שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פיקוח על מחירים לא תמיד מנצח את יוקר המחיה

שר האוצר הכריז כי יכניס מוצרים נוספים לפיקוח כדי להביא לירידת מחירים, אבל החוק כולל שורת מגבלות על המוצרים שניתן לפקח עליהם וגם אלה שכבר מפוקחים יקרים יותר מהמקבילים בחו”ל

נורית קדוש 06:4312.10.14

השוואות המחירים שנערכו בימים האחרונים בין ישראל למדינות אירופה מציגות גם את הפיקוח על המחירים בישראל באור בעייתי. כך, למשל, לחם פרוס שנמכר בישראל תחת פיקוח תמורת 7.6 שקלים, נמכר באנגליה ב־4.5 שקלים. גבינת אמנטל תוצרת צרפת עולה 3.24 שקלים בלונדון כשלעומתה עמק שבפיקוח במעדנייה עולה 4.54 שקלים ל־100 גרם. כך עולה מבדיקה שערך אתר MyFreeMarket.com, המאפשר השוואת מחירי מוצרים בין אנגליה לישראל.

 

בפתח ישיבת הממשלה לאישור התקציב בשבוע שעבר אמר יאיר לפיד כי "אנחנו שומעים את הקולות, ויש בהם מידה לא מעטה של צדק. יוקר המחיה מאיים לדרוס תחתיו את אזרחי ישראל. לא נשתמט מאחריותנו לטפל במחירים, אם צריך גם בצעדים אגרסיביים שלא נקטנו בעבר". לפיד הצהיר כי יכניס מוצרים נוספים לפיקוח, בתגובה לחשיפת "כלכליסט" של תוכנית תעשייני המזון להפחתת שיעור המע"מ על מוצרי מזון. הצהרה זו מטילה ספק ביחס לכוונת הממשלה לפעול באופן אפקטיבי להורדת מחירי המזון בישראל.

 

ללפיד, שנבחר על רקע המחאה החברתית של קיץ 2011, היו 19 חודשים מאז הושבע כשר בממשלה להוביל מהלך רחב לפיקוח מחירים, אולם עד כה השימוש היחיד שעשה בכלי זה נגע לגבינה לבנה ולשמנת מתוקה.

 

 צילום: טל בדרק

רק לפני חמישה חודשים היתה ללפיד הזדמנות לטפל במחירי החלב המועשר, שגבוהים בעשרות אחוזים ממחיר חלב רגיל, אף שעלות הוספת ההעשרה בוויטמינים מסתכמת באגורות בודדות למחלבות. המפקח על המחירים כבר הודיע שבכוונתו להכריז על מוצרים מועשרים בתוספות שאינן נראות לעין כמוצרים דומים למוצר שבפיקוח ובכך לחייב את המחלבות להתאים את מחירי אותם מוצרים למחיר המפוקח. שלושה חודשים לאחר מכן, ובתום מסע לחצים שהופעל עליו, בחר המפקח על המחירים שלא להכריז על החלב המועשר כמוצר דומה.

 

לפיד יצטרך את אישור הממשלה?

 

גם עתה, למרות האיום ששיגר לתעשיית המזון, ספק אם לפיד יכול להכניס באופן מיידי סל מוצרים בסיסיים תחת צו הפיקוח על המחירים. הסיבה נוגעת לחוק פיקוח המחירים, שאותו רשאים השרים להחיל בצו רק באחד המקרים הבאים: אם הוכרז לגבי מצרך מונופול לפי חוק ההגבלים העסקיים; אם המוצר נשלט על ידי יצרן בודד או מעט יצרנים בריכוזיות שיש בה להשפיע באופן משמעותי על הקטגוריה; אם אין תחרות או שישנה תחרות מועטת בין יצרני אותו מוצר, או שהמוצר נתמך בתקציב המדינה.

 

ריבוי המגבלות לא מותיר בידי לפיד יותר מדי אופציות למוצרים שניתן להכניס לפיקוח. מוצרי החלב של תנובה, שהוכרזה כמונופול בתחום החלב, כבר מצויים בפיקוח, למעט הקוטג' — שמחירו ירד וולונטרית בעקבות מחאת הקוטג' בקיץ 2011. מונופול נוסף שהוכרז בעבר הוא על פסטה של אסם, אולם בקטגוריה זו יש תחרות ערה שבאה לידי ביטוי במחיר לצרכן.

 

דרך נוספת שמאפשר חוק הפיקוח המחירים לשר האוצר יחד עם שר הכלכלה והחקלאות (בהתאם לסוג המוצר) להחיל פיקוח על מצרך היא אם המוצר חיוני ויש צורך בפיקוח על מחירו משיקולים של טובת הציבור, או אם יש צורך בפיקוח על מחירו מטעמים של השגת יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה.

 

הבירה של טמפו והקולה של החברה המרכזית למשקאות רחוקים מלהיות מוגדרים מוצרים חיוניים וגם לקפה של עלית יש די מתחרים שבהם הצרכן יכול לבחור, כך שספק אם כלי הפיקוח במקרה זה מוצדק. דווקא המילקי, מוצר הדגל של המחאה הנרקמת בימים אלו, היה בעבר תחת פיקוח מחירים וככזה יכולים השרים להשיבו לפיקוח באחת, אולם אחרי השמנת המתוקה, ספק אם זה מה שיזכה את לפיד בקרדיט דומה לזה שלו זכה המהלך של שר התקשורת לשעבר משה כחלון בשוק הסלולר.

 

על פניו ההגדרה של השגת יעדי מדיניות הממשלה היא בדיוק מה שלפיד יכול למצוא בו מענה אם בכוונתו להחיל פיקוח על סל מוצרים רחב ומקיף, אולם מהלך זה מותנה באישור הממשלה. ספק אם מלחמות הקרדיט בין האחים בנט ולפיד על מהלכים לבלימת יוקר המחיה, כמו גם האינטרסים השונים בקואלציה הרעועה, יאפשרו ללפיד להוביל מהלך שכזה באווירת טרום־בחירות כפי שהיא מורגשת כעת.

 

הנוסחה של הפיקוח לא עודכנה כבר 20 שנה

 

ייתכן שטרם הכנסת מוצרים לפיקוח, נכון יהיה לטפל בעוצמתו של הלובי החקלאי, התורמת לכך שחצי ק"ג שניצל בישראל עולה 31.9 שקל לעומת 28.74 שקל באנגליה. גם תואם המילקי שנמכר בברלין במחיר של כשקל סובל בישראל ממחירו של החלב הגולמי, המפוקח על ידי הממשלה וגבוה מאשר במדינות אירופה.

 

בעולם קיימות התארגנויות שונות של חקלאים הפועלות למען הפחתת עלויות, שיפור איכות, למחקר ופיתוח, הדברת מזיקים ועוד. בישראל פועלות מועצות חקלאיות מחייבות לענפי הזית, הלול, הדבש, החלב ועוד. מועצת החלב (שבה חברות שלוש המחלבות הגדולות בישראל — תנובה, שטראוס וטרה), מועצת הדבש ומועצת הלול עוסקות גם בתכנון וויסות השוק, כלומר הן קובעות את כמויות הייצור ואת מחיר המוצר, כך שבתחומים אלו לא קיימת תחרות. כך לדוגמה מחיר ליטר חלב גולמי עומד על 2.2 שקלים, ורפתן לא יכול להציע מחיר נמוך יותר למחלבה.

 

בנוסף, עשור חלף מאז קבע משרד התמ"ת (כיום משרד הכלכלה) כי יש לעדכן את נוסחת סוארי שקבע רו"ח יצחק סוארי ולפיה מחושבות עלויות הייצור של המוצרים שבפיקוח. העדכון נדרש שכן חלפו כמעט שני עשורים מאז קביעת הנוסחה ובתקופה זו הריבית חסרת הסיכון ירדה משמעותית. זהו מרכיב שבתוספת הסיכון שקיים בכל ענף מצביע על התשואה הנדרשת ליצרן.

 

קופאית בסופרמרקט קופאית בסופרמרקט צילום: צביקה טישלר

 

בחודש יולי האחרון הודיעו גורמים באוצר כי בתוך שבועות ספורים יפרסמו את העדכון לנוסחה והתאמתה לשינויים נוספים שחלו, ובהם שינוי התקינה החשבונאית. האוצר צפוי היה לקבוע יעדי תשואה ספציפיים לכל ענף, זאת בעוד כעת יעד התשואה משותף לכל הענפים. מאז אותה הודעה חלפו שלושה חודשים, אך עדכון הנוסחה טרם פורסם.

 

ברקע ההצהרות של לפיד נערכת הממשלה לתקן את חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, שנחקק לפני 18 שנה. מתזכיר החוק שצפוי לעלות להצבעה בקבינט החברתי־כלכלי מתברר כי המדינה תגדיר מוצרים דומים למוצרים שבפיקוח על פי עלות הייצור שלהם. התיקון נדרש נוכח העובדה שההגדרה ל"מוצרים דומים" בחוק רחבה ביותר ולמעשה לא אפשרה אכיפה אפקטיבית של הפיקוח על מוצרים אלו.

 

על פי התיקון, הממשלה תוכל לדרוש מהיצרנים גם מידע מסחרי סודי בנוגע למוצרים שאינם בפיקוח ותגביר את הענישה באמצעות קנסות מינהליים בגובה עד 2 מיליון שקל לכל הפרה. על פניו נראה כי המהלך צפוי לתרום בעיקר לממשלה, נוכח האפשרות לקנוס בקלות את מפרי החוק ובעיקר בשל יכולתה לשאוב מידע יקר ערך מהיצרנים, בעוד טיפול ממשי ביוקר המחיה לא יצא לדרך. 

 

 

רשתות השיווק רכבו על גל המחאה

 

העיתוי של ההתעוררות המתחדשת בנושא מחירי המזון עודד את התעשיינים בתחום - ימים ספורים לפני חג הסוכות, שבמהלכו רבים נופשים ומבלים כך שבאופן טבעי פחות נכונים למאבקים. התעשיינים העריכו כי ייטב להם לשתוק ועד אחרי חג הסוכות כבר תתעורר שערורייה שתסיט את תשומת הלב הציבורית מהם.

 

מה שלא צפו אפילו התעשיינים הוא שדווקא הקמעונאים יהיו אלה שיחלצו אותם מהבוץ, אלו שרווחיותם נשחקת עד דק מאז המחאה החברתית בקיץ, 2011 בעודם מביטים בעיניים כלות על שיפור רווחיות התעשיינים.

 

הצהרת כוונות בדבר "הזדהות עם המוחים", שמאחוריה לא מעט הבנה של הפוטנציאל השיווקי שטמון במהלך, הובילה את רמי לוי ואת אייל רביד מרשת ויקטורי להוריד את מחירו של גביע מילקי לכשקל במקום כ־3 שקלים למשך שבוע. בעוד ברשתות החברתיות קוראים להחרמת המילקי, עלו מכירות המותג ברשת ויקטורי מ־2,000 גביעים ביום ל־9,000. כך נחסכה משטראוס ההתלבטות המיידית כיצד להתמודד עם הקריאות לחרם.

הקמעונאים, שקפצו על ההזדמנות להניע לקוחות לערוך אצלם את הקניות לחג ולהרוויח גם חשיפה תקשורתית, בלמו למעשה את התעוררות המחאה - לפחות בטווח הקצר.

 

בימים הבאים יעקבו כולם אחר האווירה ברשתות החברתיות כדי לגבש עמדה: גם חברות המזון, ששמעו את שר האוצר מאיים להכניס מוצרים נוספים לפיקוח אם לא יורידו מחירים, וגם לפיד עצמו, שינסה להבין מה גובה הלהבות והאם הגיעו לרף המחייב הכרזה על מהלך דוגמת פיקוח.

אם מחאת המילקי תדעך, ישובו כולם לשגרה — עד לחשבונית הבאה שיפרסם אחד היורדים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x