שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הרגולטור שטיפל במיזם הסיבים מונה ליו"ר שלו

כעובד ציבור ישב דורון כהן בצמתים מרכזיים הנוגעים למיזם הסיבים, בקריירה הפרטית הוא מונה אתמול ליו"ר הפרויקט. כך נראית הדלת המסתובבת של בכירי האוצר. כהן: “לא פגשתי בעבר בשותפי המיזם”

אופיר דור וליאור גוטמן 07:5026.01.15

מי שהיה בעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות ומנכ”ל משרד האוצר דורון כהן מונה אתמול ליו”ר IBC, החברה המנהלת את מיזם הסיבים האופטיים על גבי תשתיות חברת החשמל במקומו של זאב גולדברג. מאחורי המינוי עומד ג'ונאס בירגרסון, הבעלים של חברת ויה אירופה השבדית — המשקיעה הפרטית המרכזית במיזם — שהציע לכהן את התפקיד לפני כשבועיים לאחר שהשניים נפגשו מספר פעמים.

 

כהן שימש מנהל רשות החברות בשנים 2009–2012 ומנכ”ל האוצר בשנים 2011–2013, ונכח בצמתים חשובים לאורך דרכו של מיזם הסיבים. ב־2010, כשהיה ברשות החברות, אישרה הממשלה לחברת החשמל להיכנס לשוק התקשורת כשותפה במיזם העתידי. לדברי גורמים ב־IBC, רשות החברות בראשות כהן התנגדה לאפשר לחברת החשמל להיכנס לשוק התקשורת.

 

כהן היה גם מי שמינה את סגנו מאיר שמרה לחבר בוועדת המכרזים שבחרה בסופו של דבר את קבוצת המשקיעים בראשות ויה אירופה. עם פרסום המכרז ב־2011 אמר כהן כי “במצב רגיל לא היינו רוצים שחברת החשמל תיכנס לשוק, אבל אנחנו לא חיים בעולם של פרדיגמות. נוצר מצב שבו האינטרנט המהיר לא הגיע לכל בית ולא ראינו אף אחד מהשחקנים הפרטיים עושה משהו כדי לשנות את זה”.

 

 

במהלך כהונתו כמנכ”ל האוצר אישר הקבינט החברתי־כלכלי בראשות שר האוצר דאז יובל שטייניץ הקלות לזוכה העתידית במכרז, כולל מענק של 150 מיליון שקל מתקציב המדינה. לדברי גורמים באוצר, “ההחלטה על ההקלות התקבלה על ידי הדרג המקצועי באגף התקציבים וכהן לא היה מעורב בהחלטה”. כהן כמובן עבד בצמוד עם יו”ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון־טל, שמונה בזמן כהונתו ברשות החברות. בחברת החשמל מיהרו להדגיש אתמול כי לרון־טל לא היתה יד בבחירת כהן לתפקיד ב־IBC. מבחינה משפטית אין מניעה למנות את כהן מאחר שעזב את האוצר לפני כשנתיים ולכן סיים את תקופת הצינון הנדרשת.

 

כלפי כהן הופנתה ביקורת נוספת לאחרונה, כשמונה ליועץ חיצוני לחברת עמידר. כהן כיהן בעבר כיו”ר עמידר (2004–2007) ובמהלך כהונתו בחר את מנכ”ל עמידר יעקב ברוש, שכעת שכר את שירותיו כיועץ. בנוסף מכהן כהן כנשיא איגוד המבקרים הפנימיים, ראש פרויקט תעסוקת חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מנכ”ל השלד הבורסאי של קבוצת רוביקון ודירקטור חיצוני בחברת תעשיות לכיש, שעוסקת בייצור ושיווק מערבלי בטון לענף הרפת והבקר. עד לפני שבוע הוא שימש כדירקטור בחברת דיסקונט השקעות (דסק”ש).

 

דורון כהן דורון כהן צילום: עמית שעל

 

בעלי המניות הקטנים מתנגדים למינוי כהן

 

בירגרסון, שעמד מאחורי מינויו של כהן, ניצל את הסעיף בתקנון IBC המאפשר לוויה אירופה למנות על דעת עצמה את יו"ר החברה, אף שהיא מחזיקה רק ב־30% מהמניות, כשהיא מחויבת רק לעדכן את שאר השותפים. הליך מינויו של כהן מעורר התנגדות חריפה מצד חלק מבעלי המניות הקטנים במיזם, המיוצגים בדירקטוריון IBC על ידי צביקה מרום, מנכ"ל באטמ (7.5%). בעלי המניות טוענים כי עודכנו על המינוי ברגע האחרון וכי לא ראוי שוויה אירופה תחליט לבדה על החלפת יו"ר, גם אם התקנון מאפשר לה לעשות זאת. "יש פה חשש למינוי מטעמים פוליטיים ואנחנו לא נסכים לכך", אמר אחד מבעלי המניות הקטנים. "הליך בחירת היושב ראש צריך להיעשות בצורה שקופה ומסודרת על ידי מינוי ועדת איתור".

ב־IBC הודיעו אתמול כי מינויו של כהן הוסכם על 70% מבעלי המניות במיזם — כלומר על ידי ויה אירופה וחברת החשמל. יו"ר חברת החשמל יפתח רון־טל עודכן בסוף השבוע בדבר מינויו של כהן, אך לא הביע תמיכה במינוי.

 

סאגת בחירת היו"ר מעידה על חילוקי הדעות העזים הקיימים בין בעלי המניות ב־IBC לגבי המשך דרכה של החברה וקצב פריסת התשתיות. הסכסוכים בין בעלי המניות באו לידי ביטוי גם בתביעה שהגישה אחת השותפות במיזם, טמרס טלקום שבבעלות פויו זבלדוביץ, נגד חברת IBC בחודש נובמבר האחרון. טמרס תובעת 25 מיליון שקל בטענה ש־IBC מסרבת לשלם לה עבור השימוש בכבל התת־ימי שבבעלותה, שמחבר את ישראל לשדרת האינטרנט העולמית.

 

הסכסוכים בין בעלי המניות רחוקים מלהפתיע לאור העובדה שכל אחד מהם משמש גם כספק בלעדי של המיזם. כך לדוגמה, חברת החשמל היא קבלנית העבודות של המיזם, רפק מספקת ציוד תקשורת וטמרס מעניקה את חיבור התשתית לעולם. כלומר, לכל אחד מבעלי המניות יש ניגוד אינטרסים פוטנציאלי, כאשר מצד אחד הם רוצים להרוויח מהמיזם כספקים ומצד שני הם צריכים לשאוף להצלחתו העסקית.

 

השותפים מסוכסכים והלקוחות המעטים נוטשים

 

ב־2010 החליטה המדינה לצאת במכרז להקמת תשתית תקשורת קווית שלישית בישראל שתתחרה בבזק וב־HOT, ובספטמבר האחרון חוברו לקוחות ראשונים בבאר שבע. על פי הערכות בענף, למיזם יש מאות בודדות של לקוחות, והוא סובל משיעורי נטישה גבוהים משום שהחברה אינה מספקת נתבים המאפשרים גלישה אלחוטית בבית כמו HOT ובזק, אלא מצפה מהלקוחות לרכוש אותם בעצמם.

 

מיזם הסיבים מספק מוצר עדיף טכנולוגית עם מהירות של עד 1 ג’יגה־ביט לשנייה סימטרית (מהירות העלאה והורדה זהות) לעומת קצב גלישה נמוך יותר ולא סימטרי בבזק וב־HOT, אולם בגזרת המחיר ההבדלים אינם משמעותיים. לדוגמה, מחיר חבילה במהירות 100 מגה־ביט של IBC ו־018 אקספון כספק תעלה 125 שקל, לעומת 140–150 שקל אצל המתחרות.

 

מיזם הסיבים אמור לפעול בשיטה קמעונאית, כאשר IBC מספקת פלטפורמה ניטרלית לספקיות האינטרנט שעובדות מול הלקוח הסופי ומוכרות לו שירותים כמו טלפון קווי, אינטרנט ובהמשך גם טלוויזיה. בפועל המצב שונה לגמרי כעת כאשר האנשים של IBC הם שמשווקים את השירותים לצרכן. אחת הבעיות המרכזיות של המיזם היא שעד כה היא לא הצליחה להגיעה להסכמות עם שתי ספקיות האינטרנט הגדולות ביותר — סלקום־נטוויז’ן ופרטנר־012 — שהיו אמורות להיות השותפות הטבעיות שלה ולספק לה כוח שיווקי משמעותי.

 

סלקום ופרטנר מתנגדות למודל העסקי שמובילה ויה אירופה לפיו כל ספקי האינטרנט ישלמו מחיר אחיד עבור השימוש בתשתית ללא תלות במספר הלקוחות שלהם. כמו כן ויה אירופה דוגלת במודל שמאפשר ללקוחות לעבור מספק אינטרנט אחד לשני בלחיצת כפתור, מה שמדאיג מאוד את פרטנר וסלקום. פרטנר הביעה לאחרונה עניין להשקיע חצי מיליארד שקל ולהיכנס כשותפה במיזם, אך היא מנועה מלעשות כן מבחינה רגולטורית כרגע.

לדברי גורמים ממשלתיים המעורבים בנושא, בקרוב יצטרכו בעלי המניות ב־IBC להחליט האם הם ממשיכים בהתקדמות או מחליטים לסגת מהפרויקט שרבים טענו כי אין בו היגיון עסקי מלכתחילה. מינויו של כהן אמור לסייע למיזם בעבודה מול רשויות מקומיות בקידום הפריסה ובעיקר מול רשויות המדינה, אם בקבלת הקלות נוספות מהמדינה או בסיוע בהסרת חסמים.

 

מחברת החשמל נמסר: “החברה לא מעורבת בכל צורה שהיא בהחלטה למנות את כהן ליו”ר IBC. לכשהנושא יובא לדיון בדירקטוריון IBC חברת החשמל תמסור את עמדתה, כשטובת החברה לעיניה”. כהן מסר בתגובה: “בהיותי במערך הממשלתי לא פגשתי מעולם נציג מוויה אירופה או מהשותפים האחרים במיזם”. 

 

מיזם הסיבים של קוסטה ריקה מתפרק

 

המשקיעה המרכזית במיזם הסיבים היא חברה שבדית אלמונית יחסית בשם ויה אירופה. היא שותפה במיזמים להקמת רשתות סיבים אופטיים בסקנדינביה ומדינות נוספות באירופה, אך מחוץ ליבשת ההצלחות שלה מעטות.

 

ל"כלכליסט" נודע כי בחודשים האחרונים התפרקה השותפות של ויה אירופה באחד ממיזמי הדגל שלה להקמת תשתית סיבים אופטיים בסן חוזה, בירת קוסטה ריקה. בסוף 2011, לאחר חודשים של מו"מ, דיווחה התקשורת בקוסטה ריקה כי ויה אירופה וספקית התקשורת הממשלתית Racsa קרובות לחתימה על הסכם שיתוף פעולה להקמת תשתית הסיבים האופטיים. לאחר החתימה פתחה ויה אירופה אתר אינטרנט, שבו נרשמו לשירות כ־20 אלף לקוחות. השירות אמור היה להיות מושק בסוף 2012.

 

ואולם, אז דברים החלו להסתבך: בין השותפה המקומית לבין ויה אירופה הוחלפו האשמות בנוגע לאחריות לעיכובים במיזם, והחברה השבדית ספגה ביקורת בעיתונות במדינה על שאינה עומדת בהבטחותיה. "בחברה השבדית מעדיפים לדבר על איכות ולא על תאריכים", נכתב באחת הכתבות. בראיון של מנכ"ל Racsa השנה הוא ציין כי החברה החליטה לוותר על השותפות עם ויה אירופה.

 

ויה אירופה: "הפרויקט בקוסטה ריקה לא בוטל, אך ויה אירופה ביטלה את ההסכם עם Racsa לנוכח בחירת Racsa בהקמת רשת לא סימטרית ולא מהירה במחירים גבוהים. ויה אירופה החליטה להמשיך בפרויקט עם שותפים אלטרנטיביים ומשתתפת בתוכניות מחוץ לאירופה".

אופיר דור

הסדר תגמול הצינון יתעכב

 

אתמול תוכננה לעלות על סדר יומה של הממשלה הארכת ההסדר לתקופת הצינון של בכירים במגזר הציבורי, אך זו נדחתה.

 

באפריל הקרוב צפוי להסתיים הפיילוט שהחל באוקטובר 2013, לפיו זכאים בכירים במגזר הציבורי, שנדרשים לתקופת צינון של שנה, ל־70% מהשכר שלהם למשך 8 חודשים. ההסדר תקף למנכ"לים שפרשו לאחר שנתיים ויותר ופקידי דרג ביניים שמילאו יותר מארבע שנים בתפקיד ומוגבלים פחות מהבכירים ולכן גם יזכו לתגמול נמוך יותר.

 

מתווה הפיצוי גובש בידי ועדה בראשות השופט בדימוס אורי גורן בהתאם להמלצת ועדת טרכטנברג, שהעלתה את הצורך לתגמל עובדים בכירים בשירות הציבורי על תקופת הצינון שנדרשת מהם כבר עשרות שנים. מטרת ההמלצות הייתה לצמצם את הפגיעה בחופש העיסוק של הבכירים ולהגדיל את האטרקטיביות של השירות הציבורי. ראוי לציין כי יש מרחק גדול בין השכר המשולם הן בתקופת העבודה והן בתקופת הצינון לבין זה שמקבלים מקביליהם במגזר הפרטי ולמצנחי הפרישה שלהם.

 

המתווה אושר כאמור כפיילוט עד אפריל אז היו אמורים לבחון את השלכותיו, אלא שעד כה פרשו רק כ־20–30 בכירים, מה שלא מספיק בשביל להסיק מסקנות עבור הסדר קבע. כעת רוצים בממשלה להאריך את ההסכם הקיים לתקופה שתאפשר בחינה של ההסדר.

עמרי מילמן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x