שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

"איני יכול להיות שותף למתווה הגז שהתגבש"

הממונה על הגבלים דיויד גילה הודיע אתמול על התפטרותו על רקע ההתנגדות להסדר בדואופול הגז שגיבשה הממשלה. כעת התפטרותו עלולה לאלץ אותה להמתין עד חודש ספטמבר לאישור המתווה

ליאור גוטמן 09:0526.05.15

"הודעתי היום לשר הכלכלה על פרישתי מהתפקיד בסוף חודש אוגוסט. החלטתי נובעת מכמה שיקולים, שבראשם הידיעה כי הממשלה, ובפרט משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה, תעשה כל שביכולתה כדי לקדם את המתווה המתגבש בימים אלה בתחום הגז הטבעי - מתווה שאני משוכנע שלא יביא תחרות בשוק חשוב זה". כך הודיע אתמול הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה. תגובתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא איחרה לבוא, ועם סיום ישיבת הממשלה אתמול הוא הודיע כי הוא "מעריך מאוד את עבודת הממונה, אך במקרה הזה הוא היחיד שהתנגד למתווה שמציעים גורמי המקצוע".

 

ואולם, מי מחברות הגז או ממשרדי הממשלה שהזדרזו לשמוח אתמול על ההתפטרות גילה בסופו של יום שפתרון לסוגיית הדואופול של דלק ונובל אנרג'י על מאגרי הגז עדיין יכול להימצא ולמעשה נכנס כעת להקפאה של כשלושה־חמישה חודשים.

 

גילה התפטר אתמול על רקע מה שהוא מכנה חוסר אמון בו ובכל הקשור לפירוק דואופול הגז. מאחר שכל הסדר בנושא חייב לקבל את אישור הממונה על הגבלים ושתקופת החגים תחל כשבועיים לאחר עזיבתו, האווירה בשוק הגז התחלפה אתמול בסוף היום משמחה להבנה שהפתרון שגיבשו משרדי הממשלה השונים (ראש הממשלה, האוצר, האנרגיה) בשיתוף היועץ המשפטי עלול להידחק לרבעון האחרון של השנה.

 

 

 

מנסים לעקוף את הממונה

 

המאבק של גילה במתווה הממשלתי הפך לקשה במיוחד בימים האחרונים. משרד האוצר מחזיק בחוות דעת שקובעת שהתדיינות משפטית של שלוש שנים בשאלה אם המתווה שגיבשו משרדי הממשלה לפירוק הדואופול טוב או לא תעלה למשק 2.5 מיליארד דולר. אם לא די בכך, בשבוע שעבר החליטה הממשלה לנסות לקדם את מתווה פירוק הדואופול דרך הקבינט המדיני־ביטחוני בנימוק שחוזי הגז שנחתמו מול ירדן ומצרים חשובים לא פחות — ואולי יותר — מהתחרות במשק.

 

משרדי הממשלה שגיבשו את המתווה נועצו ביניהם אתמול כדי להבין אם כל החלטה שתקבל הממשלה דורשת אישור של הממונה על הגבלים עסקיים. הדעות בישיבה היו חלוקות, מה שהוביל לבקשת חוות דעת מקצועית מהמשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט בנושא, שטרם התקבלה.

 

כשגילה הבין שמשרדי האוצר, האנרגיה והכי חשוב, ראש הממשלה, כבר נפגשו עם שר הכלכלה אריה דרעי כדי לקדם מהלך שיעקוף את סמכותו דרך שימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים, הקובע ששיקולים ביטחוניים חשובים יותר מתחרות, כנראה נפל אצלו הפור.

 

בהודעה שפרסם הוא מסביר את הפרישה שלו בעובדה שבקידום המתווה יש "מחיר אפשרי של פגיעה בעצמאותה, החשובה מבחינה ציבורית, של רשות ההגבלים העסקיים או פגיעה ביכולתה של הרשות לנקוט מהלכים חד־צדדיים".

 

בפסקה הבאה גילה סותר את הקביעה שלו מדצמבר האחרון שלפיה הוא שוקל לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים נגד חברות הגז, וחידד שהוא האמין ש"נכון להגיע עם חברות הגז לפתרון תחרותי מחוץ לכותלי בית המשפט. זאת בגלל האיום של חברות הגז שיימנעו מפיתוח המאגרים אם אפנה לבית המשפט. כידוע, בחודש דצמבר הגעתי למסקנה כי טיוטת הצו המוסכם שגובשה אז לא תביא לתחרות, ולכן החלטתי לא להגיש אותה לאישור בית הדין. ברכתי על הצטרפותם של משרדי הממשלה האחרים למאמץ משותף להגיע לפתרון תחרותי יותר".

 

לצערו של גילה משרדי הממשלה הגיעו למתווה שונה, מרוכך יותר, מה שמבחינתו לא הותיר בידיו ברירה אלא להתפטר. "אני מאמין שאם כל משרדי הממשלה היו ממשיכים להיות מאוחדים מאחורי מתווה תחרותי יותר, היה סיכוי סביר ליישם מתווה כזה בסופו של דבר בין שבהסכמה ובין שבצעד חד־צדדי. ואולם, כאמור, הובהר לי בימים האחרונים כי הממשלה ומשרדיה האמורים יעשו כל שביכולתם כדי לקדם את המתווה שגיבשו בימים אלה".

 

לא רוצה שנזכור את הזיגזג

 

השאלה הגדולה שנותרה תלויה היא מה גרם לגילה להילחם בחברות הגז דווקא עכשיו, אחרי שכמעט ארבע שנים הוא לא העז לגעת בהן. כזכור, בספטמבר 2011 הוא הכריז שנובל אנרג'י ודלק עלולות להיות מוכרזות כבעלות הסדר כובל בתחום אספקת הגז, כיוון ששתיהן מחזיקות בשני מאגרי הגז הגדולים ביותר שהתגלו מול חופי ישראל — תמר (כ־67% אחזקות לדלק ונובל יחד) ולווייתן (85% אחזקות לנובל ודלק). בסוף מרץ 2014 העביר גילה לחברות הגז טיוטת הסכם לפטור מהסדר כובל, לא לפני שנפגש אישית עם בעל השליטה בדלק יצחק תשובה לפחות שלוש פעמים. עם זאת, בדצמבר אותה השנה חל פתאום מהפך בגישתו של גילה לנושא, והוא הכריז על ביטול ההסכם.

 

מה השתנה? רק גילה יודע. במשק האנרגיה יודעים לספר על טיוטת דו"ח של מבקר המדינה שהוגשה לעיון הרגולציה, שבה נקבע שהמדינה בחוסר מעשיה ובשלטונה הנציחה את הדואופול. הממונה על הגבלים עשוי להיכלל בדו"ח הסופי, ומה טוב יותר מאשר להתפטר עכשיו כגיבור במקום לעמוד מול הביקורת לאחר מכן בתירוץ "ניסיתי להילחם, נכשלתי ושמתי את המפתחות"? שהרי מי יזכור בעוד שנה או שנתיים, בעת פרסום דו"ח מבקר המדינה, שגילה היה אחד האחראים למחדל?

 

וגם אם גילה לא יכול להסביר את הזיגזוג שלו, דבר אחד אסור לשכוח - היו לו שתי הזדמנויות פז לפרק את דואופול הגז בעבר. הראשונה היתה כשישב ב־2012 בוועדת צמח אשר עסקה במכסות יצוא הגז מישראל. גילה חתום על מסקנות הוועדה, לרבות ההמלצה לייצא 53% מהגז ללקוחות זרים (שיעור הגדול בשליש מהמכסה שאושרה בסופו של יום בממשלה - יצוא של 40%), אך במהלך דיוניה היא לא נגעה כמעט בנושא הפירוק.

 

ההזדמנות השנייה היתה בעת אישור מתווה היצוא ביוני 2013, אז גילה לא עשה כלום ונתן ליזמים להתגלגל עד שמשרד האוצר הבין שעוד רגע הגז מלווייתן נשאר באדמה ומסקנות ועדת ששינסקי להעלאת המיסוי על הגז (מ־37% ל־62%) נשארות קבורות בים — כי כשאין גז אין מכירות, וכשאין מכירות אין מסים. אם משקללים את העובדה שמכירות הגז אמורות להניב מיסוי של כמיליארד שקל בכל חודש, קל להבין למה לאוצר קשה לוותר על הכסף ולמה למשרד ראש הממשלה קשה לוותר על מינוף מכירות הגז לקשרי סחר עם ירדן ומצרים.

 

מבחינת חברות הגז המהלך של נובל אנרג'י הוכח כמוצלח ביותר. החברה סירבה למתווה שגיבשה המדינה, שלפיו עליה לשווק גז בנפרד ממאגר לווייתן או למכור את כל אחזקותיה במאגר תמר (36%). הסירוב יכול להוביל את הצדדים לבית המשפט ולתקוע את מאגרי הגז לשנים ארוכות, אולם סביר יותר להניח שהאוצר, שאינו מעוניין בתרחיש כזה, יעדיף להקל על החברה. גילה ידע את זה, אבל העדיף "למות קדוש", העיקר שיזכרו אותו כאביר.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x