שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

חצי מהישראלים משתכרים פחות מ־5,493 שקל

דו"ח שפרסם אתמול ביטוח לאומי חושף כי השכר החציוני עלה ב־2.8% בלבד ב־2012, שיעור שאינו מספיק להדביק את יוקר המחיה. ההכנסה הממוצעת בעשירון העליון גבוהה פי 4 מההכנסה בעשירון השישי ופי 31 מהעשירון התחתון

מיקי פלד 14:3227.10.14
מחצית מהשכירים במשק משתכרים עד 5,493 שקל ברוטו בחודש. כך עולה מהנתונים שפרסם אתמול המוסד לביטוח לאומי, הנכונים ל־2012. השכר הזה הוא חישוב ייחודי לביטוח לאומי, שמשקלל בממוצע גם חודשי אבטלה. בניכוי שלהם השכר החציוני עומד על 6,000 שקל בחודש.

השכר החציוני רשם עלייה של 2.8% לעומת השנה הקודמת, בין היתר כתוצאה מהעלאת שכר המינימום במשק. ובכל זאת, עלייה זו אינה מספיקה להדביק את העלייה ביוקר המחיה. מתחילת 2009, השנה שבה הגיע לישראל המשבר הכלכלי העולמי, ועד סוף 2012, עלה מדד המחירים לצרכן ב־11.4%. בזמן הזה השכר החציוני עלה ב־12.3% בלבד והשכר הממוצע (שעמד על 8,018 שקל לחודש ברוטו, ו־9,415 שקל בניכוי חודשי אבטלה) עלה ב־11.1%.

 

תלוש שכר תלוש שכר צילום: עמית מגל

 

המשמעות של המגמה הזו היא שגם בשנים האלה השכר המשיך לקפוא על שמריו או להדביק בקושי את קצב האינפלציה. המצב עד כדי כך קפוא, עד שבדיקה של חטיבת המחקר בבנק ישראל מצאה כי ב־2011 חזר השכר הריאלי הממוצע — זה שמחושב בניכוי האינפלציה — לרמה שלו בשנת 2006.

 

איך יכולות מחצית מהמשפחות בישראל לשמור את הראש מעל המים עם שכר שבקושי מספיק לממן שכר דירה וגן ילדים? התשובה המסתמנת, כפי שמראה הסרט התיעודי "נשואים + מינוס", שעלה בשבוע שעבר באתר "כלכליסט", היא נטילת הלוואות מהבנקים או מחברות האשראי, שזינקו ב־37% מאז 2009 (לא כולל משכנתאות).

 


הפער הגדול בין עשירוני ההכנסה מעיד על אי־שוויון

 

בתוך בליל הטבלאות והלוחות שהציף אתמול ביטוח לאומי נחשף מעמד הביניים כנתון כמעט סטטיסטי. משפחות עשירון ההכנסה החמישי בישראל הכניסו בממוצע לחודש 11,368 שקל בחודש ברוטו ובעשירון השישי 14,138 שקל לחודש בממוצע, סכומים שמאפשרים לגדל 2–3 ילדים בצמצום, לא יותר מזה. הפער בין העשירון העליון לעשירון השישי עומד על פי 3.8, והוא לא השתנה לעומת השנה הקודמת.

 

בעשירונים התחתונים יותר התמונה כבר ממש עגומה, עם הכנסה ממוצעת לחודש של 1,752 שקל בעשירון התחתון. הפער בין ההכנסה הממוצעת בעשירון העליון (54,223 שקל לחודש) לבין העשירון התחתון עומד על פי 30.9.

 

במדינה כמו ישראל, שבה פערי ההכנסות הם בין הגבוהים מבין מדינות ה־OECD, יש משמעות מיוחדת לפערים בין השכר החציוני לבין השכר הממוצע — פער גדול בין שני הנתונים מעיד על אי־שוויון גדול בחברה. באופן לא מפתיע, הפער בישראל משמעותית גדול יותר מאשר ברוב מדינות ה־OECD: השכר החציוני מהווה 63% מהשכר הממוצע ישראל לעומת כ־80% בממוצע המדינות המפותחות (נכון ל־2009). בהסתכלות ארוכת טווח, מאז שנות השבעים הפער בישראל, שעמד אז על כ־90%, רק הלך והידרדר.

 

עדות נוספת לפערים בחברה עולה כשמגלים כי ההכנסה הממוצעת של משפחה בישראל (כ־17 אלף שקל) היא גם ההכנסה הממוצעת של העשירון השביעי. כלומר 60% מהמשפחות בישראל מכניסות פחות מההכנסה המשפחתית הממוצעת.

 

 

מס ההכנסה השלילי עשוי לשפר את נתוני 2013

 

אם מתעקשים למצוא זווית מעט חיובית בנתוני ביטוח לאומי, היא נמצאת בצמצום קל שנרשם ב־2012 בפער שבין השכר החציוני והממוצע — 63% ב־2012 לעומת כ־61% בשנה שלפני כן. אולם עוד מוקדם מאוד לדבר על שינוי מגמה. שינוי שכזה יכול לחול רק על ידי שינוי מדיניות משמעותי מצד המדינה.

 

צעד אחד כזה הוא מס הכנסה שלילי, שבמסגרתו בעלי משכורות נמוכות מקבלים מענק מהמדינה, והונהג לפני כמה שנים. לא מן הנמנע שתוצאותיו ייראו ביתר שאת בנתוני הלמ"ס וביטוח לאומי על השכר החציוני מ־2013, שכן על פי נתוני רשות המסים, נרשם גידול של עשרות אחוזים במספר המגישים בקשה למס הכנסה שלילי ב־2013.

 

בנט. מהפכה בהכשרות מקצועיות טרם קרתה בנט. מהפכה בהכשרות מקצועיות טרם קרתה צילום: נמרוד גליקמן

 

אפשרות נוספת היא הגדלת הפריון (התוצר שהוא מפיק מכל שנת עבודה) של העובדים ברמות השכר הנמוכות באמצעות הכשרות מקצועיות. שר הכלכלה נפתלי בנט אמר לא אחת כי ברצונו לפתח מסלולי הכשרות מטעם משרדו, אולם מהפכה בתחום טרם הגיעה.

 

למה יש פער בין נתוני השכר שמודדת הלמ"ס לנתונים שפרסם ביטוח לאומי?

 

נתון השכר החציוני ל־2012 שפרסם אתמול ביטוח לאומי נמוך ב־8% מהנתון המקביל שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כשנה, ועמד על 6,541 שקל לחודש.

הסיבה לפער היא שנתוני ביטוח לאומי מבוססים על התשלומים בפועל של מעסיקים, כולל תשלומים רטרואקטיביים. לעומת זאת, דיווחי הלמ"ס מתבססים על סקר הוצאות והכנסות שהלמ"ס עורכת בקרב משקי הבית. מכאן שיש יתרון ברור לנתוני ביטוח לאומי.

 

בניגוד למדידת השכר החציוני, נתוני השכר הממוצע של הלמ"ס מתבססים על דיווחים שוטפים של המעסיקים בכל חודש. גם כאן יש יתרון לטובת מדידת ביטוח לאומי, משום שדיווחי השכר יכולים להשתנות בדיעבד — נתון שרק ביטוח לאומי מודד.

 

סניף ביטוח לאומי בתל אביב סניף ביטוח לאומי בתל אביב צילום: טל שחר

 

יתרון נוסף במדידה של ביטוח לאומי הוא ההפרדה בין שכר חודשי לבין שכר חודשי בניכוי חודשים שלא היתה בהם עבודה. הנתון הראשון מחשב את סך כל השכר חלקי 12 חודשים, ואילו הנתון השני מנטרל חודשים ללא תעסוקה, כמו במקרה של מורים וסייעות שלא מקבלים שכר על תקופת החופש הגדול. כך ניתן לקבל תמונה מלאה ומפורטת יותר על האבטלה החלקית בשוק העבודה.

 

בעוד כשבועיים הלמ"ס צפויה לפרסם מדידת שכר חציוני עדכנית לשנת 2013.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x