שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הרכבת הקלה

פרופ' דוד מהלאל: "לא יהיה אסון תחבורתי, אנשים יתאימו את עצמם"

עזבו פקקי ענק, זה לא יקרה. פרופ' מהלאל, מומחה עולמי לתחבורה, טוען שאם היו נערכים מראש כנדרש, תקופת העבודות היתה יכולה להיות שיעור בשימוש בתחבורה ציבורית

עומר כביר 08:2003.08.15

אפוקליפסה תעבורתית? פקקים בחצי מדינה? שיירות עומדות מנתניה עד אשדוד? תחילת העבודות על הרכבת הקלה בתל אביב עוררה הרבה נבואות שחורות, אבל לדברי פרופ' דוד מהלאל מהטכניון, ספק אם יתגשמו. "לרוב, כשמצפים לקטסטרופה היא פשוט לא מגיעה כי אנשים מפחדים ממצב כזה ומשנים הרגלים", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט".

 

החשש האמיתי של מהלאל הוא מהטווח הרחוק: "יכול להיות שהמסחר בתוך תל אביב יתנוון". פרופ' מהלאל הנו איש היחידה להנדסת תחבורה וגיאו־אינפורמציה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ומהמומחים המובילים בעולם בחקר עומסי תנועה ובתכנון מערכות תחבורה אורבניות ובין־עירוניות. האופטימיות שלו נובעת מאמונה בדינמיות האנושית: "אני לא מקבל שהמצב יהיה קטסטרופלי ושהפקקים יהיו מחדרה עד אשדוד. זה יקרה רק אם אנשים לא ישנו את הרגלי הנסיעה שלהם. בפועל אנחנו יודעים שאנשים כן משנים החלטות".

 

העבודות על שיקוע מחלף קפלן בת"א (ארכיון) העבודות על שיקוע מחלף קפלן בת"א (ארכיון) צילום: מיכאל קרמר

 

הרגלי נסיעה משתנים

 

"אנשים יכולים לשנות מסלול נסיעה או מועד, לעבור לתחבורה ציבורית ואולי בכלל לוותר על הנסיעה. אנשים מתאימים את ההחלטות שלהם למציאות שהם עלולים לפגוש. הבעיות לא יהיו מחדרה לאשדוד. נכון שהמצב בתל אביב יהיה קשה, אבל אני לא שותף לנבואות האפוקליפטיות", הוא פוסק. מהלאל מסתמך על ניסיון העבר: "כשסגרו את צומת קפלן בתל אביב לחפירות, התקשרו אליי מגל"צ ושאלו מה תהיה הקטסטרופה. אמרתי שלא תהיה שום קטסטרופה. זה אמנם אחד הצמתים העמוסים במדינה, אבל אנשים פשוט לא יגיעו לשם וייסעו ממקומות אחרים. אנשים באמת שינו את הרגלי הנסיעה". דוגמה אחרת היא אולימפיאדת לוס אנג'לס שנערכה ב־1984. מצב התחבורה בעיר נחשב קשה גם בימים רגילים והיה חשש כבד מהאירוע הבינלאומי. "אמרו שספורטאים לא יוכלו להגיע למגרשים בגלל הגודש. אבל התברר שבאולימפיאדה התנועה זרמה טוב יותר מבכל יום, כי אנשים נמנעו לנסוע בזמן הזה".

 

אולימפיאדה זה שבועיים. מדברים כאן על שש שנים. אנשים לא ייסעו?

"אנשים לא יחזרו להתנהגות רגילה כי אנשים בורחים מקטסטרופה. אנשים לא רוצים לסבול. יש המון סכנות. יכול להיות שהמסחר בתוך תל אביב יתנוון ומרכזי מסחר ותעסוקה מחוץ לעיר יפרחו. יכול להיות נזק מצטבר להרבה זמן, אבל לא תראה שאחרי חצי שנה כולם חוזרים לתל אביב כמו לפני העבודות, להפך. ב־2003 הטילו בלונדון אגרה על מי שנכנס לעיר ואמרו שכל הפריפריה לאזור האגרה תהיה סתומה כי כולם ישאירו שם את כלי הרכב. נסעתי ללונדון לראות וזה היה מדהים: הרחובות במרכז וגם בפריפריה היו בלי תנועה. היו כל כך הרבה אזהרות והכנות לחיזוק התחבורה הציבורית שפשוט נוצרה מציאות אחרת".

 

פרופ' דוד מהלאל. "היה צריך לבנות מערכת אוטובוסים חדשה ולנצל את העובדה שיש פחות מכוניות כדי להוכיח שיותר טוב בלי מכוניות" פרופ' דוד מהלאל. "היה צריך לבנות מערכת אוטובוסים חדשה ולנצל את העובדה שיש פחות מכוניות כדי להוכיח שיותר טוב בלי מכוניות" צילום: זהר שחר

 

וזה בדיוק מה שמטריד את מהלאל. ההכנות, או יותר נכון היעדרן. "מהעיתונות הבנתי שחניוני 'חנה וסע' לא פותחו בהיקף מספיק. היה איחור בגיוס השוטרים. לא גייסו נהגים מראש. עבודות בסדר גודל כזה מחייבות שינוי דרסטי במבנה התחבורה הציבורית. לא ראיתי פרסומים לגבי השינויים בתחבורה הציבורית. זה לא נראה טוב". במילים אחרות, חוסר ההיערכות עלול לגרום נזק גדול מכל פקק. "אם המצב התחבורתי יהיה רע ואנשים יימנעו מלהגיע זה ינוון את העיר. הנזק לא יהיה לחמש־שש שנים אלא לעשר ואולי יותר. ירושלים התאוששה במהירות אחרי הרכבת הקלה, אבל זה לא מובן מאליו, יש שם הרבה תיירות, לתושבים אין הרבה מכוניות יחסית, ואולי זה תרם להתאוששות המהירה. בחיפה לעומת זאת, נעשו הרבה עבודות לחידוש רחוב העצמאות, אולם הרחוב דעך ומת. זו הסכנה הגדולה".

 

בחינה שערך מהלאל של פרויקטי תשתיות גדולות בעולם מלמדת שלסוגיית ההערכות יש השפעה מכרעת על הניוון העסקי שממנו סובלים העיר ואזור העבודות. כך לדוגמה, בפרויקט בניית כביש מהיר בטקסס היה חשש ממשי שעסקים באזור העבודות יסבלו מירידה של 63% בפדיון. אולם הודות לתכנון קפדני שכלל הכשרת דרכי גישה חלופיות, הירידה בפדיון היתה נמוכה משמעותית מהצפוי.

 

החמצה גדולה

 

חוסר ההיערכות, סבור מהלאל, הוא אולי ההחמצה הגדולה ביותר של הפרויקט. "הרכבת חיונית ואני בעדה, אבל בזמן העבודות אנחנו רוצים לקיים את הפעולות היומיות בעיר, שאנשים לא יימנעו מלהגיע. היה צורך לבנות מערכת אוטובוסים חדשה, עם תדירות גבוהה, יותר קווים, זמני נסיעה קצרים יותר, ולנצל את העובדה שיש פחות מכוניות כדי להוכיח שיותר טוב בלי מכוניות. תקופת העבודות יכלה להיות הזדמנות למציאות עירונית חדשה. לשם כך יש צורך להיערך באופן יסודי ולבנות תחבורה ציבורית יעילה. ניתן היה להטיל מגבלות על כניסת מכוניות נוסעים לתל אביב וליצור הזדמנות להוכיח שבלי מכוניות יכול להיות מצוין. אני חושש שהחזון לנצל את התקופה לבניית מציאות חדשה לא יתממש".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x