• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

עלייה בהרשעות של מזהמים סביבתיים

בשנה שעברה 95% מהתיקים הפליליים של מזהמים סביבתיים הסתיימו בהרשעה, כך עולה מדו"ח של הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, מספר האישומים פחת ב־33% במקביל להגברת האכיפה המינהלית

משה גורלי 08:0607.04.15

עלייה בשיעור המורשעים, ירידה במספר כתבי האישום ועלייה בהטלת עיצומים כספיים — אלה הם עיקרי החידושים בפסיקה נגד מזהמים סביבתיים לשנת 2014 שמצאה הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.

 

בדו"ח שחיברה הלשכה נמצא כי במישור האזרחי הטילו בתי המשפט 37 עיצומים כספיים בשנה שעברה, חלקם מעל מיליון שקל. בתיקים הפליליים נמצא כי מתוך 104 פסקי דין 99 הניבו הרשעות, ורק חמישה הסתיימו בזיכוי מלא. מדובר במגמת ירידה בשיעור הזיכויים לאורך השנים מ־30% זיכוי ב־1999 עד 5% בלבד ב־2014. עוד עלה כי חלה ירידה בכמות כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט, מ־86 כתבי אישום ב־2013 ל־58 בלבד ב־2014.

עו"ד קובי ברלב. "הטלת אחריות מכוח הפוזיציה" עו"ד קובי ברלב. "הטלת אחריות מכוח הפוזיציה"

 

"ריבוי ההרשעות משקף משטר נוקשה"

 

לעורכי דין מהתחום, העוסקים בעיקר בייצוג חברות שהפרו את תקנות הגנת הסביבה, יש ביקורת על אופן הצגת הממצאים בדו"ח, טענות נגד משטר אחריות גורף מדי ביחס למנהלים והם אף טוענים שהפקחים ולא הלשכה המשפטית הם שקובעים את מצב האכיפה ואת היקפה.

 

לטענת עו"ד קובי ברלב, שותף ומנהל מחלקת איכות הסביבה במשרד תדמור־יובל לוי, ריבוי ההרשעות מעיד על משטר האחריות המשפטית הנוקשה בישראל המקובל בעבירות הסביבתיות. הוא מדגיש כי בחלק גדול מהתיקים הנאשם מודה במיוחס לו, בין שבהסדר טיעון ובין שלא, ולעתים ההודאה נמסרת כבר בתחילת ההליך כדי לחסוך זמן שיפוטי ובתקווה להקלה בעונש. אולם גם הרשעה שהושגה בהסדר טיעון, ולא בפסק דין, היא עדיין הרשעה ומשקפת את משטר האחריות המשפטית הנוקשה.

 

"בישראל אדם יורשע גם אם לא רצה בביצוע העבירה, ואפילו אם נהג בסבירות ולא התרשל", אומר ברלב. "מלאכת התביעה קלה, שכן יש חזקה משפטית שלפיה אם ביצע התאגיד עבירה – גם נושא המשרה הפר את חובת הפיקוח. מדובר במשטר אחריות מהחמורים ב־OECD. כמעט שאין מדינות המייחסות אחריות פלילית כה גורפת למנהלים, נושאי משרה בתאגיד. עם הצטרפות ישראל ל־OECD, ראוי לשקול לשנות את ההסדר החריג והמחמיר הזה שבו מעמידים לדין ומרשיעים נושאי משרה שלא היו קשורים לנסיבות ביצוע העבירה, שאין להם אינטרס אישי בביצועה או שלא היה ביכולתם למנוע אותה. זו הטלת אחריות רק מכוח הפוזיציה של האדם, וגם היא זכתה לאחרונה לביקורת מצד בית המשפט העליון".

 

המשרד להגנת הסביבה מתאפיין ב"היעדר מדיניות אכיפה מסודרת", טוען עו"ד דן צפריר, מנהל מחלקת איכות סביבה בפישר בכר חן וול אוריון. לטענתו, הדבר נובע מדומיננטיות של המשטרה הירוקה. "למעט 30 מקרים שבהם התייעצו עם הלשכה המשפטית, ההחלטה לנהל חקירה היתה של המפקח בשטח, שקובע נגד מי יוגש כתב אישום". מלבד הכוח שמופקד בידי הפקחים, לשיטתו של צפריר, יש במצב הקיים שתי בעיות עקרוניות. "הראשונה היא שלא השר ולא הנהלת המשרד קובעים באילו נושאים יתמקדו המפקחים. כך לדוגמה בעיית זיהום האוויר שהיא הבעיה האקוטית במדינה ושגורמת לפגיעה ישירה בבריאות הציבור מהווה רק 3% מהתיקים. הבעיה השנייה היא שהיעדר בקרה מגביר את החשש לשיקולים זרים ולקיומה של אכיפה בררנית כשהמפקח בשטח מחליט אם ואיזה גוף עסקי ומנהליו יהיו נתונים לאיום פלילי וחשופים לתובענות ייצוגיות בחשיפה של מיליוני שקלים".

 

עו"ד כפיר ידגר עו"ד כפיר ידגר צילום: קובי מהגר

 

עו"ד כפיר ידגר, שותף במשרד גורניצקי, מצביע על הקשר שבין עליית המודעות להגנת הסביבה להאצת הרגולציה ולהגברת האכיפה "בהיקפים ובעוצמה שלעתים הם מופרזים מדי וחסרי פרופורציות”.

 

ממצא נוסף שעולה מהדו"ח הוא הפיכתה של חקיקת חוקים בתחומי הגנת הסביבה לפופולרית מאוד בקרב חברי הכנסת: כמות הצעות החוק הפרטיות עולה בהרבה על הצעות החוק שיזם המשרד להגנת הסביבה. "מצב זה", אומר ידגר, "עשוי וצפוי לגרום לחוסר הרמוניה וקוהרנטיות של דברי החקיקה בתחומי הגנת הסביבה, שגם כך הופך לעתיר רגולציה, בין היתר בשל אימוצן התדיר של אמנות שונות העוסקות אף הן בתחומי הגנת הסביבה".

 

להפוך עיצומים ל"ברירת קנס"

 

בנוגע לירידה במספר כתבי האישום שהוגשו בשנה שעברה, עו"ד ברלב טוען כי ירידה זו מיוחסת להתגברות האכיפה המינהלית, כלומר להטלת עיצומים כספיים. "זו התפתחות חיובית", אומר ברלב. "אם הרציונל הוא להביא לידי הפנמת עלויות כלכליות, יש מקום להטיל יותר עיצומים כספיים על תאגידים ולהימנע מהעמדת נושאי משרה לדין. הטלת העיצום היא צעד אפקטיבי, יעיל ומהיר הרבה יותר מניהול הליכים פליליים ויש לה גם היבט פרקטי שמאפשר למשרד להגנת הסביבה להתמקד בעבירות החמורות יותר".

 

עם זאת הוא מוסיף, "ראוי לאפשר למי שהוטל עליו עיצום כספי לבחור אם להישפט על ביצוע העבירה בהליך הרגיל ולהוכיח את חפותו בבית המשפט”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x