• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

הדיל של כיל: 6 מיליארד שקל תמורת ביטול ששינסקי 2

כיל מציעה למדינה כי תשקיע בצורה נרחבת בהקמת מפעלים חדשים ופיתוח מפעלים קיימים בדרום, תוך תוספת משמעותית של מקומות עבודה. במקביל היא חותרת לביטול מסקנות ששינסקי 2 שלפיהן יוטל מס רווחי יתר על משאבי טבע בשיעור של עד 42%

הדס גליקו 07:0520.07.15

נציגי כיל מציעים למדינה עסקה שבמסגרתה תשקיע החברה 5–6 מיליארד שקל בפתיחת מפעלים חדשים, פיתוח מפעלים קיימים והוספת 550 מקומות עבודה לטווח הארוך בדרום. במקביל חותרת החברה לביטול מסקנות ועדת ששינסקי 2.

 

 

מסקנות ועדת שישינסקי 2 שבחנה את משטר המיסוי על חברות המחצבים, המים והכרייה, קובעות כי יוטל עליהן מס רווחי יתר בשיעור מקסימלי של ‭42%‬ והן יחויבו בתמלוגים אחידים של ‭5%‬ על כל משאבי הטבע ‭.2017־מ‬ כמו המליצה הוועדה שגביית מס רווחי היתר מכיל תהיה דיפרנציאלית. ההמלצות אמורות להגדיל את הכנסות המדינה ‭400־ב‬ מיליון שקל בשנה. אתמול פורסם ב"כלכליסט" כי מסקנות ששינסקי 2 הוקפאו בינתיים אל מחוץ לחוק ההסדרים, על רקע לחצים שמפעילה כיל לביטולן.

 

ניר גלעד, יו"ר כיל ניר גלעד, יו"ר כיל צילום: דמיטרי שביצ'נקו

 

כיל מנהלת בחודשים בחודשים האחרונים דיאלוג עם בכירים במשרד האוצר על רקע גיבוש אופן גביית מס רווחי היתר, והאופן שבו יוחרג מפעל המגנזיום. במסגרת הפגישות הציגה כיל לבכירי האוצר את תוכנית ההשקעות המתוכננת שלה. אולם על פי גורמים בחברה, בדרך להגשמת התוכנית קיימים כמה מכשולים והראשון שבהם הוא טווח הזמן למימוש ההשקעות. הזיכיון של החברה מסתיים בשנת 2030. בסדר גודל של תעשיית הכרייה, טוענים בכיל, 15 שנים זהו פרק זמן מאוד קצר כשהשקעות בסדר גודל כזה רואות פרי לאורך 20 שנה ומעלה. המכשול השני הוא מחלוקת בין המדינה לבין כיל בנוגע לשווי הנכסים של כיל. כשמסתיים הזיכיון המדינה אמורה לקנות מכיל את הנכסים בניכוי פחת.

 

סוגיה נוספת שבמחלוקת היא גובה מס רווחי היתר שכיל תצטרך לשלם החל מ־2017 במסגרת מסקנות ששינסקי 2. המס מחושב בכפוף להתאמות הנגזרות מהעלות המופחתת של הרכוש הקבוע. אם אין הסכמה על שווי הנכסים, אין הכרעה מה יהיה בדיוק גובה המס.

 

מפרטי התוכנית עולה כי בתחום האשלג כיל מציעה לפתח כריית אשלג מהקרקע ולא מהים באזור סדום והגדלה של כ־15%–20% בכמות האשלג שתופק מים המלח. בנוסף, מתכננת החברה להקים מפעל חנקת אשלג חדש. בכיל מעריכים כי סדר הגודל של השקעה בפרויקטים האלו עומד על 2.7 מיליארד שקל. כמו כן, מדובר על תוספת של כ־300 מקומות עבודה קבועים לטווח הארוך, ועל תוספת של 7,000 עובדים להקמת המפעלים, לפרק זמן של 2–4 שנים. כמו כן, כיל מתכננת להשקיע בשדרוג מפעל תרכובות ברום, בהיקף של בין 200–250 מיליון שקל. כאן מדובר על תוספת של 5,600 עובדים לתקופת ההקמה ו־100 עובדים קבועים לטווח הארוך. בתחום המגנזיום מדובר בהשקעה של 150–200 מיליון שקל, ובתוספת של 1,500 עובדים לטווח הקצר. לפי כיל, בתחום הפוספט תלויה השקעתה בשאלה האם היא תקבל את עתודת הפוספטים בשדה בריר. טווח הפקת הפוספט הוא כרגע 6–8 שנים ללא שדה בריר. אם תתקבל הארכת הרישיון לשדה בריר, יוארך הטווח בעוד 20 שנה וכיל תשקיע כ־2–2.5 מיליארד שקלים בתחום. מדובר בתוספת של כ־5,000 עובדים לטווח קצר ו־150 עובדים לטווח הארוך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x