$
בארץ

באוצר שוקלים להקים מערכת מחשוב מרכזית בבנקים כדי להקל כניסת שחקן חדש

במטרה לחזק תחרות בענף, אגף התקציבים פועל להסרת חסם שמחייב כל בנק חדש בהקמת מערכת מחשוב עצמאית שעלותה גבוהה

שאול אמסטרדמסקי ותומר ורון 07:0713.01.15

אגף התקציבים במשרד האוצר בראשות אמיר לוי מקדם צעדים להגברת התחרות בין הבנקים. זאת כדי להכניס שחקנים חדשים לשוק הבנקאות - בייחוד בנקים אינטרנטיים ללא סניפים, או כאלה שנסמכים על סניפים של רשתות קיימות דוגמת רשתות פארם או רשתות שיווק. המהלך יתאים גם לאיגודי אשראי שמנסים לקום, כגון הבנק החברתי אופק או אגודת קואופרטיב שלנו.

 

בגורמים המעכבים הקמת בנקים חדשים זיהה האוצר חסם שנוגע למערכות המחשוב. זאת נוסף לחסם ההון העצמי - הדרישות הכספיות שהפיקוח על הבנקים מציב בפני כל ניסיון הקמה.

 

בנק ישראל מציב כיום בפני הבנקים דרישות מחמירות בתחום מערכות מחשוב, אבטחת מידע ואף כמה מערכות גיבוי שיש להעמיד כהגנה מפני קריסה. דרישות אלה, לפי האוצר, מביאות לעלות הקמת תשתית מחשב בבנק להגיע עד 30 מיליון דולר - זאת לפני עלויות תחזוקת המערכת. מסיבה זו האוצר בוחן כעת מודלים שיאפשרו לבנקים אינטרנטיים חדשים להשתמש במערכת מחשב מרכזית אחת, במקום להקים כזו בעצמם. קשת רחבה של מודלים נבחנת, בין היתר גם מודל שדומה לזה שבו השתמשה המדינה בהכנסת גורמים חדשים לענף הסלולר - שימוש בתשתיות של שחקנים קיימים עד להגעה לנתח שוק גדול. על פי המודל, בנקים אינטרנטיים חדשים ישתמשו בתשתיות של בנקים קיימים. לפי מודל אחר, גוף מרכזי אחד יקים את מערכת המחשב וישכיר אותה לשימוש הבנקים האינטרנטיים שיקומו.

 

באגף התקציבים מתכננים להשלים את עבודת המטה ולבחור מודל עד להקמת הממשלה החדשה. זאת במטרה להציגו כחלק מהתוכנית הכלכלית שתוגש לשר האוצר ולממשלה, במקביל להצעת התקציב ולחוק ההסדרים.

 

הממונה על התקציבים אמיר לוי. יבחר מודל עד הקמת הממשלה הממונה על התקציבים אמיר לוי. יבחר מודל עד הקמת הממשלה צילום: עומר מסינגר

 

בדרישות ההון העצמי שמציב בנק ישראל, משרד האוצר לא יכול להתערב. אף על פי כן הוא שוקל אפשרויות שבאמצעותן ניתן יהיה להקל אותן, כגון העמדת ערבויות ממשלתיות לטובת בנקים חדשים, בדומה למהלך המדינה לעידוד יצרני חשמל פרטיים.

 

עבור אגודות האשראי, דרישת ההון הראשונית שהציב המפקח על הבנקים דודו זקן בטיוטה שפרסם ביוני האחרון, עומדת על 75 מיליון שקל. סלע המחלוקת בין הגופים הקואופרטיביים לבנק ישראל הוא דרישת ההון ההתחלתי שהוצבה. זקן הסביר כי הרף נקבע בשל "תנאים ייחודיים למשק הישראלי, הדורשים הון כניסה גבוה". בבנק ישראל טוענים שהפיקוח מנסה להגן על המפקידים, שכספם נמסר למוסד שטרם הוכיח יציבותו, אולם בשלנו ובאופק טענו כי הרף חסר פרופורציות לגופים קטנים וקהילתיים, וקראו לזקן לאמץ מודל הדרגתי.

 

בנושא זה, אגודת האשראי שלנו שלחה למפקח על הבנקים מסמך הדוחק בבנק ישראל לאפשר "התארחות" של אגודות אשראי על תשתיות של בנק קיים. "הנחייה של נגידת בנק ישראל לבנקים הקיימים לאפשר לאיגודי אשראי להתארח על גבי תשתיותיהם היא קריטית", נכתב במסמך. "ההנחייה תאפשר לאיגודי האשראי למקסם את שיטת הממשל התאגידי שבה בנק ישראל מאמין, ואנו סבורים כי היא מהווה אינטרס משותף של איגודי האשראי ושל גופי הפיקוח".

 

אגף התקציבים לא עסק באופן מסורתי בענף בנקאות והשאיר זירה זו לבנק ישראל. עבודת האגף בנושא היא חלק מבחינה רחבה של הגופים הפיננסיים, גם כתוצאה מהמלצות ועדת זקן להגברת התחרות בענף.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x