז, חלפו כבר שנתיים ונוסחה חדשה עוד אין. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x