שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

כחלון מציע: בנק הדואר ינהל את חסכונות הילדים

ביהדות התורה הסכימו להצעה להפנות חלק מקצבאות הילדים לקופות חיסכון, ושר האוצר יבחן דרך לניהול הכסף בבנק הדואר. וכשההסכמים הקואליציוניים מאחור, נותרה שאלת תקציב הביטחון

שאול אמסטרדמסקי 06:4129.07.15

1.חשבונות החיסכון: מהפכה של ממש

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, הסכמתו של יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן להפניית חלק מהעלאת קצבאות הילדים לטובת חשבונות חיסכון שיעמדו לרשות הילדים אחרי גיל 18 סוללת את הדרך לאישור תקציב המדינה לשנתיים הקרובות בממשלה בשבוע הבא. כעת, ראשי הסיעות האחרים - נפתלי בנט, אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון בעצמו - יהיו מוכנים להתגמש מעט לגבי נושאים שהופיעו בהסכמים הקואליציוניים שלהם, והאוצר יוכל לסגור את תקציב השנה הבאה בגירעון של 3% בערך.

 

הסכמת ליצמן ותמיכת גדולי התורה במהלך מסמנת מהפכה בתפיסה המסורתית של המפלגה החרדית, שהעדיפה תמיד כסף כאן ועכשיו מאשר הבטחה לעתיד. יתרה מכך, התמיכה במהלך מסמנת הפנמה של הפוליטיקאים החרדים של הלך הרוח ברחוב החרדי המודרני, שמבחינתו קצבאות הילדים הן בעדיפות משנית יותר לנושאים כמו דיור, חינוך ומעונות יום.

על פי התוכנית, קצבאות הילדים יועלו בסכום של 170 שקל בממוצע (בעיקר לילד שני, שלישי ורביעי), אולם מתוך הסכום הזה 50 שקל לכל ילד יופקדו בתוכנית חיסכון. הכסף ישתחרר כשהילד יגיע לגיל 18 בתנאים מסוימים, או 21, וככל הנראה גם ההורים יוכלו להפקיד לתוכנית כסף משלהם.

 

משה כחלון שר האוצר משה כחלון שר האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

 

האותיות הקטנות הן שהאוצר יתחיל להזרים את הכסף רק ב־2017 ולא עכשיו, וכך יחסוך לעצמו תשלום של מיליארד שקל ב־2016. באופן זה, שני הצדדים יכולים לראות את התוכנית כהישג. מבחינת יהדות תורה ההבטחה קוימה, כי הקצבאות יועלו. מבחינת האוצר, הם יחסכו כסף בשנה הבאה, וגם יעודדו תרבות חיסכון.

 

למרות ההסכמות, יש שאלות רבות שנותרו פתוחות. ראשית, האם הסכום יהיה פטור ממס? האם הכסף ייכנס לבנקים או בכלל למקום אחר? הבנקים ישמחו לקבל את הכסף הזה - בכל זאת, מדובר במתנה מובטחת של מיליארד שקל בשנה. כחלון בוחן את האפשרות כי החסכונות לילדים לא יופקדו בחשבונות שונים בבנקים המסחריים, אלא בקרן אחת גדולה שתנוהל בבנק הדואר. כך הוא מקווה, על הדרך, ליישם את התוכנית שלו להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי.

 

אפשרות נוספת היא לנתב את הכספים האלה לחיסכון פנסיוני לילדים, כך שלמעשה החיסכון הפנסיוני יתחיל מגיל אפס. אם מהלך זה יקרה, לבני ה־21 יחכו בערך 20 אלף שקל זמינים (על בסיס הנחת תשואה של 4% בשנה). אם גם להורים תינתן אפשרות להכניס לחשבון הזה עוד כסף וולונטרית (למשל, את כל קצבת הילדים), הסכום יעלה ל־55 אלף שקל.

מאחר שחיסכון פנסיוני הוא חיסכון לתקופה ארוכה, שאפקט הריבית דריבית בו חזק, בסיס החיסכון הוא מאוד חשוב. ההבדל בפנסיה יכול להגיע בסופו של דבר למאות שקלים, ומהלך כזה עשוי גם לייתר חלק מהצורך להעלות את גיל הפרישה (כי תקופת החיסכון לפנסיה תגדל).

 

2. המבחן לאגף התקציבים: האם זהו בלוף מתוחכם?

 

השאלה הפתוחה המרכזית לגבי התוכנית הזו היא האם אגף התקציבים יעמוד במילה שלו או לא. כלומר, האם זה רק ניסיון של אגף התקציבים לחסוך לעצמו קצת כסף לשנה ואחריי המבול, או שהוא באמת מתכוון להוביל פה שינוי הדרגתי בתרבות קצבאות הילדים.

 

 

לקראת סוף השנה הבאה, כשאגף התקציבים יישב לבנות את תקציב 2017, יתברר שוב, כמו כל שנה, שהממשלה הבטיחה יותר מדי הבטחות תקציביות, וששוב המספרים לא מסתדרים ויש לקצץ. בדיוק כשם שביקש אגף התקציבים מהחרדים כעת לדחות את תחילת הפקדת הכספים ל־2017, באותה קלות הוא יוכל לבקש לדחות את תחילת הפקדת הכסף ל־2018. הפקידים אפילו יהיו מוכנים להציע פיצוי על הדחייה - הגדלת הסכום או משהו, העיקר לחסוך כסף בטווח הקצר.

 

כך, קצרה הדרך להגיע לחשבונות חיסכון שהמדינה כלל לא מפקידה אליהם כסף באופן שוטף, אלא רק מבטיחה לתת סכום מסוים כשהילדים יגיעו לגיל 18. מודל כזה מזכיר את מודל קרן הפיקדון לחיילים משוחררים בסוף השירות הצבאי, ואפילו את תשלומי הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה. בכל המקרים המדינה חסכה תשלום כסף בטווח הקצר, אבל מצאה את עצמה עם התחייבויות אדירות כעבור הרבה שנים שקשה לעמוד בהן.

 

לכן, מבחינה תקציבית, מוטב היה שאגף התקציבים יוביל את המהלך לא כגשר תקציבי בשביל לעבור בשלום את 2016, אלא באופן אמיתי. כזה שעולה כסף בשוטף, אבל לא מסבך את המדינה בהתחייבויות עתק בטווח הארוך על חשבון הדור הבא. אחרת, כשהפנסיה התקציבית לילדים תתפוצץ בפנים של פקידי האגף התקציבים שיכהנו בתפקיד בעוד 18 שנה, שיזכרו שמי שהמציא את זה היו פקידי אגף התקציבים בעצמם.

 

עוד שאלה שצריך לשאול בהקשר הזה הוא מדוע בכלל פקידי אגף התקציבים מצאו את עצמם מנסים להגיע עם סיכום מול יהדות התורה להקטנת עלות ההסכם הקואליציוני שלהם. הרי הם לא חתמו על ההסכמים הקואליציוניים. ראש הממשלה חתם. מדוע הפקידים הוציאו לראש הממשלה את הערמונים הפוליטיים מהאש?

 

3. תקציב הביטחון: יעלון בוחן את הפשרה מכחלון

 

עכשיו משבעיית ההסכמים הקואליציוניים נפתרה כנראה, הדבר היחיד לסגור הוא מה תהיה התוספת לתקציב הביטחון. ברקע מרחפות המלצות ועדת לוקר וההתנגדות הכמעט היסטרית של שר הביטחון לכל מה שכתוב בדו"ח.

 

בעיקרון, ועדת לוקר המליצה להגדיל את תקציב הביטחון ל־59 מיליארד שקל ב־2016, בתמורה לרפורמות, ובראש ובראשונה לרפורמות של שקיפות ובקרה תקציבית. עם זה, התנגדות משרד הביטחון כה עזה שקשה לראות כיצד הדו"ח ייושם בשנה הבאה.

 

על רקע זה, שר האוצר כחלון הציע אתמול לשר הביטחון משה יעלון להקים צוות משותף של ארבעה נציגים בכירים (שניים מכל משרד) שיעבדו יחד ויחליטו כיצד ליישם את הדו"ח. בינתיים, הציע כחלון, תקציב הביטחון לשנה הבאה יעמוד על סכום נמוך מ־59 מיליארד שקל. גובה ההצעה אינו ידוע במדויק, סביר להניח כי הוא נע בין 55 ל־57 מיליארד שקל.

 

הגם שמדובר בתקציב נמוך מזה שעליו המליצה ועדת לוקר, לשר הביטחון יש תמריץ לקבל את ההצעה, שכן החלופה - אימוץ דו"ח לוקר - גרועה יותר מבחינתו (כך לפחות הוא טוען). בפגישה בין כחלון ליעלון סוכם כי מנכ"לי משרדי האוצר והביטחון ייפגשו היום לראות כיצד מקדמים את הנושא.

 

גם את ניסוח החוק האוצר לא יעשה לבד

 

משרד האוצר מוציא למיקור־חוץ חלק מהבקרה על ניסוח חוק ההסדרים בעלות של כ־438 אלף שקל. בשבוע שעבר פנה היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, לוועדת המכרזים המשרדית בבקשה לאשר בפטור ממכרז התקשרות עם שלוש עורכות דין שיבקרו את ניסוח חוק ההסדרים ותקציב המדינה בלשכה המשפטית של המשרד.

 

עורכות הדין הן נגה ענתבי, שריל קמפינסקי ותמר הקר. השתיים הראשונות בעלות משרד משלהן, והקר הנה שותפה בכירה במשרד אברמזון ושות'. לדברי בריס, שלושתן נבחרו משום שהן היחידות בעלות ניסיון משמעותי בתפקיד של ממונה על נוסח החוק בעברן במשרדי הממשלה. כל אחת מהן תתחייב ל־275 שעות עבודה בתעריף של 450 שקל לשעה, לא כולל מע"מ, כלומר 146 אלף שקל, כולל מע"מ, לכל אחת.

 

לדברי בריס, הסיבה לצורך בהתקשרות היא לוח הזמנים המזורז להכנת תקציב המדינה לשנים 2015–2016, כאשר עד 31 באוגוסט הממשלה אמורה להניח את החוק על שולחן הכנסת לצורך הצבעות. לצורך העבודה על ניסוח החוק נדרשת עבודה משותפת של האוצר יחד עם משרד המשפטים. בריס כותב כי סוכם עם משרד המשפטים שהאוצר יתגבר את משרד המשפטים בשלושה עורכי דין בכירים שיבקרו את הנוסח שמגיש האוצר. במילים אחרות, האוצר נדרש לספק שלושה עורכי דין, ובמקרה יש בארץ שלוש עורכות דין בעלות מומחיות מיוחדות שיכולות למלא את הצורך הזה.

 

חוק חובת מכרזים קובע כי כל התקשרות של משרד ממשלתי עם גוף חיצוני תעשה במכרז מסודר. מסלול הפטור נועד למקרים חריגים, בין היתר כשיש רק ספק אחד. במקרים כאלו ועדת המכרזים אמורה לאשר את ההתקשרות בפטור ממכרז והתעריף שמקבל הגוף החיצוני נקבע או לפי תעריף חשכ"ל או לפי התעריף הנהוג.

 

מהאוצר נמסר כי "כדי לעמוד בלוח הזמנים האמור נדרש האוצר לספק תגבור למשרד המשפטים לצורך ניסוח חוק התוכנית הכלכלית. לאחר בחינת המועמדים הפוטנציאליים נמצא כי קיימות שלוש מועמדות בלבד. התקשרויות דומות נערכו במסגרת הליכי גיבוש חלק מהצעות חוק קודמות של תוכניות כלכליות קודמות".

מיקי פלד

בטל שלח
    לכל התגובות
    x