שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"רק בישראל ובגינאה המשוונית הממשלה מוכנה לוותר על סמכויות החקיקה"

ד"ר אמנון פורטוגלי ממכון ון ליר תקף בדין בוועדת הכלכלה את הסעיף במתווה הגז המונע את שינוי הרגולציה לעשר שנים קדימה

אורי תובל 13:4913.07.15

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת אמר בפתח דין בוועדה בנושא מתווה הגז כי בכוונתו להזמין להמשך הדיונים את שר האנרגיה יובל שטייניץ ושר הכלכלה אריה דרעי, וכן קציני צבא כדי שיבהירו את החשיבות הביטחונית של המתווה.

 

ד"ר אמנון פורטוגלי ממכון ון ליר תקף את הסעיף במתווה המונע את שינוי הרגולציה לעשר שנים קדימה. "רק בישראל ובגינאה המשוונית הממשלה מוכנה לוותר על סמכויות החקיקה", תקף פורטוגלי, " בעולם הנאור אין ודאות רגולטוריות. באנגליה ונורווגיה משנים את חוקי המס כדי להגדיל את חלק המדינה לטובתן. בריטניה שינתה אחת לשנתיים, אין ודאות רגולטורית. ארה"ב שינתה רגולציה רטרואקטיבית".

 

הוא הזהיר כי המתווה פוגע ביתירות הגז ובבטיחות האנרגטית של ישראל, והזהיר כי "את לווייתן לא יפתחו משיקולים כלכליים. אנחנו בבעיה אטומית, ירידת מחירי הנפט הורידה את השווי של נובל בחצי, וקל להשתלט עליה. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו שחברת ההשקעות הסעודית השתלטה על נובל. המדינה צריכה לעשות את זה, בשישה מליארד דולר ניתן להשתלט על נובל".

 

הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים דרור שטרום אמר בדיון כי "הדרמה סביב המתווה אינה כלכלית אלא שאלה של אמת ושקר. יש כאן שקר ציבורי מוסכם שאנשים אומרים - יש מתווה ואין מה לעשות נגדו. 

 

שטרום הדגיש כי החברות או הממשלה צריכות להתנגד להחלטת הממונה על ההגבלים בבית הדין להגבלים עסקיים ולא על ידי עקיפת הממונה באמצעות סעיף 52. "אם הממשלה חשבה שיש לה קייס חזק לעקוף את ממונה, מדוע היא לא ניגשה לבית הדין? המסקנה הסובייקטיבית שלי היא שאין פה שיקול חוץ וביטחון מכריע כזה שמחייב אומה כמו ישראל ליצור מונופול כה גדול לאורך דורות".

 

 

שטרום הסביר כי ישראל בחרה במודע, בסוף שנות החמישים, לבחור במודל שיפוטי המפקח על התחרות, במקום במודל שבו כל משרד ממשלתי דואג לתחרות בתחומו. "הדבר נובע מניסיון שראינו גם במדינות אחרות – המשרדים קרובים אצל המפוקחים, זאת המציאות". לכן, אומר שטרום, "השימוש בסעיף 52 אינו מעקף של הממונה, אלא שמיטת הקרקע מתחת הפיקוח השיפוטי על מונופול וקרטל בישראל. וברור שזה הסדר כובל מהחמורים ביותר שישנם".

 

"זאת זילות של הסעיף", סיכם שטרום. "זה לא סעיף פקידותי שאם הממונה החליט משהו שאנחנו לא מסכימים לו, איזה שר יחתום לנו. זאת עקיפה של המערכת השיפוטית, ולכן לדעתי ניתן להשתמש בו רק כאשר ההליכה בתלם השיפוטי לא יכולה להתרחש. כשיש סוגיה מתקתקת של הסכם שלום שיש לו זנב שנוגע לתחרות. אבל להפעיל את כל המעקף כאילו כל הנושא הוא שיקולי חוץ וביטחון? שמי שקורא את הנימוקים מתקשה להאמין לכך אפילו?".

 

בדיון נוכחים גם נציגי חברות הגז, משרדי ממשלה והתאחדות התעשיינים התומכים במתווה. ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) העיר על כך לכבל, ואמר: "אתה בתפקיד התובע ומי שמדבר בעד המתווה – מותקף". להגנתו של כבל יצאה ח"כ אורלי לוי אבקסיס ממפלגתו של גל, שאמרה, "אני חושבת שמי שבעד חושש לומר שהוא בעד כי יש יותר מדי חורים". עיסאווי פריג' מרצ) שקרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הגז, אמר לגל: "שרון, צריך להעלות חוק 'מוות למתווה הגז', אל תהיה גיס חמישי באופוזיציה".

 

בחדר הוועדה נוכחים גם נציגי חברות הגז, משרדי ממשלה והתאחדות התעשיינים התומכים במתווה, אולם הדיון ביקורתי בעיקרו. ח"כ שרון גל מישראל ביתנו העיר על כך לכבל, ואמר כי "אתה בתפקיד התובע ומי שמדבר בעד המתווה – מותקף". מי שיצאה להגנתו של כבל היתה דווקא ח"כ אורלי לוי אבקסיס ממפלגתו של גל, שאמרה "אני חושבת שמי שבעד חושש לומר שהוא בעד כי יש יותר מדי חורים". עיסאווי פריג' ממרצ שקרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הגז, אמר לגל: "שרון, צריך להעלות חוק 'מוות למתווה הגז', אל תהיה גיס חמישי באופוזיציה".

 

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, סיניה נתניהו, שבה ועדכנה כי המשרד לא היה חלק מהמתווה ולמעשה נחשף לו יחד עם הציבור. בדבריה, שאותם הגדיר כבל כ"דרמטיים" היא הדגישה כי הממשלה חזרה בה מהחלטתה לקבל את המלצות ועדת צמח על ייצוא הגז, והתירה לייצא כאשר עוד אין מספיק גז למשק הישראלי כפי שקבעה הוועדה.

 

"לפי הקריטריונים שנקבעו בצמח, הייצוא אמור היה להתחיל רק לאחר שלוויתן ותמר מחוברים לחוף, ולישראל יש 540 מיליארד מ"ק של גז ברמת היתכנות בינונית", אמרה נתניהו. "הקטגוריה שונתה כך שניתן להתחיל לייצא כאשר יש גז בדרגת היתכנות נמוכה יותר – כלומר כשלווייתן עדיין לא פותח ולא מחובר". לשאלתו של כבל, לא ידעה נתניהו להסביר מדוע הקטגוריה שונתה. היא גם הדגישה שהמתווה מאפשר הגדלת הייצוא מלווייתן ב-47 BCM עוד לפני שכריש ותנין מפותחים. "לא ברור שמטרות הריבון דווקא לפתח את השדות אלא לדאוג למשק הישראלי, כולל תחבורה ", אמרה נתניהו.

 

ח"כ  אורלי לוי אבקסיס ח"כ אורלי לוי אבקסיס צילום: עמית שעל

 

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס התייחסה לדבריהם של היועצת נתניהו ושטרום ואמרה, "כמעט התבקשנו להצביע על עיוור. סגרו את זה בדלתיים סגורות. אם זה היה הולך לבית המשפט, לפחות היינו יודעים שהשופטים עיינו בכך. אנחנו שומעים מהמשרד להגנת הסביבה שהוא לא שותף, ושלא שומרים מספיק גז לתקופה רעה. עוקרים את רשתות הביטחון שלנו".

 

היא הדגישה כי "הבעיה היא שלאף אחד אין יכולת לבקש את הסעד המשפטי – מי שהיה צריך לפנות לבית הדין להגבלים אלה שני הגופים שרוצים לסגור את זה מתחת לרדאר, החברות והממשלה. מה קורה עם היועץ המשפטי לממשלה? האם הוא לא חוטא לתפקידו?" היא גם התייחסה לאזהרה שהשמיע ד"ר אמנון פורטוגלי ממכון ון ליר, ששוויה של נובל אנרג'י יורד, ומדינות ערביות יוכלו להשתלט עליה. "אנחנו שומעים שבעקבות דיל מסוים נהיה כפופים לסעודיה או כוויית שישתלטו על נובל אנרג'י? הרי זו עמדה ביטחונית נטו מול העמדה הביטחונית שהיתה בעד".

 

לטענתה של לוי-אבקסיס אמרה נציגת היועץ המשפטי "היועץ מלווה את המהלכים. לעמדתנו זו הסיטואציה המתאימה לשימוש בסעיף 52. כי יש עמדה של הממונה על ההגבלים העסקיים שהכלי המשפטי שבידיו, שיוצר בעיות במישורי החוץ והביטחון ולכן הדרך הנכונה היא לפי סעיף 52. זה טבעה של הממשלה שיכולה לשקול שיקולים כאלה". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x