במשרד החינוך חשדו שמפיצי הספרים חברו לקרטל ונכנעו להם

משרד החינוך חשד כבר בשנת 2012 שמפיצי ספרי הלימוד חברו לקרטל שהכשיל מכרז שפרסם. אולם הוא בחר להיכנע לפעילות העבריינית לכאורה, ואפשר לחברות להקטין הנחות לבתי הספר וחילק עבורם את השוק. כך עולה מתיק החקירה של רשות ההגבלים העסקיים בפרשת קרטל ספרי הלימוד.

דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר צילום: אוראל כהן

מהראיות בתיק החקירה, שחלקים ממנו נחשפו ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, עולה חשד שבעלים של שתיים מחברות הפצת ספרי הלימוד הגדולות בארץ, איתמר קרלינסקי מחברת לוני כהן ואריה מן־דעלי מרכגולד, חברו לארבעה סיטונאים קטנים ויצרו קרטל שפעל במשך חמש שנים מול בתי הספר, הרשויות המקומיות וחנויות הספרים לתיאום מחירים ולהכשלת מכרזים. לוני כהן ורכגולד חולשות על כ־40% משוק הפצת ספרי הלימוד, שמוערך בחצי מיליארד שקל בשנה.

"אירוע מביש"

אחת הפרשות המרכזיות שמוזכרת בכתב החשדות שנשלח ל־11 החשודים בתיק, אשר זומנו לפני כחודש לשימוע ברשות בטרם הגשת כתב אישום, נוגעת למכרז שפרסם משרד החינוך במאי 2012. מטרת המכרז היתה לקבלת הצעות מחיר עבור כ־1,200 בתי ספר שהשתתפו בפרויקט השאלת הספרים. במשרד החינוך שאפו שבדרך זו הם יקבלו הנחות גדולות מהמפיצים עבור בתי הספר, וכך יקטינו את העלויות בפרויקט. המכרז הוערך ב־100 מיליון שקל.

הרשות טוענת שהספקים שחברו לקרטל תיאמו לא לגשת למכרז זה וכך להכשילו. מטרתם היתה למנוע מתן הנחות גבוהות לבית ספר שהיו פוגעות בכיסם. המכרז פורסם במאי 2012, אולם מיד בסמוך לו, כך העידו ברשות המעורבים בפרסומו, העריכו במשרד החינוך שהוא ייכשל. "היינו בכנס ספקים וזה היה אירוע מביש", סיפר לחוקרי הרשות חיים הלפרין, מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, על מפגש שנערך עם מפיצים בסמוך למכרז. "היו כ־30 ספקים שפתאום הרגישו על הגובה. עד אז כל הספקים הקטנים התחננו שניתן להם להשתתף במכרז, ובכנס הזה כל החנויות באו למכרז ואמרו לנו במילים פשוטות שנקפוץ להן".

"לאחר שראינו שאף חברה לא הגישה הצעה למכרז, חשדנו שהם תיאמו זאת", העידה ברשות אילת מלקמן, סגנית בכירה ליועצת המשפטית במשרד החינוך. "כיצד הבנתם שהם תיאמו לא לגשת ושלא מדובר במכרז שלא אפשר להם לגשת?", שאלה אותה החוקרת עדי אגוזי. "מכיוון שמאוד הקלנו בדרישות של המכרז. בנוסף, כאשר אמרנו שאולי נצא למכרז חדש, הלכנו ודיברנו עם הספקים. אם אני לא טועה, סגן מנהל מינהל וכלכלה ומלשכת המנכ"לית הלכו לברר עם הספקים מדוע הם לא ניגשו למכרז. ואז הספקים אמרו להם שטוב להם מאוד עם המצב היום, ואין להם כוונה לשנות את המצב לרעה. אז הבנו שכנראה יש ביניהם תיאום לא לגשת".

איתמר קרלינסקי, מחברת לוני כהן צילום: אוראל כהן

כאשר במשרד החינוך הבינו שהמכרז נכשל, כך העידו עובדי המשרד, הם חששו מההשלכות על פרויקט ההשאלה. הוחלט שם לזמן את המפיצים הגדולים לפגישה, שבה נקבעה הנחה אחידה שהם ייתנו לבתי הספר וכן שהשוק ביניהם יחולק. במילים אחרות, כך הראיות בתיק החקירה, במשרד החינוך החליטו להתקפל ולהיכנע לפעילות העבריינית לכאורה. מבחינה משפטית, המשרד יכול היה לפרסם מכרז חדש ולא להתפשר עם המפיצים. אלא שבפועל, במעשיו, המשרד בעצם אפשר לקרטל לכאורה לקבל את מבוקשו. "החשב יהודה קיסר ואילת מלקמן הציעו את זה", סיפר הלפרין בעדותו. "התקשרתי לחמשת הספקים שזכו במכרז 2007, וזימנתי אותם לישיבה במשרדו של קיסר בירושלים. וידאנו שכולם יגיעו: מדע, בונוס, רכגולד, לוני כהן וספר לכל (חמש מתוך שש החברות שחשודות בשותפות בקרטל - ת"ג).

"לחלק את העבודה"

הלפרין הוסיף בעדותו כי "כל הספקים דיברו בפגישה, אבל היה ברור שאיתמר קרלינסקי מלוני כהן הוא הדומיננטי. החשב קיסר בעיקר דיבר. הספקים טענו שהם לא יכולים לעמוד בהנחות שהם נתנו בשנים 2007–2012, שלפעמים הגיעו ל־17%. השורה התחתונה היתה שסוכם שהספקים ייתנו 10% הנחה לכלל בתי הספר, (...) ושכמובן ננסה לחלק את העבודה בין חמשת הספקים באופן כמעט שוויוני. כל הספקים חתמו על הסיכום לפני שהם עזבו את הישיבה".

"ההחלטה התקבלה בישיבה ב־21 ביוני אצל המנכ"לית דלית שטאובר, שבה נכחו היועצת שלה טליה כהן, חשב המשרד יהודה קיסר ונציגי מרמנת (החברה שבנתה את המכרז - ת"ג)", העידה מלקמן. "הבנו שאין זמן לפרסם עוד מכרז ואנחנו חייבים למצוא דרך אחרת. דנו בפגישה עם הספקים באחוזי ההנחה. אנחנו רצינו 14%, והספקים אמרו שזה צריך להיות יותר נמוך. בסוף הגענו לאחוז הנחה אחיד של 10%". מלקמן הוסיפה: "קבענו שנחלק את זה באופן שווה בין הספקים".

ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד אינו מגיב לכל הנוגע להליכים משפטיים המתנהלים בערכאות, ובתוך כך גם לדברים שנטען כי הם מצוטטים מתוך חומרי החקירה. המשרד מבהיר כי עובדיו פעלו כדין בכל עת". דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך עד אוקטובר 2013, מסרה: "המשרד פעל מיידית כנדרש במצב כזה בשני מישורים: הוגשה תלונה לרשות ההגבלים העסקיים ובקשה לבדוק אם אמנם יש ממש בחשש. במקביל היתה למשרד חובה להקל את נטל התשלומים הכבד של קניית ספרי לימוד עבור עשרות אלפי משפחות, ולאפשר מימוש המדיניות עם תחילת שנת הלימודים שעמדה בפתח. לצורך כך, לאחר התייעצות עם הייעוץ המשפטי והחשב, האריך המשרד מכרז קיים. להנחה שהתקבלה היתה משמעות עצומה לצרכן, באמצעות תוכנית השאלת הספרים".