שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הממשלה דחתה את אימוץ הערכת המצב הכלכלית-חברתית של קנדל עד להודעה חדשה

לאחר ששר הרווחה התנגד לאימוץ האסטרטגיה הכלכלית חברתית שהציג קנדל לממשלה, הוחלט לדחות את ההצבעה. לדברי חיים כץ, צוות שלו ידון עם צוותו של קנדל על שילוב סוגיות הרווחה

אורי תובל 17:2221.06.15

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, הציג היום (א') לממשלה סקירה על האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של ישראל. הסקירה מנתחת את המגמות הכלכליות הבולטות ומנסה לחזות את האתגרים שיעמדו בפני ישראל ב-15 השנים הבאות, ולהמליץ כיצד לפעול. אולם ככל הנראה, הממשלה לא צפתה אתגר קרוב הרבה יותר: שר הרווחה חיים כץ התנגד לאימוץ הסקירה וההמלצות שבעקבותיה, משום שלטענתו הן לא התייחסו לצמצום הפערים החברתיים בישראל, לשוויון בהזדמנויות ולמצבן של השכבות החלשות.

 

וכך, למרות כוונת הממשלה לאמץ היום (א') את הערכת המצב האסטרטגית – ההצבעה נדחתה. כץ הודיע כי מדובר בדחייה עד הודעה חדשה, כשבינתיים צוות של משרד הרווחה ידון עם צוותו של קנדל על שילוב סוגיות הרווחה בסקירה האסטרטגית. ממשרד ראש הממשלה נמסרה גרסה שונה, לפיה בגלל רוחב היריעה, הסקירה תימשך בשבוע הבא, ואז גם תתקיים ההצבעה שתכלול גם את המלצות הפורום האסטרטגי.

 

המלצות הפורום האסטרטגי נחשפו במסמך פנימי שהגיע לידי "כלכליסט" וכוללות בין היתר המלצות לפיתוח אזור הצפון ולפריסת סיבים אופטיים.

 

שר הרווחה חיים כץ שר הרווחה חיים כץ צילום: עמית שעל

 

"להפסיק את מגמת האקזיטים בהייטק"

 

הסקירה שהוצגה היום לשרים הציגה בקצרה שורה ארוכה של תהליכי עומק בכלכלת ישראל ובסביבה שבה היא נמצאת. לפי הנתונים, ב-2029 ייכנסו לשוק העבודה 127 אלף עובדים חרדים (לעומת 53 אלף ב-2009), 200 אלף עובדים ערבים (לעומת 110 אלף ב-2009), ואילו חלקן של קבוצות אחרות יירד ל-375 אלף (לעומת 405 אלף ב-2009). הצוות מזהיר כי "יש להכין קבוצות אלה לשוק העבודה", וכי "תמהיל מסלולי ההכשרה בחינוך העל יסודי מוטה באופן משמעותי לתחום העיוני, על חשבון פיתוח כישורים הרלוונטים למאה ה-21”. הצוות גם מזהיר ממחסור בתחום ההנדסה, ומ"הכשרה לא מספקת ל-50% מצעירי ישראל שאינם רוכשים השכלה אקדמית".

 

סכנה אחרת היא הפריון "שנותר נמוך יחסית לעולם המערבי ואינו מצמצם את הפער ממדינות הייחוס, וזאת למרות ההצלחה חסרת התקדים של תעשיית ההייטק הישראלית". הפתרון המוצע הוא חדשנות, יזמות ותחרות בתחום התעשייה, ולהפסיק את מגמת האקזיטים בהייטק. “אין שום פרופורציה בין היקף המחקר והפיתוח המתקיים בארץ עבור חברות זרות ובין הפעילויות הנלוות, אשר בדרך כלל מניבות את מרבית הערך המשקי. פעילות המחקר והפיתוח מאפשרת תגמול גבוה לבעלי הכישורים וההשכלה המתאימים, אך בעלת השפעה סביבתית מוגבלת לתעשיות אחרות ולמועסקים בעלי מאפיינים אחרים".

 

יוג'ין קנדל יוג'ין קנדל צילום: גיא אסיאג

 

"תוך 15 שנה יסתיימו הקרקעות באזור המרכז"

 

בתחום הדיור מצביע הצוות על כך שהתנודתיות במחירים מגבירה את הסיכון לבועות מחירים וספקולציות, ובגלל היקף הענף הוא משפיע על יציבות הכלכלה ועל יוקר המחיה. הסקירה מזהירה כי בתוך 15 שנה יסתיימו הקרקעות באזור המרכז, ובמקביל הפקקים במטרופולונים יחמירו ויגרמו לאובדן של מאות מיליוני שעות עבודה ביום. אחת ההמלצות היא להשקיע בצפון ובדרום הארץ כדי למשוך לשם אוכלוסייה צעירה ומוכשרת.

 

בתחום המימון מציינת הסקירה כי "צפוי שינוי מהותי בשיווי המשקל במערכת הפיננסית", כאשר רוב האשראי – נכסי הסיכון – יהיה בגופים המוסדיים ולא בבנקים. ב-2020 המוסדיים יחזיקו 1.6 טריליון שקל, לעומת 1.1 טריליון שקל בבנקים. עם זאת, המוסדיים לא משתתפים בשוק האשראי ללקוחות פרטיים, ולכן מזהיר הדו"ח "ימשיכו משקי הבית והעסקים הקטנים לשאת בעלויות עודפות, הנובעות מהעדר תחרות ואי-יעילות של המערכת הבנקאית". עוד השלכה של התהליך היא שהמעקב על יציבות המשק תהיה בפיקוח אגף שוק ההון והביטוח באוצר, וחציו אצל המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

 

סכנה נוספת שאורבת לישראל היא הזדקנות האוכלוסייה. בין 2009 ל-2030 האוכלוסייה תזדקן פי שניים מ-740 אלף איש מעל גיל 65 ל-1.366 מיליון. שיעורם באוכלוסייה יעלה מ-9.8% ל-13.7% - מה שיגביר את הדרישה לשירותים ואת הנטל על מערכות הבריאות והסיעוד.

 

הסקירה גם בחנה בלקוניות את המגמות הכלכליות והגיאופוליטיות העולמיות. בין השאר מוזכרים שינויי האקלים שיגררו מאבקים על משאבי טבע, הזדקנות האוכלוסייה העולמית, אי אמון ציבורי בשיטה הכלכלית לאחר המשבר הכלכלי, והעברת כובד המשקל הכלכלי למזרח אסיה שם מיליארד איש ייכנסו למעמד הביניים. על ישראל נכתב שאין לה מדיניות אחידה בתחום משאבי הטבע, היא חווה התמרכזות – מעבר של צעירים משכילים מהפריפריה למרכז, ונרשמים בה ילודה גבוהה ואי שוויון גבוה - “תרחיש 'עסקים כרגיל'”, נכתב בסקירה, “מוביל לתוצאות קשות במשק בטווח הארוך". הסקירה רומזת כי מדובר בקושי לשלב את האוכלוסיות שבהן הילודה גבוהה יותר – החרדים והערבים – בשוק העבודה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x