שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הגנים מגניבים את הסייעת השנייה דרך תשלומי ההורים

גני ילדים בפיקוח רשאים לגבות מההורים תשלום עבור שעות אחר הצהריים, שבהן הגן מתפקד כצהרון. אלא שהתשלום הזה מנותב בחלק מהמקרים לשעות הבוקר ומשמש להעסקת סייעת נוספת ולשיפור התנאים, בניגוד להסכם עם משרד החינוך

מיקי פלד 13:4110.02.15

פרצה בהוראות משרד החינוך לגבי גני הילדים מאפשרת להורים לשלם בעצמם עבור סייעת שנייה בגן. כך, על אף שמשרד החינוך מתקצב רק סייעת אחת בנוסף לגננת בגני הילדים העירוניים ובגני הילדים הפרטיים שבפיקוח, חלק מגני הילדים מציעים להורים להשלים מכיסם את שכר הסייעת השנייה.

 

היום הוא היום האחרון לרישום לגני הילדים לשנת הלימודים הבאה ברוב הרשויות המקומיות בארץ, והפעם מדובר ברישום חובה, שכן שנת הלימודים הבאה תהיה השנה הראשונה שבה יחול חוק חינוך חינם על ילדים בני שלוש וארבע.

 

הפרצה מתקיימת ב־800 גנים פרטיים שבפיקוח

 

הפירצה מתקיימת בכ־800 גנים פרטיים בפיקוח, כלומר כאלה שבחרו לקבל על עצמם את הפיקוח הפדגוגי של משרד החינוך בתמורה לסבסוד תשלומי ההורים בסכום של כ־800 שקל בחודש. הסבסוד הוא לשעות 13:20-7:55, כך שההורים לא משלמים על השעות הללו כלל אבל כן משלמים עבור שלוש השעות שלאחר מכן, כשהגן מתפקד על תקן צהרון. הפירצה הזו מאפשרת לגנים הפרטיים שבפיקוח לגבות מההורים תשלומים של יותר מ־2,000 שקל בחודש עבור שעות הצהרון, תשלומים שעל הדרך גם מממנים סייעת שנייה בשעות הבוקר.

 

 

התוספת שעומדת במוקד מאבק ההורים

 

על פי הוראות משרד החינוך אסור לגני הילדים הפרטיים שבפיקוח לגבות תשלומים על שירותים נוספים בבוקר, בזמן שהגן מתפקד על תקן גן ציבורי. גורם במשרד החינוך אמר אתמול ל"כלכליסט" כי במשרד מתכננים לאכוף על הגנים הללו את האיסור על גביית תשלומי הורים עבור שעות הבוקר – בין אם מדובר בסייעת שנייה ובין אם בתכנים נוספים – וכבר עתה מנהל המשרד הליכים משפטיים מול כמה גנים.

 

אך אם ינסה המשרד לאכוף את ההוראה בצורה גורפת וביתר שאת, הוא עשוי למצוא את עצמו כמי שמצד אחד לא נותן תקן נחוץ של סייעת שנייה ומצד שני לוקח את הסייעת כשההורים מוכנים לשלם עבורה.

 

תוספת כוח האדם הזו היא נושא המאבק של הורים ברחבי הארץ שדורשים מהמדינה או הרשות המקומית להוסיף איש צוות שלישי לגני הילדים בגילי שלוש־ארבע: בגנים העירוניים אין סייעת שנייה מפני שמשרד האוצר קבע לגני הטרום חובה תקן של 35 ילדים עם גננת וסייעת בלבד. כך מצטופפים בגנים 35 ילדים שחלקם אינם גמולים ודורשים תשומת לב שבאה על חשבון שאר הילדים. עיריות חזקות או כאלו שיש בהן ועד הורים חזק כמו נס ציונה, הוד השרון והרצליה הוסיפו סייעת שנייה בגני הילדים על חשבונן. עיריות אחרות, בעיקר רשויות חלשות, לא מספקות סייעת שנייה.

 

אם ממרכז הארץ סיפרה כי "כשהגן עבר להיות מפוקח כינסו את ההורים ואמרו לנו שההסדר עם משרד החינוך הוא שהגן יקבל כסף מהמשרד ואז ייצא לנו, ההורים, לשלם רק 2,000 שקל בחודש תמורת עוד סייעת, עוד שיעורי העשרה ושאר הדברים שאין בגן עירייה".

 

גן ילדים. חוק חינוך חינם לגיל הרך עדיין לא יושם וכבר נפרץ גן ילדים. חוק חינוך חינם לגיל הרך עדיין לא יושם וכבר נפרץ

 

בנות השירות הלאומי עולות פחות מסייעות

 

על החשיבות של הוספת סייעת שנייה אין מחלוקת, אבל במשרד החינוך עוד לא מבטיחים שבעתיד הקרוב יינתן התקצוב הנדרש לכך. השבוע הצהירה מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, כי הפיתרון שמוצע הוא על בסיס בנות השירות הלאומי בלבד. כ־900 מהן כבר נמצאות בגנים בהם יש יותר מ־20 ילדים בני שלוש, ואמורות להוות מעין "עזרה סניטרית". עוד כ־300 אמורות להצטרף בשנה הבאה. הסיבה שבמשרד החינוך מעדיפים את הפיתרון הזה על פני הוספת סייעות מקצועיות היא, באופן לא מפתיע, כלכלית: עלות שכר מסייעת היא כ־110 אלף שקל בשנה בעוד עלות של בת שירות לאומי היא כ־20 אלף שקל. כלומר אם תשובץ סייעת שנייה רק לגני הילדים שכיום יש בהם בת שירות לאומי מדובר על הוצאה של כ־130 מיליון שקל בשנה. אם להשוות את המצב בגני הילדים בישראל לזה של המדינות המפותחות, אז ישראל מפגרת בהרבה בתנאים שהיא מספקת. על פי נתוני ארגון ה־OECD שמעודכנים ל־2012, הממוצע הישראלי הוא 27 ילדים לגננת אחת, יותר מכל מדינה אחרת בארגון. גם מדינות שאינן חברות בארגון, כמו אינדונזיה (26 ילדים) וסין (12), מדווחות על מספרים קטנים יותר בגני הילדים מאשר בישראל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x