הדין העברי אינו גובר על עקרון השוויון

שנתיים חלפו מאז הוגשו למשרד המשפטים המלצות ועדת שיפמן בעניין הצורך ברפורמה בשיטת מזונות הילדים בישראל. הרפורמה אינה נראית באופק, אבל בתי המשפט למשפחה אינם חדלים מיישום עצמאי של גרסתם לרפורמת השוויון בנטל.

הפעם מדובר בפסיקה של השופטת ענת אלפסי מבית המשפט למשפחה באשדוד, שפטרה כליל אדם מתשלום מזונות לגרושתו על בסיס מעין איזון משאבים שערכה בין שני ההורים.

בתיק שהונח בפניה דובר על הורים לחמישה ילדים שהתגרשו ושבית הדין הרבני קבע כי שלושה ילדים יחיו עם אביהם ואילו שניים אצל אמם. כל הורה מגדל את הילדים בבית הוריו בלא הוצאות שכירות.

גירושים (אילוסטרציה) צילום: בלומברג

האב ביקש לפטור אותו ממזונות לשני הקטינים שבמשמורת אמם, שכן יש להתחשב בהוצאות שלו על גידול שלושת הקטינים שבמשמורתו. מנגד טענה האם שלפי הדין העברי החיוב במזונות הוא אבסולוטי, ודרשה 5,600 שקל בחודש על שני הילדים שחיים איתה ועוד 1,500 שקל "דמי אירוח" עבור הילדים שאצל האב ומגיעים לבקרה.

שכרו של האב הוא 7,000 שקל לחודש בממוצע ואילו האם משתכרת 5,100 שקל לחודש על משרה חלקית. אך השופטת ציינה שלפני שנה עבדה במשרה מלאה והשתכרה 7,300 שקל, ובזמן חייהם המשותפים עבדה בשתי עבודות והשתכרה 16 אלף שקל לחודש.

השופטת החליטה להעמיד את פוטנציאל השתכרות האשה על 7,000 שקל לחודש. היא הוסיפה ובדקה מהי עלות גידול הילדים בפועל ומצאה שהאב מוציא 4,800 שקל כך שנותרים לו 2,200 שקל, ואילו האם מוציאה 3,100 שקל ונותרת לה הכנסה של 1,900 שקל לפרנסת עצמה.

בהמשך אף חישבה השופטת מה יהיה מצבה של האם אם תעבוד במשרה מלאה ובמקביל תרשום את הילדים לצהרון, ומצאה שאז יישארו בידיה 2,900 שקל - יותר מהסכום שנותר בידי האב.

 קבלה של עמדת האם, כתבה השופטת, תיצור מצב שבו האב יהיה נטול פרנסה לחלוטין, ואילו לאם יישארו 4,000 שקל לפרנסתה בלבד. "אין כל הצדקה לכך. עקרון השוויון בנטל יחול אפוא גם על נטל גידול הילדים וגם על נטל הפרנסה", קבעה השופטת ופטרה את האב מתשלום כלשהו לאם (תמ"ש 53490-09-12).