בארץ

בששינסקי 2 חוששים שכיל תנצל פרצה בחוק לחמוק ממס

פרצה בחוק לעידוד השקעות הון מאפשרת לכיל לדרוש לשלם מס מופחת של 9% על רווחיה מאשלג, במקום 26.5% כפי שהיא משלמת כיום, וכך לעקר מתוכן את המלצות ועדת ששינסקי 2. בוועדה ממליצים להעביר תיקון לחוק, כך שלא יהיה נתון לפרשנות

תומר גנון 06:5322.10.14

ועדת ששינסקי 2 מנסה לסגור פרצה בחוק לעידוד השקעות הון, שעלולה לעקר מתוכן את המלצתה להגדיל את חלקה של המדינה ברווחי כיל. יישום ההמלצה כלשונה יתבטא בתוספת הכנסות ממסים בגובה כ־400 מיליון שקל בשנה. הפרצה מאפשרת לכיל לתת פרשנות יצירתית לחוק ולשלם מס מופחת על האשלג שהיא כורה מתוקף הזיכיון מהמדינה, ולחסוך מיליארדי שקלים עד תום ההסכם ב־2030.  

הוועדה ממליצה על תיקון לחוק, שמשמעותו היא קיבוע האשלג כמשאב שעליו צריכה כיל לשלם מס חברות מלא ולא מופחת. עד כמה קריטי התיקון הזה לחוק ניתן ללמוד מדברים שכתבה הוועדה עצמה בדו"ח הסופי שפרסמה שלשום: "יודגש כי שיעורי ה־GT (מס חברות, תמלוגים ומס רווחי יתר - ת"ג) שמוצגים בדו"ח כללו שיעורי מס חברות בהתאם לפקודת מס הכנסה (26.5% כיום), ולא על פי שיעורי המס המופחתים בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון (9% כיום). כעולה מכך, אם שיעורי מס ההכנסה בעתיד לא יחושבו בהתאם לפקודת מס הכנסה, אזי יהיה שיעור ה־GT נמוך משמעותית מהשיעור שהוועדה ראתה לנכון להחיל על משאבי הטבע".

 

התשובה לשאלה מדוע שכיל תשלם מס חברות מופחת של 9% על האשלג ולא 26.5%, טמונה בפרשנות שמעניקים בכירי כיל לזיכיון ים המלח, ושאליה הם מנסים לדחוף זה שנים. לטענתם, משאב הטבע שהם מקבלים מהמדינה הוא הזכות לשאוב מים מים המלח. מים שלאחר ששוכבים בבריכת אידוי ומתגבשים — שוקע מהם חומר דמוי מלח שנקרא קרנליט. את הקרנליט מעבירים בדוברות למפעלי ים המלח, ושם הוא עובר תהליכים כימיים של המסה וגיבוש שבסופם מתקבל האשלג.

 

יאיר לפיד ופרופ' איתן ששינסקי יאיר לפיד ופרופ' איתן ששינסקי צילום: בשמת איבי

 

לאור זאת גורסים בכירים בחברה לישראל, החברה־האם של כיל, שמשאב הטבע שעליו הם צריכים לשלם מס ותמלוגים הוא הקרנליט ולא האשלג. זו פרשנות נוחה מאוד מבחינתם, שהרי אם רשות המסים תקבל אותה ייוותרו בידי כיל רווחים גדולים בהרבה. זאת משום שהאשלג יוגדר כמוצר ויהיה פטור מתמלוגים, והחוק לעידוד השקעות הון יאפשר לכיל לשלם עליו מס של 9% בלבד.

 

 

בוועדת ששינסקי 2 חוששים מאוד מהפרשנות הזאת, ולכן המליצו שבמקביל לחוק מיסוי משאבי הטבע שיגובש, יתוקן החוק לעידוד השקעות הון באופן הבא: ההגדרה מפעל להפקת מחצבים תכלול את כלל פעילות המפעל עד להפקת המשאב הסחיר הראשון, דוגמת אשלג, ברום, מגנזיום ונחושת. בקרנליט הרי לא סוחרים, כך שמס החברות המלא יחול על האשלג ולא עליו. הבעיה בתיקון שמציעה הוועדה, והדבר נכון לכל תיקון לחוק שמוצע, זה שהוא צריך עוד לעבור את הכנסת. כל מי שישב אי פעם בוועדה של הכנסת ראה כיצד בעלי אינטרסים ולוביסטים יודעים לתמרן חברי כנסת, כדי ששלוש מילים כמו "המשאב הסחיר הראשון" יתנדפו עם הכוונה להגדיל את חלקו של הציבור במשאבי הטבע.

 

"עצם הויכוח אם אשלג הוא מוצר בסיסי הוא אבסורד ורק מעיד על ניסיונותיה הנואלים של כיל להימנע מלשלם לציבור את החלק שמגיע לו בניצול משאבי הטבע", אמר אתמול עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין. "כל ניסיון לרדת לרמת האטום המרכיב את החומר הוא ציני ומביך. עצם הוויכוח רק ממחיש את הטעות של ועדת ששינסקי כאשר המליצה למסות את מוצרי ההמשך באופן שונה מהמוצר הבסיסי". 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x