שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ועדת השרים אישרה חוק מחיקת חובות למוגבלים בהוצאה לפועל

מדובר בהצעת חוק של שרת המשפטים למחוק חובות לעשרות אלפי מוגבלים באמצעים בהוצאה לפועל, שעמדו בתשלומים שנקבעו להם במשך 3 שנים. להערכת משרד המשפטים, היקף הפטור יעמוד על כ־10 מיליארד שקל

אורי תובל 16:4007.06.15

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') הצעת חוק ממשלתית מטעם שרת המשפטים איילת שקד שתמחק את חובותיהם של עשרות אלפי חייבים שהוגדרו בהוצאה לפועל כ"מוגבלים באמצעים".

 

 

על פי ההצעה, שתתוקן כהוראת שעה לשלוש שנים, מי שמוגדר כחייב מוגבל באמצעים במשך חמש שנים, עמד בתשלומיו בשלוש השנים האחרונות, אין לו נכסים, חובותיו לגורם יחיד הם עד 400 אלף שקל והיקף חובותיו הכללי הוא עד 800 אלף שקל - ההוצאה לפועל תוכל לפטור אותו מחובותיו.

 

על פי החוק הקיים, בעל חוב יכול להיות זכאי למחיקת חובות - "הפטר" בשפה המשפטית - רק במסלול של פשיטת רגל, כלומר לאחר ששיכנע את בית המשפט שהוא חדל פירעון, ואין לו כל הכנסות או נכסים שבאמצעותם יוכל להחזיר את חובותיו. מטרת ההפטר היא לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, ולהחזירו לפעילות במערכת הכלכלית. אולם חייבים רבים שמצבם הכלכלי קשה מוותרים על פנייה לפשיטת רגל שנחשבת למסלול מסובך מבחינה אישית וכלכלית. במקום זאת, הם מוכיחים לרשם ההוצאה לפועל כי אין ביכולתם לעמוד בהחזרים שנקבעו להם, והם מוגדרים כ"חייב מוגבל באמצעים". היתרון מבחינתם הוא שנפסק להם צו תשלומים חודשי נמוך שמסייע להם להתנהל באופן שוטף, אולם בינתיים החובות אינם נמחקים ואף תופחים הרבה מעבר לקצב התשלום. בנוסף, מוטלות מגבלות על החייב המוגבל באמצעים: הוא אינו יכול להשתמש בהמחאות או בכרטיסי אשראי, להקים עסק או לצאת מהארץ.

 

 

משרדי ההוצאה לפועל משרדי ההוצאה לפועל צילום: תומי הרפז

 

הצעת החוק הממשלתית מסבירה כי אנשים אלה הם "חדלי פירעון בפועל", כשכולם מפסידים: הם לא מקטינים את החוב והנושה לא מקבל את כספו. ההצעה מסבירה כי המטרה היא להעניק לאותם חייבים את ההפטר שהיו זכאים לו, אילו פנו להליכי פשיטת רגל - מבלי לפתוח במסלול נוסף. לפי הערכות שמסר משרד המשפטים, הקריטריונים שמגדיר החוק תקפים ל־30 עד 40 אלף איש, כאשר החוב הממוצע לחייב מוגבל באמצעים הוא 250 אלף שקל. לפי הערכה זאת, הפטור לגביהם עשוי להגיע לכ־10 מיליארד שקל. "אנו מתקרבים לסיומה של שנת שמיטה, ואין זמן טוב יותר להציע הצעה כה חברתית", אמרה שקד. את הצעת החוק העלתה לראשונה שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני באוקטובר 2014, אולם אז נקבע רף חוב של 400 אלף שקל בלבד.

 

 

 

הנוסח של שקד צפוי להיות ממוזג בוועדת חוקה עם הצעת חוק של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), עליה חתומים 32 ח"כים ובהם יו"ר ועדת הכספים משה גפני. לפי הצעת מיכאלי, מי שבמשך 3 שנים גובה התשלום החודשי שנקבע עבורו על ידי ההוצאה לפועל נמוך מגובה הריבית שהצטברה על יתרת חובו - יהיה זכאי להפטר. הצעתה אף אינה דורשת מהחייב שישלם את מה שנקבע לו.

 

"צעד חשוב בדרך ליציאה ממעגל העוני"

 

"ההפטר מחויב המציאות. הגיע הזמן שתהיה לציבור שמשלם חובות אפשרות גם לצאת מההוצאה לפועל", אומרת ח"כ מרב מיכאלי. "החוק הוא צעד חשוב בדרך ליציאה ממעגל העוני ולשבירת המעגל האכזרי של חובות ומצוקה כלכלית". לדברי מיכאלי, בהוצאה לפועל פתוחים יותר מ-2.5 מיליון תיקים, של כ-770 אלף חייבים, "מדובר ברבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, מאות אלפי משפחות שזקוקות להסדרה מחודשת של חובותיהן".

 

מרב מיכאלי מרב מיכאלי צילום: חיים צח

 

אולם עו"ד ליאור שפירא, יו"ר פורום ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין מוחה על כך שהחוק מבטל גם חובות לאנשים פרטיים. "אם היה מדובר רק בחובות לגופים איתנים כמו המדינה או הבנקים, אפשר היה להבין. אבל נראה לי חוסר שוויון והוגנות כשעובד או בעל מכולת לא יקבלו את מה שמגיע להם, וייכנסו בעצמם למעגל חובות ועוני", אומר שפירא. הוא מציין שהפטר שניתן במסגרת פשיטת רגל מבוסס על חקירת נכסים ויכולות שבע שנים לאחור, בעוד רישום בהוצאה לפועל של חייב מוגבל באמצעים הרבה פחות מעמיק ומשמש בעיקר כסנקציה נגד החייב. "מי שרוצה הפטר – שיפנה לפשיטת רגל, ואם המדינה רוצה לעזור, שתוותר על האגרה הגבוהה שהיא גובה על כך", אמר שפירא.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x