שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הממשלה האחרונה השקיעה בשטחים 1.7 מיליארד שקל

בתשעת החודשים הראשונים של 2014 הסתכמה ההשקעה ביהודה, שומרון ורמת הגולן ב־737 מיליון שקל. מ־2009 הושקעו שם 4.7 מיליארד שקל

שאול אמסטרדמסקי 07:0301.04.15

ההשקעה הממשלתית בשטחים בתקופת ממשלת נתניהו השנייה (עד סוף ספטמבר 2014) הסתכמה ב־1.7 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים שאוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באופן שוטף ושהועברו לבקשת "כלכליסט".

 

 

בשנת 2013 הושקע בשטחים סכום כולל של 939 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2014 הושקעו עוד 737 מיליון שקל. הנתונים מתייחסים להשקעות בשטחי יהודה ושומרון וברמת הגולן. הלמ"ס אוספת את הנתונים ומעבירה אותם באופן שוטף למשרד האוצר, שבתורו אמור להעביר את הנתונים לממשל האמריקאי.

 

הממשל בארה"ב רשאי לקזז את הסכום הזה מסכום הערבויות שהעמיד לרשות ישראל ב־2003. ערבויות אלה ניתנו לישראל כדי שתוכל לגייס כסף בשוקי ההון בעולם, גם אם מצבה הפיננסי או הגיאו־פוליטי יידרדר.

  

 

הנתונים שהלמ"ס אוספת כוללים את כל הכספים שכל משרדי הממשלה משקיעים בשטחי יהודה ושומרון ורמת הגולן, לרבות השקעת החטיבה להתיישבות. כך למשל, נספרת ההשקעה בבניית כיתות לימוד, במתיחת קווי חשמל ובסלילת כבישים ותחזוקתם.

 

עם זאת, הלמ"ס מדגישה שאינה סופרת בסכומים האלה את הכספים השוטפים שהיו מגיעים לתושבי שטחי יהודה ושומרון ורמת הגולן בכל מקרה מתוקף היותם אזרחי ישראל (למשל, סל הבריאות ואת הזכות לחינוך חינם).

 

כמו כן, הנתונים אינם כוללים את הוצאות הביטחון באזור. הלמ"ס כותבת במפורש כי היכולת לקטלג את כספי תקציב המדינה לפי אזורים גיאוגרפיים היא מסובכת, ועל כן אנשי הלמ"ס שאוספים את הנתונים תלויים בשיתוף הפעולה של פקידים שונים במשרדי הממשלה הרלבנטיים, שמעבירים להם את הנתונים. מכיוון שהנתונים נאספים באיחור של חצי שנה, הם עדיין אינם כוללים את הרבעון האחרון של 2014, ועל כן קשה להשוות אותם לתקופות קודמות. אם משווים את תשעת החודשים הראשונים של 2014 לתשעת החודשים הראשונים של 2013, מתברר כי היקף ההשקעה בשטחים עלה בין התקופות בכ־10%. עם זאת, השוואה של שנת 2013 כולה לשנת 2012 כולה מעידה כי חלה ירידה של 10% בין התקופות. באופן כולל, מתחילת תקופת נתניהו השנייה (מתחילת 2009) הושקע בשטחים סכום כולל של כ־4.7 מיליארד שקל.

 

בית אל בית אל צילום: cc by campsmum

 

בממוצע מושקע בשטחי יהודה ושומרון סכום של כ־900 מיליון שקל בֿשנה. המשרדים שמשקיעים את הסכומים הגדולים ביותר הם משרד הפנים (שמעביר מענקי איזון ומענקים נוספים לרשויות המקומיות), משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל, ומשרד החינוך (למשל, בבניית כיתות ובהסעות תלמידים).

 

הערבויות, בהיקף 9 מיליארד שקל, ניתנו לישראל ב־2003 על רקע המשבר הכלכלי והקושי של ישראל אז לגייס כסף בשוקי העולם. מאז ניצלה ישראל סכום של כ־5.2 מיליארד דולר בשתי הזדמנויות שונות. ב־2012 אישר הממשל האמריקאי את המשך קיום הערבויות עד שנת 2016.

 

בשנת 2009 קיזז הממשל האמריקאי לראשונה סכום של כמיליארד דולר מתוך הערבויות בהתבסס על היקף ההשקעה הממשלתית בשטחים. מאז, כך לפי נתוני הלמ"ס, השקיעה הממשלה בשטחים סכום נוסף של כ־1.4 מיליארד דולר שהאמריקאים רשאים לקזז מתוך מה שנותר מהערבויות. בשנים 2003–2004 השקיעה הממשלה סכומים ניכרים בשטחים יותר מאשר בשנתיים האחרונות. בהמשך, אפילו אחרי ההתנתקות מרצועת עזה, היקף ההשקעה בשטחים פחת בעשרות מיליוני שקלים בודדים בלבד, ובהמשך עלה שוב בתקופת ממשלות נתניהו.

 

ההשקעה בשטחי יהודה ושומרון והמשך הבנייה הם מהמחלוקות העיקריות בין הממשלות בישראל לדורותיהן לבין הממשל האמריקאי. עם זאת, עד כה הממשל האמריקאי הפעיל את זכותו לקזז מסכום הערבויות שהעמיד לרשות ישראל את היקף ההשקעה של ישראל בשטחים רק פעם אחת.

 

מקבלים כפול מחלקם באוכלוסייה

 

הממשלה משקיעה בשטחים בכל מיני צורות. הכספים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סופרת הם תקציבי פיתוח בעיקרם - למשל בינוי כיתות, סלילת כבישים או הנחת תשתיות אחרות. כמו כן, הממשלה תומכת בתושבי השטחים באופן שוטף כפי שהיא משקיעה בכל אזרחי ישראל, גם אלה שמתגוררים בתוך הקו הירוק.

 

כלומר, הממשלה מחויבת להשקיע בתושבי השטחים כפי שהיא מחויבת להשקיע בכל התושבים בישראל, בשירותים שוטפים כמו חינוך, בריאות, רווחה וכדומה. אולם מאז שנת 2003 תושבי יהודה ושומרון כבר אינם זכאים להטבות מס מיוחדות, בניגוד למצב שהיה נהוג בעבר.

 

ובכל זאת, אופי ואופן החיים בהתנחלויות הופכים את ההשקעה שטחים ליקרה יותר לעומת כל קבוצות האוכלוסייה האחרות, גם ביחס לגודלה של האוכלוסייה המתגוררת ביהודה ושומרון. לפי בדיקות "כלכליסט" בשנים קודמות, ההשקעה השוטפת ביישובים שמעבר לקו הירוק ושלא נספרת בידי הלמ"ס, היא בערך מיליארד שקל בשנה. התושבים הישראלים ביהודה ושומרון מהווים כ־4% מהאוכלוסייה הכללית, אולם הנתח שהם מקבלים מעוגת התקציב השוטפת מגיע לכ־7%, כלומר כמעט פי שניים מחלקה היחסי.

 

התקצוב העודף נובע, בין היתר, מכך שהאוכלוסייה הזו היא לרוב צעירה וכוללת הרבה ילדים, ולכן היא צורכת שירותים ציבוריים יקרים בהיקף ניכר. גם המספר הגדול של העולים החדשים בקרב התושבים שמעבר לקו הירוק מייקר את עלות ההשקעה ברשויות המקומיות בשטחים. כל ההוצאות השוטפות האלה לא היו נחסכות גם לו תושבי יהודה ושומרון היו חיים בתוך הקו הירוק. עם זאת, הוצאות כמו מימון הסעות תלמידים כלי רכב ממוגני ירי, הנחת תשתיות תחבורה ותשתיות אחרות, כמו גם התחזוקה של כל אותן תשתיות היו ככל הנראה נחסכות במידה ניכרת. ובכל מקרה, כל המספרים האלה אינם כוללים את ההוצאה הביטחונית של החיים בשטחים, משום שהם חלק מתקציב הביטחון ועל כן אינם גלויים לציבור.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x