$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

"הממשלה תצטרך לקצץ 16 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעד הגירעון הרצוי"

ראש אגף מאקרו־כלכלה ומדיניות בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר מתריע כי "הצעדים שהאוצר מביא לתיקון הגירעון הם חד־פעמיים או חשבונאיים בלבד". לדבריו, אם לא יהיה קיצוץ, הגירעון יזנק ל־3.9% מהתוצר – 45 מיליארד שקל – ואין לחרוג מתקרה של 2.5%

שאול אמסטרדמסקי 06:5714.07.15

"אם הממשלה תיישם את ההסכמים הקואליציוניים במלואם, והוצאות הביטחון יעמדו על 58–59 מיליארד שקל בשנה, והסכמי השכר במגזר הציבורי לא יהיו חריגים, אזי הגירעון בשנה הבאה יעמוד על כ־45 מיליארד שקל, כלומר 3.9% מהתוצר" - כך אמר אתמול ראש אגף מאקרו-כלכלה ומדיניות בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, בתשובה לפניית "כלכליסט" בנושא. זו ההתייחסות הפומבית הראשונה של בכיר בבנק ישראל לסוגיית גובה הגירעון וקושי הממשלה להגיע לתקרת גירעון שאפשר לעמוד בה, לאחר שישיבת הממשלה בנושא נדחתה השבוע בשל חוסר הסכמה בין האוצר וראש הממשלה לשותפות לקואליציה.

 

לפי ברנדר, גובה הגירעון הרצוי הוא עד 2.5% מהתוצר, כלומר עד 29 מיליארד שקל, שיאפשר ליחס בין החוב של ישראל לתוצר שלה לרדת. כדי לעמוד ביעד זה, על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון יהיה לקצץ בתקציב בהיקף של 16 מיליארד שקל.

 

עוד הוסיף ברנדר כי ״מהסכום הזה ייגזר גודל ההתאמה שהממשלה תידרש לבצע, כלומר ביטול הוצאות קיימות או חדשות והגדלת הכנסותיה״. כלומר, כדי לעמוד ביעד גירעון נמוך מ־3.9% נתניהו וכחלון יצטרכו להחליט על קיצוצים תקציביים או העלאת מסים או שילוב של שניהם. השאלה היא רק מה יהיה סכום הקיצוצים.

 

נתניהו. השאלה היא לא האם יהיו קיצוצים, אלא היכן נתניהו. השאלה היא לא האם יהיו קיצוצים, אלא היכן

 

 

גירעון מבני

 

ברנדר הסביר כי הגירעון מבני ונובע מכך שההוצאות גדולות מדי באופן קבוע מההכנסות ממסים, ולכן "אין סיבה לצפות שיירד משמעותית בשנים הבאות, אם לא יינקטו צעדים נוספים. אין זה רצוי לבסס חלק משמעותי מההתאמות בתקציב על צעדים חד פעמיים או על מהלכים שהם רק חשבונאיים במהותם״.

 

את הטריקים החשבונאיים והצעדים החד פעמיים של האוצר שברנדר מדבר עליהם, אפשר לראות בהצעת התקציב שהגיש האוצר בשנה שעברה, בתקופת לפיד, וחלקם – וצעדים יצירתיים נוספים – צפויים להיכלל בתקציב הקרוב. למשל, משיכה חד פעמית של דיבידנדים מוגברים מחברות ממשלתיות, הנפקה של אגרות חוב בידי הרכבת כתחליף לתקציב ממשלתי, פריסת תשלומים לקרנות הפנסיה או לקבלנים שסוללים כבישים תמורת ריבית. כל אלה מפנים לממשלה יותר מזומן פנוי ומציגים מצג של קיצוץ תקציבי, אולם בפועל הם רק דוחים את הבעיה לשנים הבאות.

 

עדי ברנדר. הגירעון לא יירד משמעותית בשנים הבאות עדי ברנדר. הגירעון לא יירד משמעותית בשנים הבאות צילום: עומר מסינגר

 

מסלול הכנסה עוקף תקציב

 

בנוסף, ברנדר תקף את הפטנט החדש של אגף התקציבים, שנעשה בו שימוש יתר בשנתיים האחרונות – הפיכת ההכנסות ממכירת קרקעות המדינה למעין מטבע שאפשר לשלם בו. האוצר משריין חלק גדול מהכנסות אלה לצרכים שונים שוב ושוב. למשל, לצורך מתן מענקים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר או לצורך מימון פרויקט פינוי בסיסי צה״ל ממרכז ישראל. ברנדר מצדד בעמדת החשבת הכללית במשרד האוצר, שטוענת כי מדיניות זו נוגדת את הכללים החשבונאיים ויוצרת מסלול הכנסה עוקף תקציב. הגירעון היה צריך להיות גבוה יותר לו רשמו את הפעילויות הללו בצד ההוצאות של הממשלה ולא בצד ההכנסות.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x