$
בארץ

סיכום בין ההסתדרות למעסיקים: שכר המינימום יעלה ל-5,000 שקל

ההסתדרות וארגוני המעסיקים הגיעו להסכמה על העלאת שכר המינימום ב-700 שקל; ההעלאה תיעשה בשלוש פעימות תוך שנתיים; נכון לעכשיו, נציגי החקלאים, הקבלנים והמלונאים מתנגדים לסיכום

מיקי פלד ודוד רפאלי 09:1803.12.14

ההסתדרות וארגוני המעסיקים הגיעו להסכמה על העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל תוך שנתיים, עלייה של 700 שקל לעומת השכר הנוכחי. העלייה תיעשה בשלוש פעימות. שכר מינימום של 5,000 שקל לחודש ברוטו למשרה מלאה משמעו 26.8 שקל לשעה, לעומת 23.12 שקל לשעה כיום.

 

לפי הסיכום, בינואר או באפריל 2015 שכר המינימום יעלה ל-4,650 שקל; באוגוסט 2016 הוא יעלה ל-4,850 שקל, ובינואר 2017 - ל-5,000 שקל.

ההסכמות הושגו לאחר משא ומתן לילי בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ונשיא ארגוני המעסיקים צביקה אורן. מדובר בהישג להסתדרות, שלא נדרש ממנה להשבית את המגזר הפרטי בשבוע הבא כפי שאיימה, אף שההסכמה היא על שכר שנמוך ב-300 שקל מזה שדרש ניסנקורן בהתחלה.

 

המעסיקים דנים כעת באישור ההסכמה בנשיאות הארגונים העסקיים. נכון לעכשיו, נציגי החקלאים, הקבלנים והמלונאים מתנגדים - מאחר שהמדינה לא מבטיחה למעסיקים דבר בתמורה - בפרט לא את ביטול העלאה המתוכננת בהפרשות המעסיקים לביטוח לאומי ("מס מעסיקים"). גם ארגוני העצמאים (להב) מתנגדים להעלאה לעת הזאת - בין היתר העצמאים והעסקים הקטנים הם אלו שהכי צפויים להיפגע אם שכר המינימום יעלה.

 

ההסכם צפוי לכלול סעיף שקורא לשר הכלכלה להחיל אותו באמצעות צו הרחבה על כל המעסיקים הפרטיים במשק, גם אלו שאינם חברים באחד מארגוני המעסיקים. בין אם זה יהיה השר הנוכחי נפתלי בנט ובין אם זה יהיה שר הכלכלה שימונה לאחר הבחירות, לא צפויה התנגדות מצידו למהלך.

 

כניסתו של ההסכם לתוקף מלווה בשאלה משפטית, לאור פיזור הכנסת לקראת הבחירות. כרגע לא ברור האם מרגע שהכנסת התפזרה והממשלה עוברת למעמד של ממשלת מעבר מותר לשר הכלכלה לחתום על צו הרחבה שכזה. השאלה נבדקת עתה על ידי היועץ המשפטי של משרד הכלכלה, עו"ד מיכאל אטלן.

 

במידה שבנט יוכל לחתום על הצו, הוא עשוי לדרוש התקדמות משמעותית בין ההסתדרות והמעסיקים על שינוי חוק שעות עבודה ומנוחה. ניסנקורן ואורן הסכימו ביניהם לבחון שינוי בחוק, כאשר המעסיקים דורשים לשנות את אופן החישוב של תשלום השעות הנוספות מיומי לחודשי.

 

בנט אמר הבוקר בשיחה עם "כלכליסט" כי "זה מעשה ראוי ונכון וזו בשורה משמעותית לציבור העובדים, שמשקף איזון נכון בין העובדים והמעסיקים. צריך לומר שההתנהלות של שני הצדדים, גם אבי וגם צביקה, היתה מרשימה מאוד".

 

אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות צילום: אוראל כהן

 

במקביל, ההסתדרות צריכה להמשיך במו"מ מול האוצר על מנת להגיע להסכמות על העלאת שכר במגזר הציבורי, במידה שניסנקורן לא יסכים להחריג את המגזר הציבורי מהעלאה שכזו. ואולם המו"מ מול האוצר תקוע, בשל פיטוריו של שר האוצר יאיר לפיד והקדמת לבחירות. 

 

להעלאת שכר המינימום במגזר הציבורי יש השלכות תקציביות רחבות; לפיד לא יכול לקבל החלטה כזו - וספק אם ממשלת מעבר יכולה לקבל החלטה כזו שתחייב את הממשלה הבאה, לפחות לא עד לקבלת אישור מהלשכה המשפטית של המשרד. על פי הערכות באוצר, העלאה של שכר המינימום ל-5,000 שקל במגזר הציבורי תעלה כמיליארד שקל בשנה.

 

ניסנקורן גם דורש מהאוצר גם העסקה ישירה של עובדי הקבלן ועובדי הכתף אל כתף בשירות המדינה, כגון מורים, עובדים סוציאליים ואחיות בתי הספר.  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x