שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

תוכנית התעסוקה הממשלתית מדשדשת: רק 45% מהחרדים ו-32% מהערביות עובדים

על פי נתונים שפרסם האוצר היום הגידול שנרשם בתעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים עוד רחוק מלהתקרב ליעדים שהציבה לעצמה הממשלה לקראת 2020; נקודות האור היחידות עליהן ניתן להצביע - שילוב נשים חרדיות וגברים צעירים במגזר הערבי

מיקי פלד 15:0610.05.15
שיעורי התעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים עדיין רחוקים מהיעדים הרב שנתיים שהציבה לעצמה הממשלה ב-2010, כך עולה מסקירה של משרד האוצר שפורסמה היום (א'). הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, כותב כי בעוד היעד שהציבה לעצמה הממשלה הוא להגדיל את שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות מ-23.4% ל-41% בשנת 2020, שיעור התעסוקה שלהן עדיין נותר נמוך. על פי נתוני התקופה שבין הרבעון השני של 2014 לרבעון הראשון השנה שיעור התעסוקה של נשים ערביות עומד על 32.6%, כך שישנו שיפור משמעותי אך לא מספק.

 

במקרה של גברים חרדים הנתונים אף לא מראים סימנים גדולים של אופטימיות. הממשלה הציבה לעצמה יעד של העלאת שיעור התעסוקה מ-40% ב-2010 ל-63% ב-2020, אך נכון לתחילת השנה הנתון הוא 45.7% בלבד, רחוק מאוד מהיעד, ולמעשה בניגוד לנשים ערביות בקרב גברים חרדים כמעט ולא ניכר שינוי משמעותי ביציאה לתעסוקה. לשם השוואה, שיעור התעסוקה הכללי בישראל הוא 76.2%. באוצר לא מתייחסים ליכולת ההשתכרות של נשים ערביות וגברים חרדים, שבשני המקרים בשל סיבות שונות – בין אם בשל השכלה שלא מתאימה לשוק התעסוקה, רצון לעבוד במשרה חלקית בלבד, אפליה וכדומה – היא נמוכה.

 

יעדי התעסוקה הם תוצאה של עבודת ועדה בראשות מי שהיה אז המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין. לכאורה אפשר לומר כי יש עוד חמש שנים עד שהמדינה תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, אך כבר עתה, כותבים באוצר, ניתן לראות כי בשני סקטורים היעדים כבר הושלמו ואף מעבר לכך.

 

נשים ערביות בחממה בבאקה אל גרביה (ארכיון) נשים ערביות בחממה בבאקה אל גרביה (ארכיון) צילום: נמרוד גליקמן

 

נקודת אור אופטימית: נשים חרדיות וגברים ערבים צעירים

 

הראשון הוא גברים ערבים בגילאי 20-24, שם היעד היה שיעור תעסוקה של 65% וכבר עתה הוא עומד על 67.4%. המגזר השני הוא נשים חרדיות, שם היעד היה 63% של שיעור תעסוקה וכבר עתה מדובר על שיעור תעסוקה של לא פחות מ-71.4%. כלומר שעמידה ביעדים כבר בתקופות קצרות יותר היא אפשרית.

 

השאלה היא כמובן מדוע היעדים הושגו דווקא במגזרים הללו ולא באחרים. בסקירה של נווה לא ניתנת תשובה לכך, אך מן הסתם במשרד האוצר סבורים כי מאז קיצוץ הקצבאות הגדול של 2003 על ידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו, יחד עם עליית יוקר המחייה בישראל, אפשר לראות מגמה של השתלבות הולכת וגדלה של הציבור החרדי והערבי בשוק העבודה.

 

תשובה אחרת היא שזו תוצאה של ההשקעה הגדולה של הממשלות האחרונות בהקמת מרכזי תעסוקה ייעודיים לערביות וחרדים, יחד עם שיפור התחבורה הציבורית בעיקר בערים הערביות. לא מן הנמנע כי כל התשובות הללו הן נכונות, יחד עם שינויים תרבותיים שמאפשרים קבלה של עצם היציאה לעבוד.

 

נשים חרדיות בשוק העבודה (ארכיון). היעד עמד על 63% עד 2020 וכבר עתה הגיע ל-71.4% נשים חרדיות בשוק העבודה (ארכיון). היעד עמד על 63% עד 2020 וכבר עתה הגיע ל-71.4% צילום: צביקה טישלר

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x