$
בארץ

מי יכריע את גורל הבונוסים של בכירי לאומי?

אחד ינחה את השופט בדוקטורט, שני המליץ להאריך כהונה של נתבעים פוטנציאליים ושלישי עלול להיתבע בעצמו - אלה המועמדים שמציע לאומי לוועדה הבלתי תלויה שתבדוק את פרשת הסיוע להעלמות המס

ענת רואה 06:5323.02.15

היום בצהריים צפוי להתקיים דיון בפני שופט בית המשפט המחוזי חאלד כבוב, שבו תוכרע בקשת בנק לאומי לאשר את מינויה של "ועדת תביעות בלתי תלויה" שתדון בפרשת הסיוע להעלמות המס ללקוחות הבנק בארה"ב. מטרת הוועדה לדברי הבנק היא לבחון את מכלול הדרישות, לרבות אלו שהועלו בתביעות הנגזרות, להגיש תביעות נגד נושאי המשרה ורואי החשבון של הבנק וכן לבחור בדרך הפעולה המשפטית הרצויה לבנק לאור מכלול ההתרחשויות בקשר לפרשת הלקוחות האמריקאים.

 

 

מאז פתחו הרשויות האמריקאיות בחקירה נגד בנק לאומי בפרשת הסיוע להעלמות המס ב־2011 ועד שנחתם הסדר בין הצדדים בדצמבר 2014 - כפי שנחשף ב"כלכליסט" - השליטה בפרשה היתה במלואה בידי הבנק. תביעה נגזרת אחת שהוגשה אז סבלה מהיעדר מידע על החקירה וההליכים בה לא התקדמו, וגם הביקורת הציבורית היתה אנמית למדי מסיבה זו בדיוק. אף אחד לא ידע מה בדיוק עשה הבנק ומה ההשלכות הכלכליות של המעשים הללו.

 

כל זה השתנה ברגע שנחשף לציבור ההסדר שעליו חתם הבנק, ובמסגרתו הודתה קבוצת לאומי כי סייעה ללקוחות אמריקאים של הבנק לחמוק מתשלומי מס בארה"ב. הוגשה תביעה נגזרת נוספת ואחריה גם תביעה ייצוגית. המפקח על הבנקים והיועץ המשפטי לממשלה הוצפו בפניות ובדרישות לפעול נגד הבנק, ופערי המידע נעלמו כשכל עמודי ההסדר, לרבות התיאורים המפורטים והמביכים למדי מבחינת הבנק על המעשים שביצע, נחשפו.

 

לכל אורך החקירה לא מצא לנכון בנק לאומי להקים ועדה שתערוך בדיקה של האירועים ותמליץ כיצד לנהוג כלפי נושאי המשרה לשעבר. הבנק טען שבדיקה כזו היתה מנוגדת לאינטרס שלו ועלולה להרע את מצבו מול האמריקאים, ולהוביל לכך שייגזר עליו בסופו של דבר קנס כספי כבד יותר.

 

 

כעת אין זה מפתיע שהבנק מבקש להחזיר אליו את השליטה - במקום לתמוך בבירור התביעות הנגזרות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, החליט הדירקטוריון למנות "ועדת תביעות בלתי תלויה" בראשותו של הנשיא הקודם של בית המשפט הזה אורי גורן. הבנק טוען שהוועדה הזו אמורה לבחון את מכלול ההתרחשויות בקשר לפרשת הלקוחות האמריקאיים, להתייחס לכל הדרישות שהועלו בתביעות הנגזרות ובין היתר להמליץ אם יש או אין מקום להגיש תביעות אישיות נגד נושאי המשרה ורואי החשבון של הבנק, ובכלל להצביע על דרך הפעולה המשפטית הרצויה לבנק. הבנק מבקש, כתוצאה מהקמת הוועדה, לעכב בשלב זה לארבעה חודשים את המשך בירור התביעות.

 

על פניו, מרגע שהבנק לוקח אחריות ומוכן להקים ועדה שתבחן את האירועים - לכאורה מתייתר הצורך בתביעה נגזרת. עם זאת, בדיון שיתקיים היום בבית המשפט צפויים לפחות חלק מעורכי הדין שהגישו את ההליכים השונים נגד הבנק לנסות ולשכנע את השופט כבוב מדוע במקרה הזה הוועדה הבלתי תלויה אינה באמת בלתי תלויה, ומדוע האינטרס הציבורי מחייב שהתביעות ימשיכו להתברר בבית המשפט.

 

את הביקורת העיקרית סביב הקמת הוועדה צפויים מתנגדיה להפנות פרסונלית לפחות כלפי חלק מחבריה. העובדה שלאומי הוא זה שמינה את הוועדה והחליט מי ישב בה נתפסת כמעוררת חשד. הבנק כנראה נערך לביקורת וציין ש"על מנת למנוע כל ספק או לזות שפתיים" בדבר אי התלות של הוועדה ותקינות ההליך, הוא החליט למנות חמישה חברים, ובראשם שני שופטים מחוזיים לשעבר.

 

הקהילה העסקית בישראל קטנה ומצומצמת, כך שכמעט בכל מינוי לתפקיד אחד ניתן לאתר ולהפנות לקשרים שונים של המועמד, שעשויים להתנגש עם מינוי מוצע לתפקיד אחר. ובכל זאת, בהתייחס למועמדים שמציג בנק לאומי, נראה כי מלבד שני השופטים, ביחס לשלושת המועמדים האחרים ששניים מהם דירקטורים חיצוניים בבנק, עלולות לעלות טענות לניגודי עניינים ולקשיים במינויים.

 

ולפעמים לא נשארים שופטים בלי ניגודי עניינים

 

מי שמועמדותו על פניו צפויה כפי הנראה להתנגדות הדומיננטית ביותר ביותר הוא פרופ' שרון חנס, מומחה תאגידים מאוניברסיטת תל אביב שכתב חוות דעת עבור בנק לאומי בקשר לחקירה האמריקאית, ובנוסף ישמש כמנחה של השופט הדן בתיק חאלד כבוב בעבודת הדוקטורט שלו.

  

השופט בדימוס אורי גורן השופט בדימוס אורי גורן צילום: אוראל כהן

 

נוסף לחנס מינה דירקטוריון לאומי לוועדה גם את עו"ד חיים סאמט, שעלול למצוא את עצמו נתבע בעקבות חקירה דומה המתנהלת נגד בנק הפועלים בשל כהונתו כדירקטור בבנק בשנים הרלבנטיות, ופרופ' ידידיה שטרן שהמליץ להאריך את כהונתם של שלושה דירקטורים בלאומי שאחד מהם, משה דברת נכלל ברשימות הנתבעים בנגזרות, ושניים נוספים ובהם היו"ר דוד ברודט, שבהליך שמנהל עו"ד יוסי שגב נטען כי הם "דירקטורים נגועים בעניין אישי". מי שמוצע מטעם לאומי לעמוד בראש הוועדה הוא השופט בדימוס אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר.

 

גורן אמר ל"כלכליסט" שהסכים למינוי ב"שיחה שארכה חמש דקות, אמרתי שאני מסכים והמלצתי על השופטת בדימוס אורית אפעל גבאי. זה כל החלק שלי עד כה". לגורן ישנה הכרות קודמת עם בנק לאומי, בכך ששימש נאמן על אחזקותיו של שלמה אליהו בבנק. הנאמנות נוצרה לאחר שאליהו רכש את השליטה בקבוצת הביטוח מגדל וכללי הרגולציה לא אפשרו לו להחזיק מניות בבנק במקביל. באוקטובר 2013 מכר אליהו את כל יתרת המניות וגורן סיים את תפקידו. החברה החמישית בוועדה היא אכן אפעל גבאי (ראו מסגרת), שככל הידוע איש מהצדדים אינו מתכוון בשלב זה להתנגד למועמדותה.

 

לא רק הקשרים של חברי הוועדה המוצעים מעוררים קושי בתיק, אלא גם הקשרים של שופטי המחלקה הכלכלית ושל הפרקליטים המייצגים. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי אם כבוב יפסול עצמו בגלל מינויו של פרופ' חנס, כפי שעשה בתיק רב בריח כשהוגשה לו חוות דעת שכתב פרופ' דוד האן (שמכהן גם הוא כמנחה שלו), הרי שאף אחד משופטי המחלקה הכלכלית לא יוכל לטפל במקומו בתיק, שכן שתי השופטות הנוספות רות רונן ודניה קרת מאיר הן חברות אישיות של שניים מעורכי הדין המייצגים את בכירי לאומי ולא מטפלות בתיקים שלהם. קרת מאיר חברה של עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', שמייצג את בנק לאומי בתביעה הנגזרת, ואינה דנה בתיקים שהוא מייצג. רונן חברה קרובה של עו"ד ברק טל ממשרד יגאל ארנון, שצורף לאחרונה לייצוג חלק מהנתבעים, וגם היא פוסלת עצמה מלדון בתיקים שלו. בעבר קרה ששלושת שופטי המחלקה הכלכלית פסלו את עצמם מלטפל בתיק מסוים בגלל ניגודי עניינים, והוא הועבר לטיפולו של השופט עודד מודריק.

 

התובעים בתביעות הנגזרות יתנגדו להקמת הוועדה

 

היום יתקיים דיון בפני השופט כבוב, שבו תוכרע בקשת בנק לאומי לאשר את מינויה של "ועדת תביעות בלתי תלויה", שתבחן את מכלול הדרישות, כולל התביעות הנגזרות. הליך של תביעה נגזרת הוא כזה שמוגש באמצעות בעל מניות מיעוט שטוען כי מסיבות שונות התאגיד - במקרה זה בנק לאומי - נמנע מלפעול למען אינטרס שלו, ולכן מבקש בעל המניות אישור להיכנס לנעליו של הבנק ולפעול במקומו. בתביעות הנגזרות נגד בכירי לאומי נטען כי הבנק נמנע מלפעול נגד בכיריו ונמנע מלדרוש מהם לשאת בעצמם בנזקים שנגרמו לבנק כתוצאה מהחקירה האמריקאית.

 

 

הבנק, שלכל אורך תקופת החקירה האמריקאית (מאז 2011) נמנע מלערוך חקירה פנימית כלשהי של הפרשה בנימוק שהדבר יפגע באינטרס הבנק, טוען כי כעת, כשהחקירה הסתיימה בהסדר, הגיעה העת לערוך בדיקה מקיפה של הפרשה ולכן מבקש לעכב את הדיון בתביעות הנגזרות.

 

מלבד התובעים בתביעות הנגזרות, שחלקם לפחות צפויים להתנגד להקמת הוועדה ולבקש מהשופט להמשיך לברר את התביעות בבית המשפט, צפוי להתייצב לדיון היום גם עו"ד יוסי שגב, המנהל בשם שני בעלי מניות בבנק לאומי הליכים נגד הבנק, וביקש להצטרף כצד ולהביע את עמדתו לגבי חברי הוועדה המוצעים. מי שאת מועמדותו שגב כנראה לא יתקוף הוא השופט אורי גורן, שבעבר היה שותפו של שגב והשניים הם גיסים (גורן היה נשוי לאחותו של שגב, שהלכה לעולמה לפני כמה שנים).

 

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "השאלה העקרונית שעומדת לדיון בשלב זה היא לגוף הוועדה, והתקדים שבעצם הקמתה, פעולתה וסמכויותיה כוועדה אשר רוב חבריה אינם נמנים עם נושאי המשרה ועובדי הבנק בהווה או בעבר. ככל שבית המשפט יסבור שראוי, מסיבות ענייניות או למען מראית פני הצדק, לשקול את חברותו בוועדה של חבר מסויים - הדבר ייעשה.

 

פרופ' חנס אינו משמש בימים אלו מנחה של השופט כבוב ואינו מגיש חוות דעת כלשהי לבית המשפט, אלא הוועדה, בראשות הנשיא בדימוס גורן, היא שתגיש את הדו"ח (ולא חוות דעת) לדירקטוריון.

 

"חשוב להדגיש כי ההסדר עם הרשויות האמריקאיות הושג בנובמבר 2014, למעלה משנה לאחר הדיונים בוועדה למינוי דירקטורים. כמו כן, בראש הוועדה למינוי דירקטורים עומדת שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה. החלטות הוועדה התקבלו פה אחד. על כן, העובדה שמאן דהוא הוכלל בבקשה להגשת תביעה נגזרת אינה אומרת מאומה".

 

השופטת אפעל גבאי: טרם מצאה מנכ"ל להדסה, ותתפנה ללאומי

 

השופטת אורית אפעל גבאי עומדת גם בראש ועדות לאיתור מנכ"ל קבוע לבית החולים הדסה ולדירקטורים בבית החולים. שתי הוועדות היו אמורות לסיים את תפקידן כבר בסוף השנה שעברה, אך רק בתחילת ינואר פורסמו הפניות למועמדים. אחת הסיבות לעיכוב היא שרק בדצמבר נכנס ארז מלצר לתפקיד יו"ר בית החולים, בעקבות חוסר יכולת של משרדי האוצר, הבריאות וארגון נשות הדסה להגיע להסכמה על יו"ר מאז שנכנס בית החולים להקפאת הליכים בחודש יוני.

 

אתמול החל שלב הראיונות בדרך לבחירות מנכ"ל קבוע לבית החולים הדסה הנמצא ללא מנכ"ל קבוע מאז יוני האחרון, אז התפטר מהתפקיד אביגדור קפלן, כמה ימים לאחר חתימת הסכם ההבראה של בית החולים. ככל הידוע כעשרה מועמדים צפויים להגיע לראיונות שייפרסו על פני יומיים.

 

הראיונות נערכו בקומה ה־11 של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, אם מתוך רצון לחמוק ממזג האוויר של ירושלים או לחמוק מעיני הירושלמים כדי לשמור על חשאיות זהות המועמדים.

 

אורית אפעל גבאי אורית אפעל גבאי

 

עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי בנוסף לממלאת מקום המנכ"ל, פרופ' תמר פרץ, גם פרופ' חיים לוטן, מנהל המערך הקרדיווסקולרי בהדסה, הגיש את מועמדותו. בנוסף, נודע כי הנהלת הדסה פנתה למנהל בית החולים סורוקה, ד"ר אהוד דודסון כדי שיציג את מועמדותו לתפקיד אך הוא סירב.

 

בחירת המועמדים נעשית על ידי ועדה בת שלושה חברים, בראשה עומדת שופטת בית המשפט המחוזי בישולים, אורית אפעל גבאי, יחד עם יו"ר הדסה, ארז מלצר, ונשיאת ארגון נשות הדסה, מרסי נתן. לאחר שהשלושה יגיעו לכשניים או שלושה מועמדים מוסכמים הם צפויים להגיש את השמות לוועדה שבה חברים נציגי משרדי הבריאות והאוצר על מנת שיאשרו את המינוי, ככל הנראה במהלך החודש הבא.

 

למרות שפרץ נחשבת למועמדת שבמשרדי האוצר והבריאות היו רוצים להמשיך לראות בתפקיד, אין לה עדיפות על מועמדים אחרים משום חוסר האהדה כלפיה בקרב ועדי העובדים והרופאים בבית החולים.

 

הוועדים לא מסתירים את שאיפתם לראות מנכ"ל אחר בתפקיד ולא מן הנמנע כי השיקול הזה הוא שישפיע בסופו של דבר על הבחירה הסופית.

מיקי פלד

בטל שלח
    לכל התגובות
    x