שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

דו"ח המבקר 2014

בלאגן בנתיבי ישראל - חבר של המנכ"ל מחלק עבודות ליזמים

דו"ח מבקר המדינה על התנהלות החברה בראשות שי ברס, שפרש מתפקידו במאי, מעלה ממצאים חמורים - הכוללים בין השאר התנהלות בניגוד לסדרי ממשל תקין, העסקת מומחים ללא מכרז, ותשלום שכר עבודה שלא על פי התקנות

ליאור גוטמן 16:0228.01.15

בסוף מאי האחרון הודיע האדריכל שי ברס על פרישתו המיידית מניהול חברת נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר). דבר הפרישה נומק ברצון לפנות מקום למנהלים צעירים. אולם קרוב לשמונה חודשים לאחר הפרישה מתגלה טפח ממה שאולי הוביל את ברס להודיע על פרישה.

דו"ח מבקר המדינה על התנהלות החברה מגלה ממצאים חמורים שכוללים בין השאר התנהלות בניגוד לסדרי ממשל תקין, העסקת מומחים ללא מכרז, תשלום שכר עבודה שלא על פי התקנות, הסבת הסכמי עבודה בין קבלנים ללא אישור, ותשלום מופרז למקורבי המנכ"ל.

 

דו"ח הביקורת, שמכונה על ידי מבקר המדינה יוסף שפירא כחמור, נערך לאחר פניית רשות החברות הממשלתיות באפריל 2012 אז התגלו ממצאים חמורים לכאורה על שימוש לקוי בכספי ציבור. כזכור, נתיבי ישראל מגלגלת מדי שנה בין 6 ל-7 מיליארד שקל והיא אחראית על בנייה ותחזוקת מערך הכבישים הבין עירוני כמו גם על סלילת מסילות הצפון (עכו כרמיאל וחיפה בית שאן), ובעקבות פניית רשות החברות ערך שפירא בין יוני 2013 לינואר 2014 בדיקה של התנהלות החברה.

 

שר התחבורה ישראל כץ עם שי ברס (ארכיון) שר התחבורה ישראל כץ עם שי ברס (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

 

המכר מנתיבי איילון הגיע לנתיבי ישראל

 

בביקורת שנערכה מצא שפירא שנתיבי ישראל "לא קיימה הליך תחרותי של פנייה למציעים אפשריים נוספים לקבלת הצעותיהם", לקבלת ייעוץ על פרויקטים, כאשר מי שזכה הוא מכר של המנכ"ל ברס, המהנדס דוד גת.

 

שפירא אומר שמעבר לעובדה שגת לא היה רשום בכלל במאגר הספקים, ברס מינה אותו "כיועץ בודק בחברה, לכאורה תוך חריגה מסמכות, וללא הליך תחרותי, בניגוד לנוהלי החברה ותקנות חובת המכרזים. בין ברס ובין מהנדס א הייתה היכרות קודמת במסגרת עבודתם בנתיבי איילון"

 

זאת ועוד - גת עצמו הפך ליועץ גם לוועדת החריגים של החברה, אותה ועדה שאמורה להחליט האם לפצות קבלנים על עבודות שחרגו מהתקציב שנקבע. כאן מצא שפירא שבאחד הפרויקטים הקבלן ביקש פיצוי של 17 מיליון שקל, אבל בפועל הוגשו "תביעות של הקבלן בסך 32 מיליון שקל, ובסופו של דבר המליץ מהנדס א (גת - ל"ג) לאשר לשלם לקבלן 18.5 מיליון שקל". ביקורת נוספת העלתה תביעה של קבלן לשלם לו 9 מיליון שקל כאשר בפועל דנו בתביעות בהיקף של 26 מיליון שקל. וכמה קיבל הקבלן? 16 מיליון שקל, כמעט כפול ממה שביקש.

 

שפירא מציין שבאופן תמוה הבחירה בגת בוצעה למרות שהוא היה בעבר "מבעלי חברה קבלנית גדולה, שהחלה בשנת 2004 בהליכי פירוק מכוח צו בית המשפט, בעקבות צבירת חובות של כ-370 מיליון שקל". הניסיון העסקי הבעייתי שלו לא הפריע לנתיבי ישראל למנות אותו "כיו"ר ועדת חריגים, תפקידו לאשר ביצוע עבודות חריגות של גורמים חיצוניים מול החברה. העובדה כי מהנדס א היה פעיל ותיק בעולם הקבלנות ובעל קשרים בתחום זה, עלולה להעמידו במצב של ניגוד עניינים בתפקידו כיו"ר ועדת חריגים"

 

מי שמתנגד שייצא מהחדר

 

שפירא נותן טעימה מההתנהלות העקומה לכאורה של נתיבי ישראל באמצעות דיון על דרישת תשלום חריג לקבלן. שפירא מזכיר ש"חוות דעת הנדסית של יועץ חיצוני, בין היתר בעניין תשלומים חריגים, נידונה בוועדת המכרזים רק לאחר שאושרה על ידי הגורמים המקצועיים הפנימיים בחברה (יחידת ההנדסה). כמו כן, על פי הנהוג בחברה, על מנהל הפרויקט הרלוונטי להגיע לדיון ועדת המכרזים שעוסק בפרויקט שהוא מנהל".

 

אולם בפועל, כך מתברר, מדובר בהמלצה בלבד. שפירא גילה שבנובמבר 2011 דנה ועדת המכרזים באישור תשלומים חריגים לקבלן מסוים ועל סכום של 18.5 מיליון שקל. "מנהל הפרויקט התנגד למתן התשלום החורג לקבלן, אבל כאן טוען גת שהוא "לא מוכן לעשות בירור במעמד הזה ולעמוד מול עמדת מנהל הפרויקט, יחידת ההנדסה וכו'... מיניתם אותי כנאמן החברה להגיש המלצות, עשיתי זאת בגלוי. לא נכון שאגיד שמנהל הפרויקט/יחידת ההנדסה לטעמי טעה פה".

 

ואיך הדיון בנושא הסתיים? לפי שפירא "המנכ"ל ביקש ממנהל הפרויקט לצאת מהדיון", וזאת "ניגוד לעמדתו המקצועית של היועץ המשפטי של החברה דאז". היועמ"ש לא ויתר וציין לאחר מכן ש"יש שוני משמעותי בין העמדות של שני הגורמים ההנדסיים. לי אין כלים לבדוק זאת ואני סבור שיש להעביר לבחינת אנשי ההנדסה", וכאן משיב לו ברס שמי שבחן את המחלוקת הוא גת עצמו. השורה התחתונה: "בעקבות זאת החליטה ועדת המכרזים לאשר את התשלום החורג לקבלן בהתאם לחוות הדעת של מהנדס א (גת-ל"ג)

 

אבל כאן לא נגמרת הסאגה. שפירא מצא ש"בנובמבר 2011, לאחר שכל המשתתפים חתמו על פרוטוקול הדיון, למעט מנכ"ל החברה ברס, ביקש ברס לעשות שינויים ותיקונים בפרוטוקול, מכיוון שלטענתו הוא "איננו מדויק ואיננו משקף לצערי את הדיון". ברס ביקש מהיועץ המשפטי של החברה דאז לדון עמו בשינוי הפרוטוקול, אולם היועץ המשפטי דחה את בקשתו. אי לכך ביקש ברס לשוב ולהעלות את הנושא לדיון חוזר בוועדת המכרזים". הדיון החוזר אכן התקיים אולם כאשר ביקשו עו"ד של נתיבי ישראל לראות את דו"ח המהנדס גת התברר שהוא חסוי. ואז הוחלט לבצע דיון חוזר אולם אז מצא שפירא ש"מנהל הפרויקט כלל לא הוזמן וממילא לא נכח בו. לשאלת אחד מחברי ועדת המכרזים, סמנכ"ל תכנון וביצוע דאז, ענה גת כי גם לאחר שישב עם מנהל הפרויקט נותרו פערים מהותיים ביניהם לגבי התשלומים החריגים שיש לאשר לקבלן".

 

שפירא ממשיך ומגלה ש"סמנכ"ל הכספים של החברה דאז טען כי "מנהל הפרויקט מהנדס מכובד וראוי לשמוע אותו. ואני חושב שצריך לשמוע במקרה הזה עמדה מקצועית... מי עומד מול הוועדה בתוך החברה? מי עבר על הדברים ואומר שזה סביר וזה בסדר ואין צורך בשום בדיקות נוספות". על זה ענה לו ברס ש"עכשיו תקשיב ותבין שמה שאמרת מגוחך, אתה רוצה חוות דעת של עניבה, זה מה שחשוב לך? של מי שמקבל משכורת".

 

והסיכום של שפירא? "משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל על כך שלא אפשר דיון בוועדת המכרזים בעמדות הנוגדות את עמדתו, שהביעו שומרי הסף - היועץ המשפטי וסמנכ"ל הכספים של החברה. פעולת המנכ"ל בהקשר זה אינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין". ברס ענה למבקר שמדובר בנוהל חיצוני בלבד שלא מחייב, אבל אז התגלה שהיועמ"ש של החבה מסתייג מההליך. אבל המחאה לא עזרה ותשלום של 18.5 מיליון שקל אכן עבר.

 

"לדעת משרד מבקר המדינה קיים חשש כי החלטת ועדת המכרזים בחברה בנסיבות האמורות התקבלה כתוצאה מהתנהלות המנכ"ל, אשר נטרל את מעורבות מנהל הפרויקט בדיון לאחר שהביע עמדה חולקת על עמדתו, והתעלם מעמדת היועץ המשפטי שהביע אף הוא עמדה חולקת. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל על התנהלותו שאינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקינים".

 

וכמה קיבל אותו יועץ , שהוא המכר של ברס עבור עבודתו אליה הגיע לכאורה ללא מכרז? לפי שפירא "החברה והגדילה את סכום ההתקשרות ביותר מפי שלושה מהסכום המקורי בניגוד לתקנות חובת המכרזים. בפועל שילמה החברה עבור שירותי הייעוץ של מהנדס (גת-ל"ג) סך של 1.195 מיליון שקל, ללא הליך תחרותי כלשהו ובניגוד לתקנות חובת המכרזים. משרד מבקר המדינה רואה התנהלות זו בחומרה"

 

ברס כאמור עזב את תפקידו במאי, אולם כפי שנחשף בכלכליסט בספטמבר האחרון מצאה החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו שורת כשלים שהחלו עמוק בתוך כהונתו של ברס שהובילו אותה למסקנה שכבישים ומסילות ברזל ברחבי הארץ חורגים מלוחות הזמנים והתקציב שהוקצה להם ולכן קיים חשש של "בזבוז" בהיקף של יותר משני מיליארד שקל.בנוגע לברס עצמו עולה חשש שחלק מההתנהלות שלו עלולה, באם יוחלט, להעמיד אותו לדין.

 

מנתיבי ישראל נמסר בתגובה ש"החברה קיבלה לידיה את דו"ח הביקורת ופועלת ליישם את המלצותיו. הדירקטוריון וההנהלה נוקטים בצעדים חריפים ומשמעותיים לתיקון הליקויים ולהגברת הבקרות הפנימיות. בין הפעולות שכבר יישמה החברה: עדכון והטמעת נהלים חדשים ומחמירים, מינוי בעל תפקיד בכיר האחראי על אכיפת התקנות, חיזוק משמעותי של מערך מבקר הפנים בחברה, שינוי מבני של 'ועדת חריגים' שבראשה עומדת כיום מנהלת בכירה. בנוסף, הקימה החברה מנגנונים למניעת ניגוד עניינים והטמיעה קוד אתי המחייב הן את עובדיה והן את הספקים והיועצים, כתנאי לעבודה בחברה. הדירקטוריון עוקב ומפקח אחר ביצוע החלטות אלה ובמקביל פועל לאיתור מנכ״ל חדש, שיוביל את החברה ועובדיה בביצוע המשימות האדירות שהטילה עליה הממשלה, בפיתוח רשת הכבישים ומסילות הרכבת בישראל״. עוד אומרים שם שמאז הדו"ח מונה יו"ר דירקטוריון חדש שהוא פרי "נבחרת הדירקטורים" של רשות החברות.

 

״פרקליטיו של שי ברס, עו"ד נבות תל-צור ועו"ד טל שפירא, מסרו כי בתקופת כהונתו של שי ברס כמנכ"ל נתיבי ישראל הגיעה החברה לשיאים חדשים וברס זכה לשבחים רבים בגין תפקודו כמנכ"ל החברה. באשר למקרה הנקודתי בדבר ההתקשרות עם המהנדס העומד במוקד דו"ח המבקר, ייאמר כי מדובר בהתקשרות שנעשתה על בסיס שיקולים מקצועיים ועניינים גרידא, שאושרה על דעת כל הגורמים הרלוונטיים בחברה, לרבות היועץ המשפטי של החברה. ברס דוחה כל ניסיון לקשור בין דו"ח המבקר לבין פרישתו מהחברה, שנעשתה משיקולים אישיים ומקצועיים, ללא כל קשר לבדיקת משרד מבקר המדינה.״

בטל שלח
    לכל התגובות
    x