$
בארץ

ניתוח כלכליסט

המפקחת על הבנקים במחקר מ-2003: "הבנקים העלו ביקושים באופן מלאכותי"

בעוד חודש תיכנס ד"ר חדוה בר לתפקיד המפקחת על הבנקים. היא אמנם מגיעה מלב המערכת, אך בשנותיה הרבות כחוקרת באקדמיה ובבנק ישראל היא גיבשה עמדה נחרצת כנגד הריכוזיות של המערכת הבנקאית. יכול להיות שלבנקים יש ממה לחשוש

תומר ורון ושאול אמסטרדמסקי 08:2010.06.15

חדוה בר, חברת הנהלת בנק לאומי ומנהלת הסיכונים הראשית בבנק, נבחרה אתמול באופן רשמי להיות המפקחת על הבנקים הבאה. בר תיכנס לתפקיד בסוף החודש, אז יפרוש מתפקידו המפקח על הבנקים דודו זקן.

אם לשפוט לפי המחקרים והעבודות שכתבה בעבר — כחוקרת באקדמיה ובבנק ישראל —בר לא תהיה מפקחת נוחה לבנקים, לפחות מנקודת מבטם. במסגרת עבודתה בחטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה בר כמה מאמרים לאורך העשור הראשון של שנות ה־2000 — רובם ככולם על המערכת הבנקאית בישראל.

 

אחד מהם, שהתפרסם בדצמבר 2003, ממש ניבא את הקמת ועדת בכר, שעסקה בהפרדת קופות הגמל מהבנקים והוקמה פחות מחצי שנה לאחר מכן. תחת הכותרת "ניגודי עניינים בפעילות מתווכים פיננסיים" (כותרת חריגה בשיח הממסדי של בנק ישראל) שרטטה בר כיצד הבנקים בישראל וגופים פיננסיים אחרים (קופות גמל, חברות הביטוח ובתי השקעות) פועלים בניגוד עניינים לרעת הלקוחות שלהם.

 

 

בר כתבה, למשל, כיצד "גם בישראל וגם בארה"ב הפוטנציאל לניגודי עניינים התממש כשמתווך פיננסי היה גם הקונה (כמנהל תיקי השקעות) או הממליץ על קנייה (כאנליסט) וגם המוכר (כחתם) של אותה מניה. במצב זה לא היה ברור את מי אותו מתווך פיננסי מייצג. בישראל הבנקים גם מכרו את מניותיהם בבורסה וגם ניהלו כספים של הציבור בקופות גמל וקרנות נאמנות אשר רכשו את אותן מניות, וכך יצרו ביקושים שהעלו את מחיריהן באופן מלאכותי".

 

חלק מניגודי העניינים שבר הצביעה עליהם במאמר שלה נפתרו מאז, בין שבמסגרת ועדת בכר ובין שבחקיקה ובתקנות של אגף שוק ההון לאחר ועדת בכר: כך, למשל, הוגבלה הפעילות החיתומית של הגופים הפיננסיים ביחס לניירות הערך שבהם הם מחזיקים.

 

אך עם זאת, חלק מניגודי העניינים האלה עדיין לא נפתרו, או שהם פשוט הועתקו לחברות הביטוח ובתי ההשקעות אחרי שאלו רכשו את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מידי הבנקים לאחר רפורמת בכר. יהיה מעניין לראות אם בר, שמחזיקה בדעות מפורשות לגבי מידת הריכוזיות הגבוהה של מערכת הבנקאות בישראל — שפחתה במידה מסוימת אחרי כניסת בנקים זרים לשוק המקומי — תקדם רפורמות בשביל להקטין את ניגודי העניינים האלה ולהפחית את הריכוזיות, או שמא תעדיף את יציבות הבנקים על פני התחרות.

 

 

היתה המועמדת המובילה מהרגע הראשון

 

בר היתה המועמדת המובילה מרגע שנפתח המירוץ לתפקיד, ובבנקים היו תמימי דעים לגבי מינויה הצפוי — היא זוכה להערכה רבה בתוך המערכת הבנקאית ותפקיד המפקח היה ליעד נחשק עבורה זמן רב. עם זאת, תחילה החליטה בר לא להגיש את מועמדותה לתפקיד, אך ביום האחרון שבו חלון ההגשות עוד היה פתוח היא החליטה לשנות את דעתה, בין היתר בעקבות טלפון שהגיע מיו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר שדחק בה לשקול את עמדתה שוב. בר גם היתה המועמדת המועדפת על נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, אך מינויה נתקל בקשיים בעקבות ביקורת ציבורית על כך שהיא מגיעה לתפקיד הפיקוח מהבנק השני בגודלו במערכת, נוסח "נותנים לחתול לשמור על השמנת".

 

מינויה של בר לתפקיד המפקחת עורר תרעומת לא רק בקרב הציבור, אלא גם במערכת הפוליטית. חברת הכנסת זהבה גלאון, יו"ר מרצ, שיגרה בחודש אפריל מכתב לנגידה ובו קראה לה לשקול את פסילת מועמדותה של בר על שום השתייכותה למערכת הבנקאית. פלוג ענתה לגלאון והגנה על מועמדותה של בר במכתב ששלחה לה ואף אמרה כי "ככל שיידרש, ייבחנו הפתרונות האפשריים ליצירת איזונים באופן שיאפשר למפקח על הבנקים הבא למלא את תפקידו באופן תקין ונטול פניות".

 

המינוי היה מבחן לקבלת ההחלטות של פלוג

 

בחירת המפקח החדש היתה גם למבחן לא קטן עבור פלוג עצמה — מבחן שבו הראתה כי היא יודעת לקבל החלטות שלא בהכרח אהודות בציבור.

 

ואכן, ועדת האיתור, שבראשה עמד ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל נתן זוסמן, התחבטה נוכח המורכבות במועמדותה ומינויה של בר. על עוצמת ההתלבטויות של הוועדה אפשר אולי ללמוד מכך שעברו יותר מארבעה חודשים מאז שהוועדה התכנסה לראשונה ועד שנבחרה המפקחת החדשה; או אולי מההליך הרשמי למדי שניהלו חברי הוועדה, שכלל שליחה של המועמדים למכון אדם מילא לשורה של מבחנים ומבדקים פסיכוטכניים; או אולי ממכתבים שנשלחו למועמדים שיתעדו את תהליך הבחירה.

 

ועדת האיתור אמנם בחרה בסופו של דבר בבר, אך סביר להניח שהיא לא יכלה להתחמק בדיוניה מהעובדה שהמועמדת לתפקיד מגיעה משורות בנק לאומי. בסוף השנה שעברה הודה לאומי כי סייע ללקוחותיו להתחמק מתשלומי מסים ושילם על הודאה זו קנס אדיר של 400 מיליון דולר.

 

לבר, במסגרת תפקידה בבנק, לא היתה נגיעה לתקופה שנחקרה — החקירה מתייחסת לפעילות של לאומי בשנים 2002–2010 ובר הצטרפה לבנק רק ב־2008, כאחראית על תיק הנוסטרו של הבנק. וב־2010, כאשר מונתה למנהלת הסיכונים הראשית, היא הובילה את השינוי במדיניות "הכסף המוצהר" של הבנק.

 

עם זאת, העובדה שכיום שני בנקים נוספים נחקרים באותם חשדות — בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות, עם הדרישה כי המפקח יהיה מעורב יותר בפרשה זו — יכולה להעמיד אתגרים רבים בפני חופש הפעולה של בר כמפקחת. לכן גם התעכב מינויה של בר — משום שבבנק ישראל בדקו אם מבחינה משפטית אפשר להגן על המינוי. היועצת המשפטית של בנק ישראל טידה שמיר בדקה לאחרונה אם יהיה אפשר לעמוד מול עתירות שיעלו שאלות על המינוי. בבנק ישראל מגדירים את הליך הבחירה במפקחת החדשה כ"תהליך למופת" ואינם חוששים מביקורת.

 

בנק ישראל. במחקרה מ־2003 כתבה בר: "הבנקים מכרו את מניותיהם בבורסה וניהלו כספים של הציבור בקופות גמל וקרנות שרכשו את המניות, וכך העלו את מחיריהן" בנק ישראל. במחקרה מ־2003 כתבה בר: "הבנקים מכרו את מניותיהם בבורסה וניהלו כספים של הציבור בקופות גמל וקרנות שרכשו את המניות, וכך העלו את מחיריהן" צילום: בלומברג

 

בר נכנסת לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד

 

בר תיכנס למשרד הפיקוח בבנק ישראל בתקופה מאתגרת במיוחד, כאשר שר האוצר הנכנס משה כחלון חרת על דגלו את קידום התחרות במערכת שעליה היא מפקחת: רק בשבוע שעבר קמה באופן רשמי ועדה שתבחן את הגברת התחרות במערכת, לרבות שאלת הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים הגדולים. מטעם בנק ישראל יושבים בוועדה המשנה לנגידה נדין בודו־טרכטנברג וראש חטיבת המחקר נתן זוסמן.

 

המפקח על הבנקים הנוכחי, דודו זקן ובנק ישראל התנגדו בעבר לצעד ההפרדה וחסמו מסלול זה, אך כעת יחד עם ועדה חדשה ושר אוצר חדש שתומך בצעד זה, המציאות הציבורית היא כבר אחרת. בר תצטרך מהר מאוד להחליט האם היא שומרת על "יציבות" הבנקים או שמא פותחת את שוק האשראי הצרכני לתחרות. עוד לא הוחלט אם בר תהיה חלק מהוועדה באופן רשמי, אבל בכל מקרה היא תהיה חלק בלתי נפרד מגיבוש עמדתו והמלצותיו של בנק ישראל בתוך הוועדה.

 

ועדת האיתור לתפקיד המפקח שהקימה הנגידה בפברואר קיבלה 13 פניות של מועמדים, ופנתה ביוזמתה לתשעה מועמדים פוטנציאליים נוספים. לאחר תהליך המיון, ולאחר ששניים מהמועמדים פרשו (אתי לנגרמן, מנכ"לית דיסקונט למשכנתאות לשעבר, ושוקי בורנשטיין, מנכ"ל לאומי למשכנתאות לשעבר), המליצה הוועדה לנגידה על המועמדים המתאימים ביותר, וזו בחרה בבר לתפקיד, בכפוף לחתימתה על הסדר למניעת ניגוד עניינים כנדרש (ראו הרחבה בעמ' 6).

 

בר מכירה היטב את מסדרונות בנק ישראל, שבו עבדה במשך 12 שנים: היא החלה את עבודתה ככלכלנית בפיקוח על הבנקים ב־1993 והתקדמה לתפקיד ראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק. במהלך שנותיה בחטיבת המחקר היא פרסמה עשרה מחקרים, ועבדה על הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית שעוסק בממשל תאגידי בבנקים.

 

מבנק ישראל עברה בר לדירקטוריון הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD), לונדון, כנציגת ישראל — תפקיד שאותה מילאה עד 2008, אז חזרה ארצה והחלה את דרכה בחטיבת שוקי הון של בנק לאומי תחת המשנה למנכ"ל דני צידון. ב־2010 מונתה בר למנהלת הסיכונים הראשית של בנק לאומי והפכה לחברת הנהלה. במסגרת תפקידה כמנהלת הסיכונים של הבנק היא עמדה בראש ועדת סיכוני האשראי, ועדת סיכוני שוק וועדת סיכונים תפעוליים של הנהלת הבנק.

 

בר מיודדת עם הנגידה פלוג מתקופתה בבנק ישראל, שכן פלוג היתה המנהלת הישירה שלה כשעבדו יחדיו בחטיבת המחקר. בר מקורבת מאוד לזקן ברמה האישית, ולכן זה פסל את עצמו מלטפל בעניינה כשמונתה לחברת הנהלה בבנק לאומי בשל הקשר ביניהם.

 

אבירם כהן, הדובר לשעבר של בנק לאומי, קרוב גם הוא לבר וסייע לה לאחרונה. עוד במעגל הקרוב של בר – פרופ' ישי יפה מהאוניברסיטה העברית ופרופ' צבי אקשטיין – לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.

 

זקן מגלגל את תפוח האדמה הלוהט: בר תירש את הרוטציה בביקורת על הבנקים

 

המפקח על הבנקים דודו זקן פועל במרץ לנקות את שולחנו לפני שיעזוב את המשרד בסוף החודש. בחודש האחרון הוא פרסם טיוטות והוראות רבות בנוגע לפעילות השוטפת של הבנקים. בין השאר אימץ זקן את המלצות ועדת אנדורן, הגביל את מתן האשראי לקבוצות הלווים הגדולות במשק, פרסם את התקנות הרגולטוריות הסופיות להקמת אגודות אשראי והסדיר עם הרשות את מנגנון אחזקת המוסדיים במניות הבנקים דרך תעודות הסל.

 

עם זאת, זקן משאיר מספר תפוחי אדמה לוהטים שיספקו לבר עבודה רבה כמו הרוטציה במשרדי רואי החשבון המבקרים. הנושא עלה לסדר היום בטיוטת דו"ח של הבנק העולמי מסוף 2012 שדן בבעייתיות של ריכוזיות הבקרה על הבנקים בתחום ראיית החשבון.

 

דודו זקן, המפקח על הבנקים היוצא דודו זקן, המפקח על הבנקים היוצא צילום: ענר גרין

 

הטיוטה התייחסה בכך למשרד סומך חייקין KPMG, שמבקר בבלעדיות או בשיתוף את כל הבנקים במערכת לבד ממזרחי טפחות ובנק ירושלים. הדו"ח היה הקרקע שח"כ שלי יחימוביץ' הכינה עליה הצעת חוק לעיגון הרוטציה לחמש שנים.

 

זקן פרסם עם הממונה על הביטוח לשעבר עודד שריג קול קורא במאי 2013 כדי לשמוע עמדות שונות מחברות במשק. מאז עברו שנתיים, אך טרם נשמע קול בעניין מבנק ישראל. בשוק ההון מעריכים כי זקן ישאיר את הטיפול בנושא המורכב למפקחת החדשה.

 

כמו כן בר תדרש לנושא שאותו זקן לא הצליח לקדם — שבירת מונופול המידע שמחזיקים הבנקים. ועדה בין־משרדית שבוחנת את הנושא צפויה להגיש את המלצותיה בקרוב, ובר תצטרך להחליט האם היא נותנת את ברכתה למהלך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x