שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בנק ישראל: המדינה אשמה בהידרדרות הרפואה הציבורית

דו"ח שפרסם הבנק קובע כי המדינה בחרה לקצץ את ההשקעה בפיתוח תשתיות בריאות. כתוצאה מכך בתי החולים סובלים מציוד מיושן ומועט, הצפיפות בהם גבוהה, והציבור חשוף יותר להידבקות בזיהומים ונדחף לעברה של המערכת הפרטית

שאול אמסטרדמסקי 22:2319.11.14

היקף התקציבים שהמדינה משקיעה בפיתוח ובתחזוק תשתיות בריאות (למשל בשיפוץ בתי חולים קיימים, בניית בתי חולים חדשים, הרחבת מרפאות ורכישת ציוד) נמוך כמעט במחצית בהשוואה למדינות המערב. כמו כן, המדינה הלכה וקיצצה בהשקעות אלה לאורך השנים. המסקנות החריפות הללו עולות מניתוח מיוחד שפרסם היום (ד') בנק ישראל. התוצאה של מדיניות זו היא התרחבות מואצת של מערכת הבריאות הפרטית, פגיעה משמעותית בשירות שמקבל הציבור הישראלי, ובמקרים מסוימים לדבר עלולה להיות גם השפעה על מידת הבריאות של הציבור.

לראשונה בדק בנק ישראל לא רק את היקף ההשקעה השוטפת בבריאות (כמה רופאים ואחיות יש ביחס לאוכלוסייה, מה גודל סל הבריאות הציבורית וכו'), אלא את ההשקעה בפיתוח תשתיות בריאות, שבמידה רבה משפיעה גם על העתיד וגם על האופן שאנחנו צורכים בריאות.

 

 

סך הכל מושקע בפיתוח תשתיות בריאות סכום של כ־2.5 מיליארד שקל בשנה (נכון לסוף 2011), אולם מתוכם המדינה משקיעה פחות ממחצית (44%). בשנת 1995, לשם השוואה, המדינה מימנה קצת יותר ממחצית מכלל ההשקעה בפיתוח תשתיות בריאות (52%). גם בהשוואה בינלאומית ישראל נמצאת הרחק מאחור. בזמן שבישראל מושקעים 71 דולר לנפש בפיתוח תשתיות בריאות, ממוצע ההשקעה במדינות ה־OECD עומד על 139 דולר לנפש - פער של כמעט 100%.

 

ככל שהמדינה משקיעה פחות, יותר תקציבים מגיעים מתורמים ונדבנים — אך גם ישירות מהכיס של הציבור על ידי שירותים כמו מלוניות ליולדות.

 

"בניינים ישנים, ציוד מתיישן"

 

"שיעור ההשקעה הנמוך בהשוואה בינלאומית מתבטא, בין היתר, בשימוש בבניינים ישנים ובציוד מתיישן, וכן במספר נמוך של מיטות אשפוז ומכשירי סריקה (כגון מכשירי CT ו־MRI — ש"א)", כותבים בבנק. כמו כן, "שיעור התפוסה של מיטות האשפוז בישראל הוא 96.6%, והוא הגבוה מבין מדינות ה־OECD שבהן הממוצע הוא 75.1%. השהייה הממוצעת באשפוז בישראל — 4.3 ימים — קצרה ביומיים מהממוצע ב־OECD".

בקיצור, אומר בנק ישראל, אנחנו משקיעים כל כך מעט בתשתיות הפיזיות והיקף כוח האדם שלנו מצומק, לכן אין לנו מנוס מלהשכיב הרבה מאוד חולים על אותה מיטה לאורך השנה, ולשחרר אותם כמה שיותר מהר הביתה בשביל לפנות את המקום לחולה הבא.

 

לדברי הבנק, "ניצול אינטנסיבי כזה מביא לידי מיצוי את השימוש בתשתיות האשפוז המוגבלות, אך יש לו גם השפעות שליליות על איכות הטיפול והשירות. שיעור התפוסה מעיד על צפיפות רבה, אשר לעתים מובילה לאשפוז במסדרונות ובחדרי האוכל (כאשר התפוסה עולה מעל 100%), מקשה על כוח האדם המוגבל (שהיקפו נקבע בהתאם למספר המיטות) להעניק טיפול מיטבי, והיא עלולה לתרום להידבקות בזיהומים".

 

שרת הבריאות יעל גרמן. המאבק באסותא משקף את מסקנות הדו"ח שרת הבריאות יעל גרמן. המאבק באסותא משקף את מסקנות הדו"ח צילום: צביקה טישלר

 

ואם זה לא מספיק, בבנק ישראל מציינים שהמצב יחמיר ככל שאוכלוסיית ישראל תזדקן בקצב מואץ, כפי שיקרה בשני העשורים הקרובים. כבר עכשיו, למשל, אף שהמדינה מנסה לסגור את הפער בתחום מכשירי ה־MRI, תחום שהזניחה לאורך שנים (משרד האוצר הוא זה שמאשר רישיונות להפעלת מכשירי MRI), קצב הוספת המכשירים אינו מספיק. "השימוש האינטנסיבי בציוד הסריקה הקיים אמנם חוסך השקעות נוספות ומרסן את הגידול בהוצאות שוטפות, אולם הוא עלול לפגוע ברמת השירות לתושבים, שלעתים נאלצים להמתין בתור ארוך או להיבדק בשעות מאוחרות מאוד. כאשר השימוש האינטנסיבי אינו מצליח לפצות על המחסור בתשתיות (וזהו כנראה המצב ב־MRI), המחסור עלול לפגוע באיכות השירות הרפואי ובבריאות האוכלוסייה", כותבים בבנק ישראל.

 

כמו כן, היות שבתי החולים במרכז מצליחים להגדיל את ההכנסות שלהם יותר מאשר בתי החולים הקטנים שבפריפריה (כי התורמים מעדיפים לתרום לאזור המרכז, וגם משום שיש שם יותר אנשים שצורכים שירותי בריאות ומוכנים לשלם על כך ישירות מכיסם), הרי שהמצב שמתאר בנק ישראל גרוע שבעתיים בפריפריה.

 

נזהרים לא לתקוף את האוצר

 

אף שחוקרי בנק ישראל נזהרים שלא לתקוף חזיתית את משרד האוצר, אפשר לזהות את השורה התחתונה שלהם: "ההשקעה הנמוכה עשויה לשקף בחירה של קובעי המדיניות, שמעדיפים לשמור על יעילות גבוהה יחסית ולהשתמש בהון מצומצם באינטנסיביות רבה, גם במחיר של פגיעה בנוחות השירות לתושבים".

 

"קשיחותה הרבה של המדיניות פוגעת ברמת השירות לתושבים, מובילה למחסור בתשתיות, ועלולה להקשות על מערכת הבריאות להתמודד בעתיד עם האתגר הנובע מגידול האוכלוסייה והזדקנותה", כותבים בבנק ישראל.

 

הדו"ח של הבנק מקבל משנה תוקף בימים אלה, כאשר בית החולים הפרטי אסותא נלחם בכנסת, ומפעיל לחצים על נבחרי הציבור להדוף את יוזמת האוצר ומשרד הבריאות להגביל את מערכת הבריאות הפרטית בחוק ההסדרים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x