$
בארץ

כך נראית מדינה בה הבירוקרטיה מעכבת גם את האחראים עליה

באוקטובר 2014 אישרה הממשלה תוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי ב־25% בחמש שנים, שהיתה אמורה לצאת לדרך במרץ האחרון. אבל אז הבחירות הוקדמו ויישום התוכנית נדחה, כפי שקרה עם מתווה הגז ותוכניות רבות אחרות

אורי תובל 09:0227.07.15

ראש הממשלה בנימין נתניהו מרבה לדבר על הצורך להפחית את הרגולציה בישראל, שמכבידה על המשק ועל האזרחים שחשים את נחת זרועה מדי יום בזכות השפעתה המהותית על יוקר המחיה. למעשה, הוא עצמו עומד כיום בראש ועדת השרים לענייני רגולציה. לדעתו, ישראל צריכה להתיישר עם הדרישות הרגולטוריות הנהוגות במערב ולערוך את השינויים הדרושים לשם כך.

 

ממשלתו הקודמת של נתניהו החליטה לטפל בכך: החלטה מספר 2118 אושרה באוקטובר האחרון, ולפיה כל משרדי הממשלה היו אמורים לפרסם עד סוף מרץ תוכנית חומש סדורה שמטרתה להפחית את הנטל הרגולטורי במדינה ב־25% בתוך חמש שנים. ההקלה בבירוקרטיה אמורה להתגלגל בסופו של דבר לצרכן ולהביא להורדת יוקר המחייה.

אלא שהתפזרות הממשלה והכנסת בדצמבר והבחירות שנערכו בינואר טרפו את הקלפים. יציאתה של התוכנית מן הכוח אל הפועל מתעכבת.

 

הפחתת עלויות לעסקים

 

החלטת הממשלה מגדירה כיצד להקל את הנטל הרגולטורי בשלושה מרכיבים: הראשון הוא הפחתת עלות הבירוקרטיה הישירה (כלומר, עלות תהליכי העבודה של העסקים מול הרגולטור כגון מילוי טפסים וקבלת היתרים). השני הוא הפחתת העלות של העמידה בדרישות הרגולטור, מה שיפחית את עלויות התקינה לעסקים. והשלישי הוא השוואת הדרישות בישראל למקובל בעולם, שם הדברים מתנהלים בצורה יעילה וזולה יותר, על פי רוב.

 

אך למרות שהתוכנית היתה אמורה לצאת לדרך במרץ, דו"ח של מיזם מוניטור של המרכז להעצמת האזרח, העוקב אחר יישום החלטות ממשלה, מגלה כי עד כה דבר לא נעשה ובחלק ממשרדי הממשלה העבודה על תוכנית החומש אף לא החלה. לפי החלטת הממשלה, גיבוש התוכנית היה אמור להתחיל בשיח של המשרדים עם המגזר העסקי והמגזר השלישי, אך לפי הדו"ח של המרכז, משרדי התחבורה והבינוי, למשל, טרם החלו בשיח הזה מול הגורמים הרלבנטיים.

גורם במשרד רה"מ טוען כי הסיבה לכך היא חילופי השרים במשרדים. ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד שוקד על קידום הנושא לפי הלו"ז העדכני".

 

 

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח צילום: חן גלילי

 

ריבוי רגולטורים ללא מצפן

 

מעבר לכך שהרגולציה מכבידה על חיי האזרחים יש לה השפעה מרחיקת לכת על המשק. התיאום הרגולטורי והנזק שהוא עלול לגרום לכלכלת ישראל, עלו בעוצמה בדו"ח של מבקר המדינה יוסף שפירא על פיתוח משק הגז הטבעי שפורסם בשבוע שעבר. המבקר ציין כי ישנם תחומים שבהם אין כלל רגולציה, בעוד שבתחומים אחרים ישנם כמה רגולטורים הפועלים במקביל וללא תיאום: "במשק הגז", למשל, "פועלים כיום מאסדרים (רגולטורים – א"ת) רבים. ממצאי הדו"ח מלמדים על היעדר שיתוף פעולה ותיאום לקוי".

 

"התנהלות הממשלה בתחום הגז הטבעי היתה לקויה ובלתי מגובשת. הממצאים מצביעים על היעדר מדיניות", כתב המבקר בדו"ח. שפירא נבעת מחוסר התיאום בנושא כה מרכזי וכתב כי "הליקויים יצרו חיכוכים בין המאסדרים. כל אלה גרמו לעיכובים בפיתוח משק הגז".

 

גם אם אופן הפעולה של הרגולטורים במשק הגז אינו משקף את אופן פעולתם של כלל הרגולטורים, הוא מלמד על עומקה של הבעיה, שהדרך לפתרונה אינה פשוטה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x