מחקר של הכנסת: ישראל לא נפגעת מחרמות באירופה

"עד כה ניסיונות לביצוע חרמות על ישראל לא פגעו בכלכלת ישראל ברמה המאקרו כלכלית", כך קובע מחקר שנערך במרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשתו של יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי (הבית היהודי).

המחקר קובע כי אף שישנם ניסיונות "נקודתיים של קריאות לחרם" בעיקר במדינות אירופה, הרי ש"משרד החוץ פועל באופן פרטני לטיפול באירועים אלו, במטרה לצמצם או למנוע פגיעה משמעותית" וקובע כי באופן כללי כלכלת ישראל אינה מושפעת מהקריאות השונות לחרמות. עם זאת, מתייחס המחקר לכלכלת ישראל באופן כללי, ולצד זה יש לזכור כי ישנם תחומים שלמים שנפגעים דווקא קשות מחרמות אלה כמו מגדלי התמרים מאזור בקעת הירדן, או מגדלי הפלפלים מהערבה, שמתקשים למכור את תוצרתם באירופה וחשים על בשרם את הפגיעה הכלכלית מהחרמות.

"בעשור האחרון החלו יוזמות להטלת חרם על ישראל מצד ארגונים, כמו BDS (ארגון פרו פלסטיני) בתחומי הכלכלה, התרבות והחינוך. פעולות החרמה פומביות (כגון הפגנות בחנויות ובמרכזי קניות), עשויות להשפיע באופן עקיף על פרטים, ארגונים ועסקים על ידי כך שאלה נמנעים מראש ליצור מגע עם עסקים וארגונים ישראליים מהחשש שייגרם להם נזק תודעתי או כלכלי, תופעה זו מכונה 'החרם השקט'. חשיפת המשק הישראלי לחרמות כלכליים עשויה להתקיים בתחום הריאלי, בעיקר יצוא והשקעות ישירות, ובתחום הפיננסי, כמו העברות פיננסיות לישראל וממנה״, כותב החוקר, איל קופמן.

הפגנה ליד חנות של סודהסטרים בברייטון, בריטניה

במחקר מצויינות פעולות שונות שנעשו בשנים האחרונות במסגרת מה שהוגדר כקריאות לחרם נגד ישראל, אך כותב המחקר מסביר כי למעשה אין מדובר בפעולה "על רקע כוונה לבצע סנקציה כלכלית". קופמן מתכוון למקרים שבהם נמשכו השקעות של קרנות שונות מהולנד, נורבגיה ושבדיה מישראל. כאשר משכו ועצרו את השקעותיהם בישראל נטען כי עשו זאת בלחץ שהופעל עליהן מצד ארגונים פרו פלסטיניים.

כאמור המחקר טוען כי אין לכך סימנים ברורים. בהקשר להצלחת החרמות נכתב כי: "ניסיונות לביצוע חרמות מסוג זה יכולים לפגוע בעיקר במותגים ישראלים שהם מוצר סופי, כמו מותגים חקלאיים (תפוזים) או תעשייתיים, המוכרים על ידי הצרכנים באירופה. אולם, חלק ניכר מהיצוא הישראלי הינו מוצרי ביניים, כמו רכיבים אלקטרוניים, הנטמעים בתוך מוצרים סופיים של יצרנים עולמיים מוכרים, ועל-כן ניסיונות לביצוע חרמות מסוג זה אינם צולחים".

המחקר בודק עוד את עקומת היצוא של ישראל למדינות העולם, מתוכן יצוא הסחורות מישראל למדינות האיחוד האירופי גבוה מהיצוא האחר של ישראל לאזורים אחרים בעולם, ומצביע על עלייה הולכת וגדלה בעשור האחרון ביצוא הסחורות לאירופה: אם בשנת 2000 היצוא עמד על 33% סחורות למדינות האיחוד האירופי הרי שבשנת 2013 הוא עמד על 36%.

היצוא למדינות אסיה גדל משנת 2000, אז עמד על 19% ל025% בשנת 2013%. המחקר בחן גם את היקף השקעות תושבי חוץ בישראל ומצא כי בשנת 2013 אלו עמדו על 11.8 מיליארד שקל, עלייה יפה בהשוואה ל 8.1 מיליארד שקל שהושקעו בשנת 2012 ו-9.1 מיליארד שקל בשנה קודם לכן. כל הנתונים האלה מצביעים, על פי המחקר, על אטרקטיביות המשק ורמת אמון המשקיע או הקונה, במשק הישראלי.