$
בארץ

האם הדואר החמיץ את שעת החלוקה?

הסכם ההבראה שנחתם בשבוע שעבר בדואר עשוי להשפיע על איכות השירות, אולם הוא בעיקר מרוויח להנהלה זמן לנסות ולמצוא מקורות הכנסה חדשים לארגון שמחלק מכתבים בעידן של מיילים

אופיר דור 06:5012.10.14
תוכנית ההבראה בדואר ישראל שעקרונותיה סוכמו סופית ביום שלישי, לא תהפוך את הדואר בן לילה לארגון מודרני ומצליח. התוכנית מטפלת בעיקר בבעיה הדחופה ביותר של החברה, שאיימה להביא אותה לחדלות פירעון: הגידול הלא מבוקר בהוצאות, שנגרם בשל עלייה במצבת כוח האדם ובשכר, שלא תאמה לנפח הפעילות היורד ולמצב העסקי.

 

אולם ההסכם אינו נותן מענה לסוגיה המהותית - מה ייעודו של הדואר בעידן שבו מרבית התכתובות והתשלומים עוברים לאינטרנט ולמכשירים הניידים. ב־2009 טיפל הדואר ב־687 מיליון פריטים. ב־2013 - בכ־617 מיליון פריטים. זו ירידה של 10% בחמש שנים. במקרה הטוב, הסכם ההבראה מעניק להנהלת הדואר תקופת חסד לפתח מקורות הכנסה חלופיים, שיחפו על הירידה במשלוח מכתבים. כדי להישאר ארגון רלבנטי לטווח הארוך, הדואר יצטרך להמציא את עצמו מחדש.

 

בעיה מרכזית אחרת של הדואר היא השירות המידרדר ומשבר האמון עם הציבור. אם בעבר נתפס הדואר כנותן שירות אמין, מציאות זו השתנתה בשנים האחרונות מהקצה אל הקצה. תוכנית ההבראה אמנם מעניקה להנהלה יותר גמישות בניהול העובדים, אך השינוי הדרוש בתרבות הארגונית בדואר הוא עצום ובוודאי שלא יקרה בבת אחת.

 

בלחץ שר התקשורת גלעד ארדן, מציבה תוכנית ההבראה סטנדרטים שירותיים נוקשים לדואר — למשל יעד של עשר דקות המתנה בממוצע בסניף. אלא שהדרישה הזו תישאר אות מתה בלי שינוי עמוק בניהול הדואר, במיוחד כשמביאים בחשבון שהדואר ביקש להתחייב על זמן המתנה כפול.

 

 צילום: עומר מסינגר
התנגשות צפויה עם הוועד

 

עד 2013 שב ואישר דירקטוריון הדואר תקציבים גירעוניים, בציפייה שמישהו יכסה את ההפרש. המצב השתנה בתחילת השנה עם כניסת היו"ר החדש חזי צאיג, שכפה שורת צעדי התייעלות. המגמה מתעצמת בתוכנית ההבראה, שקובעת שמספר התקנים בדואר יקוצץ ב־1,200 בתוך ארבע שנים, ויעמוד על 5,050 תקנים. אלא שבחודשים הקרובים צפוי משא ומתן לא פשוט בין ההנהלה לוועד העובדים על גיבוש רשימות העובדים שיפרשו בתהליך ההבראה. מחלוקות אמנם יעלו להכרעה משותפת של מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אולם עלולים להיות משברים נוספים עד לחתימה על התוכנית הסופית, עוד כמה חודשים.

 

תוכנית ההבראה המקורית שגיבשה הנהלת הדואר ביקשה לקצץ 2,000 משרות, אך במשא ומתן הארוך עם ההסתדרות נדרשו האוצר וההנהלה לפשרות. הם התפשרו גם בנושאים אחרים כמו סגירת סניפים וקיצוץ ימי חלוקת הדואר, שם נאלצו להתמודד עם שר התקשורת גלעד ארדן, שביקש להבטיח רמת שירות נאותה, בעוד האוצר והדואר ביקשו להגדיל את עומק הקיצוץ. באוצר ראו את הנפילה במספר הפריטים המטופלים על ידי הדואר, וסברו כי מתבקש לצמצם את מספר ימי החלוקה מחמישה לשניים בלבד בשבוע.

 

ארדן הושפע מפניותיהם של בעלי עסקים קטנים ובינוניים המשתמשים באינטנסיביות בדואר, ודחף להפחתה לשלושה ימי חלוקה. בסופו של דבר נפגשו הצדדים באמצע, שניים וחצי ימי חלוקה בשבוע: בשבוע אחד יחולק הדואר בימי ראשון, שלישי וחמישי ובשבוע שלאחריו בימי שני ורביעי. לאחר שנתיים, תרד החלוקה ליומיים בשל הירידה במספר הפריטים שיישלחו.

 

בנוסף, מעוניין הדואר לסגור 170 מתוך מכ־700 הסניפים וסוכנויות הדואר. במשרד התקשורת חוששים שסגירה כה נרחבת תפגע בשירות, ולכן צוות של משרד התקשורת והנהלת הדואר יצטרך להכריע בנושא זה בתום 30 יום.

 

למרות הפשרות מול משרד התקשורת וההסתדרות, ראש אגף התקציבים אמיר לוי אמר בטקס ההכרזה על עקרונות תוכנית ההבראה, שכבר ב־2015 יגיע הדואר לאיזון תפעולי וב־2016 אף יעבור לרווחיות. ההצהרה מפתיעה בהתחשב בכך שמשרד התקשורת עדיין צריך להכריע בשני נושאים שתהיה להם השפעה רבה על יציבות הדואר: העלאת תעריפי הדואר, שכיום אינם משקפים את ההוצאות הריאליות, והמתווה להמשך פתיחת שוק הדואר לתחרות. כיום חברות פרטיות מתחרות בדואר רק בדואר כמותי — שליחה מרוכזת של ארגונים גדולים.

 

דואר ישראל דואר ישראל צילום: אלעד גרשגורן

 

הדואר מחפש פרנסה

 

בעוד היקף הפריטים המטופלים בדואר ישראל ירד, הכנסותיו דווקא עלו בחמש השנים האחרונות ב־11%, בעיקר בשל עדכון תעריפים. אולם להנהלת הדואר ברור שהירידה הנמשכת במשלוח מכתבים מחייבת מציאת מקורות הכנסה חלופיים. בשנתיים האחרונות, כשהדואר היה על סף קריסה פיננסית, התקשתה הנהלת החברה להשקיע סכומים מהותיים או להקדיש תשומת לב ניהולית לפיתוח מנועי צמיחה. גם היחסים המעורערים בין ההנהלה לוועד העובדים ובין החברה למחזיקי האג"ח שלה — כשנראה היה שהדואר לא יעמוד בפירעון איגרות החוב שלו — לא אפשרו התרחבות עסקית.

 

כיום יכולה ההנהלה לנשום, אך מציאת מקורות הכנסה חדשים לא תהיה פשוטה. כיוון ההתרחבות הראשון הוא התחום הפיננסי. אולם להנהלה ברור שהחלום להפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי עצמאי לא יתממש בקרוב, בשל דרישות בנק ישראל להון עצמי ולמערכות טכנולוגיות, וחוסר הרצון של המדינה להשקיע בכך.

 

עם זאת, החוק שעבר בתקופת שר התקשורת משה כחלון מאפשר לדואר לשמש מפיץ של מוצרים בנקאיים עבור גופים בעלי רישיון בנקאות, וגם הפצת מוצרי ביטוח נבחנת כיום ברצינות בדואר. כניסה לתחום זה דורשת שינויים מהותיים בהכשרת פקידי הדואר, ובהנהלה ובאוצר ביקשו לפטר עובדים לא מתאימים ולנייד עובדים בתוך הארגון. ההתנגדות החריפה של ההסתדרות מנעה זאת.

 

כיוון אחר הוא הרחבת התחום הקמעונאי — מכירת מוצרים ללקוחות, כפי שקורה בשירותי דואר אחרים בעולם. תוכנית ההבראה מעניקה להנהלה יותר גמישות בהרחבת סל השירותים שנמכר בסניפים. אחת האפשרות הנבחנות היא שהדואר יתקשר עם יבואנים קיימים, יעניק להם הנחה במחיר המשלוח ובתמורה הם ימכרו את המוצרים דרך אתר האינטרנט שלו.

 

בלחץ משרד התקשורת נכנסו לתוכנית ההבראה גם סעיפים שאמורים לשפר את השירות ובעיקר להתאימו ללקוחות, כמו הרחבת שעות פתיחת הסניפים עד 20:00 שלוש פעמים בשבוע, וחלוקה של חבילות לבית הלקוח — עד ק"ג בדואר רשום וחצי ק"ג בדואר רגיל.

 

כחלק מיישום התוכנית, צריך הדואר לפרוס מכשירים לחלוקה אוטומטית של חבילות, נושא שבו נכשל בעבר (התכנון הוא ל־50 מכשירים ב־2015). כמו כן תוכנס לשימוש מערכת שתאפשר מעקב אחרי דברי דואר כדי להקטין את זמן הטיפול במכתבים ולמנוע תקלות. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x