מאזדה 2 סדאן: ספורטיבית, אך תזזיתית מאוד

אריזה משפחתית: המאזדה מרווחת ומאובזרת מקדימה, אבל חלקה האחורי צפוף ומעיק. סך הכל - בסדר

תומר הדר 08:0027.07.15

תגיות:

ברוכים הבאים לעולם האפרורי של המחזיקים במשפחתיות הקטנות. מילת המפתח היא "מחזיקים", כי את המכוניות הללו מקבלים לרוב כרכב חברה.

המחיר אצל כל המתחרים, ניסאן אלמרה, יונדאי I25 או סקודה ראפיד, נע באזור 110 אלף השקלים, והדגש הוא על מינימליזם.

כעת נכנסת למשחק שחקנית חדשה: מאזדה דמיו, או בשמה השני מאזדה 2 סדאן — גרסת ארבע הדלתות של מאזדה 2. מבחינה חיצונית מדובר במאזדה 2 עם תא מטען מרווח מאוד, והשידוך למרכב חמש הדלתות נאה למדי.

מבפנים מדובר במאזדה 2 לכל דבר. פרט לחלקו העליון של לוח המחוונים שנראה שברירי, איכות ההרכבה גבוהה וחלקו הקדמי של תא הנוסעים מרווח ומאובזר בנדיבות, גם אם נעדרים ממנו אביזרים כמו מנגנון ידני להעברת הילוכים מגלגל ההגה.

הבעיה מתחילה מאחור כי במכונית משפחתית, שלא כמו במכונית האצ'בק, אי אפשר לסלוח על ספסל אחורי צפוף. גם איכות הנסיעה בעייתית. מאזדה 2 בורכה במפתיע בהתנהגות ספורטיבית מודגשת, ובשילוב משקלו של תא המטען, ההתנהגות שלה על הכביש אמנם מהנה להפליא, אך גם תזזיתית מאוד, במיוחד בשיוט בין־עירוני.

בנוסף, בניגוד לגרסת ההאצ'בק שמכוילת לנוקשות, הסדאן מעט רכה יותר. גם המנוע, שמכויל לרעש ספורטיבי, אמנם סוחב היטב, אבל הרעש שלו עשוי להעיק בנסיעות ארוכות.

בסופו של דבר, בשונה מגרסת ההאצ'בק של ה־2, שמקבלת אצלנו ציון טוב מאוד, ה־2 סדאן מקבלת ציון טוב כי דווקא התכונות שהופכות את ה־2 האצ'בק למהנה עלולות שלא להתחבב על מי שרוצה נסיעה שקטה ורכה ושפע של מרווח פנימי במכונית משפחתית.