שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מינוי בנט מאיים על התוכנית לתקצוב תלמידים חלשים

רפורמת התקצוב הדיפרנציאלי שהשיק שר החינוך הקודם שי פירון מעבירה מיליארד שקל מתלמידים ברשויות חזקות לתלמידים ברשויות חלשות, בעיקר במגזר הערבי; כעת עולה חשש שמינוי נפתלי בנט יבלום את התוכנית כדי לא לפגוע בתקציבי החינוך הממלכתי־דתי; בהסכם הקואליציוני כבר נקבע שתקציב הממלכתי־דתי לא יפחת מזה שהיה ערב הרפורמה

שאול אמסטרדמסקי 06:4311.05.15

אחד הדברים האחרונים ששר החינוך הקודם שי פירון הספיק לעשות, לפני שהתפטר מתפקידו בסוף השנה שעברה, היה השקת תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך. עיקר התוכנית, שתוקצבה בכמיליארד שקל על פני חמש השנים הקרובות, הוא העברת תקציבים מתלמידים ברשויות המקומיות החזקות לתלמידים ברשויות החלשות. ומאחר שברשויות המקומיות החלשות יש בעיקר רשויות ערביות, המשמעות היא העברת תקציבים לתלמידים במגזר הערבי.

 

 

כבר עם השקת התוכנית בתחילת שנת הלימודים הנוכחית חששו במשרד החינוך ובאוצר כי התוכנית תוסג לאחור, בשל הקושי הפוליטי שהיא מערימה, וכעת, עם כניסתו של נפתלי בנט למשרד החינוך, החשש לקיומה של התוכנית רק מתעצם, היות שהיא פוגעת בתקצוב היתר, שממנו נהנה כיום זרם החינוך הממלכתי־דתי.

 

תלמיד תיכון בחינוך הממלכתי־דתי מקבל בממוצע 15% יותר מאשר תלמיד בחינוך הממלכתי, ו־57% יותר מאשר תלמיד ערבי. הערבים מופלים לרעה עד כדי כך, שאפילו בהשוואה לרשויות היהודיות החלשות, תלמידי התיכון הערבים מקבלים 75% פחות.

 

אפליה בעידן של שקיפות

 

פירון השיק את התוכנית רשמית בתדרוך לעיתונאים בסוף 2014, כמה חודשים אחרי שהיא כבר יצאה לדרך בפועל, עם תחילת שנת הלימודים בספטמבר. פירון העדיף לשמור על חשאיות לאורך כל התקופה הזו כדי לא לקומם עליו את ראשי הרשויות החזקות (שפוצו מראש בתקציב נוסף על חשבון חלק ממה שנלקח מהן) וכדי לא להיכנס לעימות פוליטי פומבי מול מפלגת הבית היהודי, שהיתה צפויה להתנגד לנטילת תקציבים מהמגזר הממלכתי־דתי.

 

 

בסופו של דבר, אחרי הרבה מאוד מגעים עם הבית היהודי ונציגי החינוך הדתי הוחלט על השקת הרפורמה, תוך שמשרד החינוך ממשיך לתקצב את שעות התפילה בחינוך הממלכתי־דתי, שהן אחת הסיבות לאפליה בתקציבים. מומחים לתקציב מערכת החינוך הישראלית מגדירים את תקצוב השעות האלה ככסף פוליטי לכל דבר, ולא ככסף למטרות חינוכיות נטו. את הכסף הזה פירון לא הצליח לבטל, והוא מסתכם ב־60 מיליון שקל לשנה.

 

אחת הסיבות לכך שפירון החליט לפרסם את דבר הרפורמה רגע לפני שהתפטר היתה כדי למנוע משר החינוך הבא לבטל אותה. באותה נשימה, פירון אפשר סוף סוף לפקידי משרד החינוך להעלות לאתר המשרד ולפרסם לציבור מערכת של שקיפות תקציבית שנבנתה במשרד בשנתיים האחרונות, ומאפשרת לכל ישראלי לראות בדיוק באיזה בית ספר מערכת החינוך משקיעה את כספי המסים שלו, ולהשוות בין התקציבים של זרמי החינוך והמוסדות השונים.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: תומי הרפז

 

פירון ואנשיו קיוו שהשקת המערכת תאלץ את השר הבא להתמודד עם המציאות, כלומר עם נתוני המשרד עצמו שחושפים פערי תקצוב גדולים מאוד בין המגזר הערבי לבין המגזר היהודי, ובין החינוך הממלכתי־דתי לבין תלמידי כל הזרמים האחרים, כך שהוא לא יוכל לסגת מהרפורמה.

 

לקחים ממשרד הכלכלה

 

כעת המבחן הזה יונח לפתחו של בנט, שהתגאה בעבר במעלותיו של החינוך הממלכתי־דתי, שלשיטתו צריך להיות נר לרגליהם של כל הזרמים האחרים. בהסכם הקואליציוני שעליו חתם עם הליכוד נכתב במפורש כי הממשלה תפעל לחיזוק

מעמדו של החינוך הממלכתי־דתי, וסוכם כי יתוקן חוק חינוך ממלכתי בוועדה מיוחדת שתוקם בכנסת, שהיו"ר שלה יהיה ח"כ מטעם הבית היהודי.

 

יתרה מזאת, ההסכם הקואליציוני מפרט את המנגנון שבו המדינה תתקצב עוד יותר את מערכת החינוך הממלכתית־דתית, אף שהיא כבר מתוקצבת בעודף. כך למשל, נקבע כי הממשלה תדאג "שהתקציב בתקנות החמ"ד (כלומר, סעיפי התקציב של החינוך הממלכתי־דתי - ש"א) בשנים 2015–2016 - תגבור יהדות, שעות תפילה ורבנים, ופעילות בלתי פורמלית - לא יפחת מתקציבן בשנת 2014", כלומר לפני רפורמת התקצוב הדיפרנציאלי של פירון.

 

במשרד החינוך נתלים כעת בתקווה ששר החינוך החדש יפנים את מה שהבין בתפקידו כשר הכלכלה, שבלי שילוב המגזר הערבי בכלכלה הישראלית למשק הישראלי אין סיכוי להמשיך לצמוח בקצב גבוה מספיק בעשורים הקרובים, ולשם כך יש קודם כל לסגור את הפערים בחינוך. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x