שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הטריק היצירתי של נתניהו כדי להשיב את התקציב התלת־שנתי

ראש הממשלה מנסה לחזור לרעיון התקציב התלת־שנתי על ידי העברת תקציב 2015 ואישור מהיר של תקציב דו־שנתי ל־2016 ו־2017. ראשי הסיעות יצטרכו להסכים לפריסת ההסכמים הקואליציוניים נוכח גודל הגירעון הצפוי, ובאוצר יתנגדו בגלל לוח זמנים צפוף מדי

שאול אמסטרדמסקי 16:0114.07.15

ראש הממשלהבנימין נתניהו מנסה להחיות את רעיון התקציב התלת־שנתי, והפעם בדרך חדשה. בימים האחרונים העלה נתניהו רעיון שלפיו הממשלה והכנסת יאשרו לפי שעה רק את תקציב 2015. משימה זו לא צפויה להיות מסובכת במיוחד שכן הגירעון השנה צפוי להיות נמוך יחסית, כ־2.5% מהתוצר, בשל העובדה כי מתחילת השנה אין למשרדי הממשלה תקציב מאושר והם פועלים על בסיס תקציב השנה שעברה.

 

 

על פי הרעיון של נתניהו, אחרי שיאושר תקציב 2015 הממשלה תתחיל לעבוד על תקציב חדש, דו־שנתי, ל־2016–2017. על פי החוק, נתניהו יוכל לאשר בכנסת תקציב זה עד סוף מרץ 2016, או שהכנסת תתפזר. באופן זה נתניהו מבקש לקנות לעצמו עוד זמן בשביל לגייס תמיכה פוליטית בתקציב השנה הבאה, ולקנות שקט פוליטי עד סוף 2017 כתוצאה מהתקציב הדו־שנתי.

 

בנימין נתניהו ומשה כחלון (ארכיון) בנימין נתניהו ומשה כחלון (ארכיון) צילום: אוהד צויגנברג

 

הבעיה העיקרית של נתניהו באישור תקציב 2016 לפי שעה היא גודל הגירעון. לולא הסכמה של ראשי סיעות הקואליציה לפריסת עלות ההסכמים הקואליציוניים - ובעיקר הסכמה של ראשי הסיעות החרדיות בפריסת הגדלת קצבאות הילדים לשנתיים - ולולא הקטנת התוספת לתקציב הביטחון, הגירעון עלול להגיע ל־3.5% ויותר.

 

לפי שעה באוצר מתנגדים לרעיון זה, בנימוק כי מסגרת הזמן לגיבוש ולאישור תקציב 2016 תהיה חודש אחד בסך הכל - מאישור תקציב 2015 בכנסת בחודש נובמבר, ועד תאריך הגשת התקציב הבא בסוף דצמבר 2015.

 

נתניהו נסוג בשבוע שעבר מרעיון התקציב התלת־שנתי לאחר שקיבל חוות דעת משפטית שלפיה תקציב שכזה לא יעמוד במבחן בג"ץ. על פי חוות הדעת, שחוברה בידי היועץ המשפטי של משרד האוצר יואל בריס, המדינה נימקה בעבר בבג"ץ את הצורך בתקציב דו־שנתי בשל אירועים חד־פעמיים שטרפו את לוח הזמנים של התקציב, דוגמת הקדמת הבחירות. ולכן, טען בריס, לא ניתן להגן על הצורך להנהיג תקציב תלת־שנתי, שכן לכנסת די זמן לאשר תקציב דו־שנתי ולאחריו תקציב שנתי.

 

כעת נתניהו מנסה לחזור שוב לרעיון התקציב התלת־שנתי, על ידי כך שהוא הופך את סדר התקציבים - קודם תקציב חד־שנתי ומיד לאחר מכן תקציב דו־שנתי.

 

"הגירעון הוא מבני"

כפי שפורסם היום (ג') ב"כלכליסט", ראש אגף מקרו־כלכלה ומדיניות בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר סבור כי ללא קיצוצים תקציביים הגירעון יהיה אפילו גבוה יותר - כ־3.9% מהתוצר.

 

 

 

על פי ברנדר, הגירעון הוא מבני ונובע מכך שההוצאות גדולות מדי באופן קבוע מההכנסות ממסים, ולכן "אין סיבה לצפות שיירד משמעותית בשנים הבאות, אם לא יינקטו צעדים נוספים. אין זה רצוי לבסס חלק משמעותי מההתאמות בתקציב על צעדים חד פעמיים או על מהלכים שהם רק חשבונאיים במהותם".

 

את הטריקים החשבונאיים והצעדים החד־פעמיים של האוצר שברנדר מדבר עליהם, אפשר לראות בהצעת התקציב שהגיש האוצר בשנה שעברה, בתקופת לפיד, וחלקם - וצעדים יצירתיים נוספים - צפויים להיכלל בתקציב הקרוב. למשל, משיכה חד־פעמית של דיבידנדים מוגברים מחברות ממשלתיות, הנפקה של אגרות חוב בידי הרכבת כתחליף לתקציב ממשלתי, פריסת תשלומים לקרנות הפנסיה או לקבלנים שסוללים כבישים תמורת ריבית.

 

כל אלה מפנים לממשלה יותר מזומן פנוי ומציגים מצג של קיצוץ תקציבי, אולם בפועל הם רק דוחים את הבעיה לשנים הבאות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x