• תפריט
בארץ

מדד הדמוקרטיה: 65% מהנשאלים חושבים שצריך לחדש את המחאה החברתית

סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על אי אמון של הציבור הישראלי במערכת הפוליטית-כלכלית: 60% מהישראלים מביעים חוסר אמון בבנקים ובמשרד האוצר, 75% מאמינים כי המנהיגים מוּנעים מאינטרסים אישיים ו42.6% סבורים שהנהגת ישראל מושחתת

דוד רפאלי 12:3704.01.15
כ-65% מהציבור חושבים שצריך לחדש את המחאה החברתית, כך עולה מסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שפרסם הבוקר את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2014 – מדד המבוסס על סקר של 1,007 מרואיינים המהווים מדגם מייצג האוכלוסייה בישראל. המכון החל לפרסם את המדד השנתי בשנת 2003, והשנה התמקד הסקר בנושא הכלכלי חברתי.

 

41% מקרב הנשאלים רואים בנושא החברתי-כלכלי חשיבות גבוהה יותר מהנושא המדיני-ביטחוני, לעומת 29% שחושבים הפוך. מדובר בהמשך מגמה שהחלה במחאה החברתית של קיץ 2011. כ-52.1% מהנשאלים סבורים כי יש קשר בין מידת הדמוקרטיות של המשטר לבין חלוקת ההכנסות בחברה וכי מדינה שיש בה פערי הכנסות גדולים לא יכולה להיות דמוקרטיה אמיתית, לעומת 42.4% שלא הסכימו.

 

יתרה מזו, רוב בקרב המשיבים אפיינו את המתח בין עניים לעשירים בישראל כיום כ"חזק" (54.5%), שני רק למתח שבין יהודים לערבים (58%), וחזק יותר ממתחים שבעבר שלטו, כמו המתח שבין ימין לשמאל פוליטי.

 

רוב המשיבים אפיינו את המתח בין עניים לעשירים בישראל כיום כ"חזק" רוב המשיבים אפיינו את המתח בין עניים לעשירים בישראל כיום כ"חזק" צילום: טל שחר

 

על פי הסקר הציבור מביע חוסר אמון כלפי שחקנים מרכזיים במערכת הכלכלית, ובפרט כלפי השחקנים המרכזיים בה – משרד האוצר, הבנקים וועדי העובדים הגדולים. כ-60% מהישראלים מביעים חוסר אמון או מעט מאד אמון בבנקים ובמשרד האוצר, וכ-65% חושבים שצריך לחדש את המחאה החברתית. 79% מהנשאלים חושבים שלוועדי העובדים הגדולים (בחברת החשמל, הרכבת, הנמלים והבנקים) יש יותר מדי כוח. רוב המשיבים רואים בהשפעה שמפעילים בעלי הון על קבלת ההחלטות השלטוניות פגיעה בדמוקרטיה. רוב הציבור מזדהה עם גישה כלכלית סוציאל-דמוקרטית של מעורבות ממשלתית ממשית בזירה הכלכלית. רק כחמישית תומכים בשיטה קפיטליסטית של שוק חופשי ובמעורבות ממשלתית נמוכה. גם בקרב מצביעי ימין ומפלגות בעלות מצע נאו-ליברלי נשמר רוב המתנגד לתפיסה קפיטליסטית מובהקת.

 

כחמישית מקרב הנשאלים אמרו שהם מרגישים את עצמם כעניים – תחושת העוני גדולה בעיקר בקרב ערבים, יוצאי מדינות אסיה ואפריקה, וכן בקרב מצביעי ימין. באופן כללי יהודים הביעו שביעות רצון גבוהה יותר מהמצב הכלכלי של משפחתם מאשר ערבים – בממוצע היהודים דירגו את שיעור שביעות הרצון שלהם ב-6.2 מתוך 10, לעומת 4.4 בקרב ערבים. המרוצים ביותר ממצבם הכלכלי היו מצביעי "התנועה" ו-"מרצ" בבחירות 2013 – אשר לפי ממצאי הסקר מצבם האובייקטיבי הוא מן הטובים במשק. הלא מרוצים ביותר היו בקרב מצביעי המפלגות הערביות.

 

הסקר ערך בדיקה של ידע כלכלי, וחילק את הנשאלים לרמות שונות של ידע. נמצא כי הידע הכלכלי מגביר את מידת הביקורתיות על המצב הכלכלי חברתי: מי שרמת הידע הכלכלי שלהם גבוהה סבורים יותר מאחרים כי המתח בין עשירים לעניים חזק, רוחשים אמון נמוך לשחקנים המרכזיים במערכת הכלכלית ופחות ביקורתיים כלפי העניים בהקשר של האחריות שלהם עצמם למצבם.

 

הרוב בציבור סבורים שהפוליטיקאים אינם מתחשבים בדעתו של האזרח ברחוב (כ-62%) ושהם מוּנעים מאינטרסים אישיים (כ-75%). שיעור גדול אף סבורים כי המערכת המדינתית לוקה בשחיתות: 42.6% סבורים שהנהגת ישראל מושחתת, ורק כ-19.4% חושבים שאין שחיתות. באופן מפתיע, דווקא נשאלים בעלי ידע כלכלי גבוה יותר סוברים פחות שההנהגה בישראל מושחתת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x