המלצות המועצה הלאומית לכלכלה לממשלה: פיתוח אזור הצפון ופריסת סיבים אופטיים

המועצה הלאומית לכלכלה צפויה להעביר מחר (א') בבוקר לממשלה את הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית שלה. על פי מסמך פנימי שהגיע לידי "כלכליסט" הערכת המצב של המועצה תכלול שורה של סוגיות שעל פי המועצה, מחיר אי הטיפול בהם מבעוד מועד יגרור "צמצום בדרגות החופש ביצירת תוכניות מקצועיות ראויות" והאמרה בעלויות הטיפול בסוגייה בעת שתהפוך ל"בוערת". הערכת המצב נועדה לשנות את מגמת "העסקים כרגיל" של מדינת ישראל בטווח של 5 עד 15 שנים מהיום.

מדובר בטיפול בשורה של נושאים בוערים כמו טיפוח ומיצוי ההון האנושי, שיפור הפריון, טיפול אסטרטגי בשוק הדיור, פיתוח כלכלי אזורי, פיתוח תשתיות מימון, היערכות להזדקנות האוכלוסיה לצד יצירת תוכנית דיגיטלית לאומית. חשיבותה מציין המסמך נובעת מהצורך בזיהוי ומתן מענה לסוגיות אסטרטגיות שלולא התהליך עלולות "ליפול בין הכיסאות".

הגליל. הגירה שלילית של יהודים צילום: אפי שריר

בין הסוגיות האסטרטגיות הנחשפות נמצא בין השאר מצבו הכלכלי דמוגרפי של מחוז הצפון הסובל כיום משיעורי עוני ואבטלה הגבוהים בארץ המגלמים סיכון להחרפת הפערים הכלכליים. הסמן הדמוגרפי הבולט למשבר בצפון הוא שיעורי הגידול הטבעי האפסיים בערים היהודיות ובעיירות הפיתוח - תולדה של מאזן הגירה שלילית של 25 אלף איש מהערים היהודיות ומעיירות הפיתוח בעשור האחרון. הטיפול באזור הצפון צפוי להיות מאומץ אסטרטגית כסוגיה דורשת טיפול מערכתי ובין משרדי, והתוכנית של השר אריה דרעי, המשמש כשר הכלכלה וכשר לפיתוח הנגב והגליל, בנושא זה תובא לאישור תוך חצי שנה.

לצד ניתוח ומיפוי הזירה הכלכלית חברתית בעולם ובישראל מפרטת הערכת המצב שורה של האתגרים וההזדמנויות למשק ולחברה בהווה ובעתיד תוך הצבעה על כיווני פעולה מרכזיים, וכן אתגרים חוצי משרדים. כך למשל התכנית לטיפוח ומיצוי ההון האנושי כוללת אתגרים שהם שילוב אחריות בין משרד החינוך לבין משרד הכלכלה - כמו שיפור היעילות ומוביליות בין מערכות הכשרה והשכלה, וכן הקניית מיומנויות והסרת חסמים לתעסוקה איכותית לאוכלוסיות מוחלשות. זאת לצד תוכנית לאומית לשיפור החינוך במגזר הערבי, טיפול במחסור בכוח אדם מיומן במשק ושיפור אפקטיביות מערכי ותכנית ההכשרה המקצועית טכנולוגית תוך חיזוק מדיניות תומכת תעסוקה.

בתחום הפריון והתחרותיות, המועצה מבקשת מהמשרדים הרלוונטיים ליצור תוכנית להגדלת הפריון בתעשיות המסורתיות ובשירותים המקומיים. זאת לצד, צמצום הבירוקרטיה, עידוד צמיחת חברות טכנולוגיה, עידוד כניסת חברות רב לאומיות, גיוון שווקי היעד של ישראל ופיתוח תחומים לייצוא. בנושא הדיור יגישו המשרדים הרלוונטים תכנית אסטרטגית לדיור כולל קביעת יעדים, בניית מלאי אסטרטגי ומנגנון ויסות, קיצור זמן להקמת דירה, שינוי מבנה התמריצים של הרשויות המקומיות ותוכנית מאסיבית להתחדשות עירונית.

בנושא הפיתוח האזורי תגובש תוכנית לחיזוק יכולות השלטון המקומי וחיזוק שיתוף פעולה מטרופוליני בתחומי הפיתוח הכלכלי, התכנון, הבנייה והתחבורה. המשרדים השונים יידרשו גם להגיש תוכנית לחיזוק תשתיות המימון באמצעות שיפור הנגישות לאשראי לשחקנים נוספים, רפורמות בשוק ההון עם דגש על הבורסה והקמת ועדת יציבות פיננסית.

כיוון אסטרטגי נוסף לו יידרשו המשרדים השונים להגיש תוכניות הוא היערכות להזדקנות האוכלוסיה באמצעות טיפול בגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי, היערכות מערכת הפנסיה, התאמה הדרגתית של גיל הפרישה, שילוב של מבוגרים בתעסוקה ובקהילה והיערכות של מערכות הסיעוד והבריאות.

ולבסוף מציין המסמך כיוון פעולה הנגזר מהסוגיות האסטרטגיות והוא ישראל דיגיטלית הכולל יצירת תוכנית דיגיטלית לאומית, פריסת סיבים אופטיים והתאמת הממשלה לעידן המידע מבחינת הון אנושי, רכש, חקיקה ושירותים דיגיטליים לאזרח.