האוצר: השמרנות של בנק ישראל קברה את חוק נתוני האשראי

פחות משלושה חודשים מאז פגישת העבודה הראשונה בין שר האוצר משה כחלון לבין נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, פגישה בה החליטו להקים במשותף את ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וחילוקי הדעות החריפים בין משרד האוצר לבין בנק ישראל צפים לפני השטח.

במשרד האוצר נשמעו אתמול קולות תוקפניים נגד בנק ישראל ונגד פלוג העומדת בראשו בטענה כי תמכו ודחפו להוצאת חוק נתוני האשראי מחוק ההסדרים. "ברגע האמת בנק ישראל הוכיח שוב שהוא מעדיף את הסטטוס קוו השמרני", אמר גורם באוצר. בבנק ישראל מציינים כי בכל הדיונים האחרונים שהתקיימו בנושא הם השמיעו את דעתם שיש לתת את הדעת על נושא מורכב זה ולא להעבירו בחוק ההסדרים. ביום חמישי האחרון החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין כי יש להעביר את החוק שהוא הבסיס לתחרות במערכת הבנקאית בתהליך חקיקה מלא.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג צילום: עמית שאבי

"בנק ישראל רואה חשיבות רבה בהקמת מאגר נתוני האשראי. מדובר בפרויקט מורכב ורגיש מבחינה משפטית, טכנית, ומהותית", נמסר בתגובה לטענות מהבנק המרכזי. "עמדת בנק ישראל היא כי על מנת לוודא שהמאגר אכן יוקם בהצלחה וישיג את מטרותיו בהגברת הנגישות למידע וקידום התחרות, רצוי לקדם את החקיקה בהליך סדור, תוך שנשקלים כל הסיכונים וההשלכות האפשריות, מאשר בהליך מהיר במסגרת חוק ההסדרים".

המילה האחרונה טרם נאמרה בסוגיה ובאוצר מפעילים לחצים בכדי שהחוק יחזור וייכנס תחת חוק ההסדרים כאשר החלטה סופית צפויה להתקבל ביומיים הקרובים. גורמים באוצר מעריכים שבמידה והחוק לא ייכנס, גם במקרה של קידום מהיר במיוחד, ידובר בעיכוב של מספר חודשים טובים עד כשנה – תקופה בעייתית עבור ממשלה לא יציבה של 61 ח"כים.

היחסים המתוחים בין בנק ישראל לאוצר שעלו לרמות שיא ביממה האחרונה החלו עוד לפני כן גם סביב חוק ההסדרים. במשרד האוצר נחושים להכניס לחוק ההסדרים את התיקון לחוק הבנקאות, שבמסגרתו יוכלו חברות מימון חוץ־בנקאיות לגייס עד 2.5 מיליארד שקל, באמצעות אג"ח או חוב בנקאי, לשם מתן הלוואות, וזאת בניגוד מוחלט לעמדת בנק ישראל. סביב סעיף זה התקיימו דיונים בין גורמים באוצר לגורמים בבנק ישראל שהסתיימו ללא כל הסכמה עד כה.