שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

הרשויות לא מתאמצות לגבות חובות ארנונה

דירוג הרשויות היקרות בארנונה למגורים חושף את שיעורי הגבייה הנמוכים על חובות העבר. חלקן ממהרות לרשום חובות כאבודים כדי לשפר את הנתונים במקום להקל על התושבים המשלמים ונאלצים לשאת גם בנטל שנגרם מההנחות ומהפטורים. שיאניות התעריפים הן ירושלים, חיפה וגבעתיים

עמרי מילמן 06:5411.02.15

העיוותים במנגנוני חישוב הארנונה אינם מאפשרים לערוך השוואה וניתוח מלאים בין הערים והרשויות המקומיות, שכן לכל רשות שיטת חישוב תעריפים שונה. אם נמקם קרוואן זהה בארבע רשויות שונות, כל אחת תחשב את שטחו אחרת. "כלכליסט" ניתח ומצא את דירוג הרשויות היקרות ביותר בארנונה למגורים בעזרת יוגב שרביט, חוקר עצמאי בתחום הכלכלה המוניציפלית ובעל הבלוג "המדד המוניציפלי". ניתוח דומה של תעריפי הארנונה לעסקים אינו אפשרי משום שלכל רשות יש בין עשרות לעשרות אלפי סיווגים שונים.

 

המדד הביא בחשבון את שיטות החישוב השונות, שמתייחסות לקירות פנימיים, קירות חיצוניים ולשטחים משותפים או מתעלמות מהם.

 

בסופו של דבר מדובר בהערכות, מדויקות ככל שיהיו. הבעיה אינה טמונה במדד, אלא בשיטה - במצב שבו כל רשות פועלת כאוות נפשה, כל צו ארנונה ייחודי ומסורבל וכל עוד הפיקוח הרופף של משרד הפנים ומשרד האוצר אינו דורש או יוצר מאגר נתונים שניתן להשוות או לנתח, לא יהיה ניתן לבדוק כראוי את הנתונים.

 

יוסף שפירא מבקר המדינה יוסף שפירא מבקר המדינה צילום: עטא עוויסאת

 

מה מסתיר התעריף הזהה?

 

המדד אינו מתייחס רק לתעריף הממוצע, אלא משקלל גם את הגודל הממוצע של דירה באותה הרשות. כשהתעריף הממוצע של בני ברק וחולון למשל דומה, אך השטח הממוצע של נכס בבני ברק קטן מזה שבחולון, ניתן לומר כי בני ברק יקרה יותר מבחינת הארנונה למגורים, שכן ככל שגודל הנכס עולה כך התעריף עולה, וסביר לצפות שעבור נכס גדול יותר התעריף יהיה גבוה יותר. המדד כולל רשויות מקומיות וערים, אבל לא מועצות אזוריות, ששונות בכמה היבטים בנושא הארנונה.

 

הדירוג מבוסס על נתוני הלמ"ס שמעודכנים רק עד 2012, אולם התאמות שנעשו לצווי הארנונה של הרשויות מראות שבין 2012 ל־2013 לא היה כל שינוי בדירוג עצמו.

 

במקום הראשון נמצאת כבר שנים ירושלים ואחריה חיפה. בירושלים ביקשה הרשות להוריד ארנונה אך נדחתה, ואילו בחיפה דווקא ביקשו בשנה שעברה להעלות את הארנונה למגורים והשנה ביקשו לבצע העלאות נקודתיות. מי שלכאורה אמורה להפתיע אותנו גם כן במיקום הגבוה שלה ברשימה היא בני ברק, שבדיוק כמו ירושלים ידועה כעיר ענייה. אלא שדווקא בערים אלה, שבהן ניתנים פטורים והנחות רבים, העירייה יודעת כי העלאה של הארנונה אינה פוגעת בחלק גדול מהאוכלוסייה שזכאי להנחות.

 

 

גבייה נמוכה של חובות

 

לצד נתוני תעריפי הארנונה ודירוג יוקר הרשות נמצאים אחוזי הגבייה הכוללים, שמשקללים גם את שיעור הגבייה מהשוטף (שבכל הרשויות הללו גבוה מ־85%) עם שיעור הגבייה מהפיגורים - שבו טמונה הבעיה. הערים אוהבות להציג את הגבייה השוטפת, אבל הגבייה מהפיגורים (חובות משנים קודמות) היא מכשול משמעותי עבור רובן. שיעורים אלה נעים בין 9% ל־51%.

 

שקלול אחוז הגבייה הכולל מתייחס לחוב שהרשות התחילה בו את 2013, בתוספת הגבייה הנחוצה לאותה השנה. הפחתנו את הגבייה בפועל, הפטורים, ההנחות והחובות שהפכו לחובות מסופקים (ברשויות שהתייחסו לכך), ובסופו של דבר נותרה היתרה לסוף השנה. כל הגבייה של אותה השנה ביחס לכל החובות (שנגבו ולא נגבו) מהווה את אחוז הגבייה מכל החובות.

לדוגמה, ירושלים התחילה את 2013 בחובות ארנונה למגורים של 385 מיליון שקל, שנוספו לחובות של 1.2 מיליארד. בקיזוז כל הפטורים וההנחות גבתה ירושלים 834 מיליון שקל, שהם 72% מהחיובים.

 

מבקר המדינה ציין בדו"ח שלו כי קיימים "ליקויים חמורים ורבים בהליכי הרישום, המעקב והגבייה של חובות הארנונה לרשויות המקומיות, המסתכמים במיליארדי שקלים". המבקר העלה כי בדו"חות הכספיים שמגישות הרשויות למשרד הפנים כלל אין התייחסות לחובות הללו. ההזנחה של הרשויות בטיפול בחובות, טוען המבקר, פוגעת ביכולת למצות את הליכי הגבייה. אם היו הרשויות פועלות ביעילות רבה יותר בנושא החובות, ייתכן שהן היו יכולות להפחית את תעריפי הארנונה.

 

חובות נמחקים ללא הסבר

 

אלא שגם כאן לא נגמרת השערורייה. מדו"ח המבקר ומתגובותיהן של הרשויות עולה שחלק מחובות הפיגורים הופך לחובות אבודים ונמחק ללא כל הסדרה או פיקוח. מבקר המדינה מצא כי ב־2011 וב־2012 מחקו הרשויות המקומיות 386 ו־319 מיליון שקל (בהתאמה). מחיקת החובות אמורה לעבור הליך של אישור מהשלוחה המחוזית של משרד הפנים, אך המבקר מצא שבחלק מהמחוזות, כמו מחוז צפון, כלל לא פורסם נוהל שמסדיר את העניין.

 

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. העיר היקרה ביותר בארץ בארנונה ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. העיר היקרה ביותר בארץ בארנונה צילום: גיא אסיאג

 

המבקר גם מצא שיש רשויות כמו טירת כרמל, שמחקו חובות בניגוד לחוק, ורשויות אחרות, כמו נצרת או זכרון יעקב, שמחקו חובות שאינם אבודים, ונזף במשרד הפנים על היעדר הפיקוח. על כך ענה משרד הפנים כי אין זה מתפקידו ואין באפשרותו "לוודא את אכיפתה של כל הוראת דין על ידי הרשויות המקומיות".

 

לפי החוק שר הפנים יכול לפטר ראש רשות שאינו מצליח לגבות יותר מ־30% מהארנונה השנתית, כך שאף שיש לרשויות אינטרס להפוך פיגורים לחובות אבודים, אין למשרד הפנים "מקל" שיגרום להן להיאבק על חובות כאלה. רשויות בודדות, כמו תל אביב, דווקא ידועות ככאלה שמתעקשות על גביית החובות, ולעתים החובות האבודים שהן מכירות בהם הופכים בידיהן בחזרה לפיגורים.

 

"חובות עבר – נתון מטעה"

 

מעיריית נס ציונה נמסר: "שיעור הגבייה מחיוב שוטף בנס ציונה הוא 91% ושיעור הגבייה של חובות עבר הוא 12%, מאחר שכמדיניות אנו פועלים בנחישות לגביית חובות שבפיגור ולא מוחקים חובות". מעיריית רחובות נמסר: "האחוז מכל הגבייה מביא בחשבון חובות שברשויות אחרות נמחקים ולפיכך לא נכללים בחישוב הסופי. ברחובות ממשיכים לפעול לגבייתם בד בבד עם אחוזי הגבייה הגבוהים בשוטף".

 

עיריית הרצליה מסרה כי בעיר חל "תעריף ארנונה נמוך באופן ניכר מבערים אחרות, ושיטת החיוב שלה היא לשטח מגורים בלבד (ללא חישוב שטחים ציבוריים, עובי קירות וכדומה)".

 

מעיריית חולון נמסר כי בשיטה הנהוגה בה "בניגוד למרבית הערים, חלקים רבים משטח הבניין (כמו הקירות בדירה) כלל לא נכללים בחישוב הארנונה. המחיר למ"ר בהשוואה לערים אחרות אינו מייצג את המצב במציאות ואת מה שהתושב משלם בסופו של דבר".

 

תגובת עיריית פתח תקווה: "מדיניות ראש העירייה איציק ברוורמן היא לא להעלות את תעריפי הארנונה למגורים ולתעשייה מעבר למתחייב על פי הוראות משרד הפנים".

 

בעיריית נתניה נאמר: "תעריפי הארנונה למגורים בעיר לא עלו בשנים האחרונות, והעירייה פועלת בנמרצות להפחתת תעריף הארנונה למגורים באזור 1. נתניה מתחזקת חוף ים ב־22 מיליון שקל בשנה, ללא מנופים כלכליים כמו נמל. נתון הגבייה שהוצג במדד נובע משקלול יתרות הפיגורים מעשרות שנים קודמות, הכוללות סכומים גדולים שאינם ניתנים לגבייה מסיבות שונות (ובהן פשיטות רגל, חייבים שנפטרו, חייבים שעזבו את הארץ וחברות שנסגרו)".

 

מעיריית ירושלים נמסר: "השטח לחיוב בירושלים הוא ללא קירות פנים וחוץ וללא שטחים משותפים שאינם מחויבים בארנונה כמו ביתר הרשויות החיוב הוא ברוטו. לכן השוואה הוגנת מחייבת להפחית את הנתונים של ירושלים ב־20% לעומת רשויות אחרות. מאז נכנס ניר ברקת לתפקידו לא העלתה ירושלים את הארנונה לבד מהעלאת החובה שקובע משרד הפנים, ואף הוזלנו תעריפים במהלך השנים לסוגי עסקים שונים.

 

"אחוז הגבייה שמוצג אינו משקף את התמונה הנכונה משום שהוא מכיל חובות עבר, כולל כאלה של מוסדות בינלאומיים הנמנעים מתשלום, והעירייה, בהנחיית המדינה, מנועה מלהפעיל הליכים. שיעור הגבייה ל־2014 הוא 84.6% - עלייה לעומת שנים עברו".

 

מעיריית גבעתיים נמסר: "העירייה בגירעון מצטבר של 112 מיליון שקל שמונע ממנה לקבל אישור ממשרד הפנים להפחתת ארנונה. אם לא די בכך, לאחרונה גלגלה הממשלה על הרשויות את האחריות הבלעדית למימון נושאים כמו הקמת גני ילדים לבני 3 ועוד, שלא גובו בתקציבים. גבעתיים עוברת תהליך הבראה רב־שנתי, ובשנה האחרונה חלה התקדמות משמעותית בפיתוח התעשייה בעיר שתשפר את ההכנסות ואולי אף תביא להקלה עתידית על תשלומי התושבים ולשינויים בסיווגים".

 

מעיריית רמת גן נמסר: "רמת גן היא מהערים הבודדות בארץ שלא העלו את תעריף הארנונה לתושביהן בשנה האחרונה. בזכות גביית הארנונה בעיר נהנים תושביה מרמת חינוך מהגבוהות ביותר בארץ, משירותי ניקיון מתקדמים, משיקום ושדרוג הרחובות המתיישנים ועוד. בקרוב ייהנו תושבי רמת גן גם מחניה חינם בכל רחבי העיר ויקבלו תמורה נוספת לתשלום הארנונה".

 

מעיריית ראשון לציון נמסר: "העיריה גאה לרדת כמה שלבים, לאחר שמשך שנים דורגה במקומות הראשונים. זו תוצאה של המהלך של העירייה בחמש השנים האחרונות להפחתת התעריף למגורים ב־10% תוך העלאת רמת השירות הניתן לתושבים".

 

תגובת עיריית בת ים: "שיעור גביית הארנונה בעיריית בת ים הוא 88.6%, ולא כפי שאתם מציינים. לפני עשור ירשה הנהלת העיר חובות עבר בסכום כולל של 500 מיליון שקל, שאינם בני־גבייה (מסיבות של התיישנות, פטירה ועוד), והעירייה פועלת למחיקתם מול משרד הפנים.

 

"תעריפי הארנונה הגבוהים בבת ים נובעים לצערנו מהאפליה בחלוקת התקציבים והמשאבים בין בת ים לשכנותיה, שנמשכת כבר עשרות שנים. כך יוצא כי בעוד תל אביב, שכנתנו העשירה מצפון, מכניסה לקופתה מאות מיליוני שקלים בשנה מארנונה מסחרית ומנכסים ממשלתיים וציבוריים, הכנסותיה של בת ים מבוססות בעיקר על ארנונה ממגורים. העירייה פתחה במאבק מול משרד הפנים בדרישה לחלוקת שטחים או חלוקת הכנסות בין בת ים לשכנותיה, שמצויה בימים אלה על שולחנה של ועדה לחלוקת הכנסות ועל שולחן בג"ץ. נוסף על כך נציין כי בשנת 2014 הגישה עיריית בת ים בקשה להורדת תעריפי הארנונה בעיר, אולם זו נדחתה מהסיבה שערים המקבלות מענקי איזון אינן רשאיות להוריד את מחירי הארנונה".

 

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "התעריף המשוקלל למגורים בתל אביב־יפו הוא הנמוך מבין תשע הערים הגדולות, ומהנמוכים ביותר בארץ. שיעור הגבייה השנתית השוטפת בת"א הוא מהגבוהים בארץ. נכון ל־2014 עומדת הגבייה השוטפת על כ־96% בארנונה למגורים וכ־91% בארנונה לעסקים וחברות. חובות ארנונה בפיגור שגבתה העירייה במהלך 2014 מסתכמים בכ־175 מיליון שקל. ההתייחסות לאחוזי הגבייה הכוללים חובות עבר מטעה, מכיוון שבעיר ותיקה וגדולה כמו ת"א סכום חובות העבר גבוה ביחס לרשויות צעירות וקטנות יותר, ואינו משקף את שיעור הגבייה השוטפת הגבוה כיום".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x