שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מחפשים מיליונים בכיסים

הצעת התקציב של משרד האוצר מראה מאמץ יצירתי לגרד כסף מכל מקום אפשרי. "כלכליסט" מציג את האותיות הקטנות של תקציב 2015

כתבי כלכליסט 07:0006.10.14

תקציב 2015 מזכיר את הרגע הזה שאתה משלם לשליח פיצה ומחפש את הכסף הקטן ברחבי הבית. מגרדים קצת מהכיס, מוצאים משהו במגירה ומשלימים לסכום שצריך לשלם. מחפשים עוד קצת ויש גם כסף לטיפ. התקווה לרפורמות, שכל כך חיוניות למשק שנכנס להאטה, התנפצה במהלך החודשים האחרונים, כשממסדרונות האוצר החלו לצאת דיווחים לגבי התקציב. גם לשנת 2015 ייכנס הציבור כשעל צווארו יהיו עול הביטחון, יוקר המחיה וכל הגופים הממשלתיים שמסרבלים את התקציב.

 

לאחר שלא בחר בשינויים מהותיים, כל שנותר לשר האוצר יאיר לפיד הוא למצוא איך לעמוד בכל העלויות הגבוהות של אותם גופים שנמנע מלשנות. זאת לאחר שהוא הכריז - עוד לפני שידע בכלל מה מצב המשק - כי לא יעלה מסים. כך קיבלנו את התקציב שלפנינו, עם הגדלת הגירעון לרמה לא אחראית לתפיסת מרבית הכלכלנים, והשלמות שונות מפה ומשם.

 

לפיד בחר בדרך של קיצוצים קטנים ומציקים שניתן לחלק לכמה סוגים. ישנו הסוג שסביר להניח שיבוטל, כשבחלק מהמקרים אין כל הסבר או נימוק. בלי הסבר כלשהו אין כל סיבה שקיצוץ בתקציב מבני הדת, למשל, יעבור בכנסת.

 

דרך נוספת שאפשרה ללפיד לחטוף כמה מיליוני שקלים היא פשוט לדחות בשרירותיות התחייבויות שונות שלקחה על עצמה הממשלה. למשל, למה לדחות דווקא בחמש שנים את חוק יום לימודים ארוך? ולדחות בשנה את הפיתוח הכלכלי־חברתי בירושלים? כי זה הביא עוד כמה מיליונים עכשיו. ואחר כך זו כבר בעיה של שר האוצר הבא.

 

עוד דרך להתמודד עם המחסור בתקציב היא פשוט להפסיק לממן את מה שעוד לא התחיל. אם הממשלה עוד לא התחילה לחזק מבני ציבור מפני רעידות אדמה, למשל, במקום לקדם את הפרויקטים אפשר פשוט לקצץ את התקציב. זה יפתור את הבעיה הנוכחית ויכניס לקופה עוד כמה עשרות מיליוני שקלים, בהנחה שלא תהיה רעידת אדמה ב־2015.

לפיד גזר מיליונים בודדים בכל מקום "על הקשקש", עד שהגיע לנקודת קצה. כל מיליון שקל שלא יאושרו בוועדת הכספים, וסביר להניח שיהיו כמה קיצוצים שיבוטלו, פשוט ילכו לגירעון. וזאת, כבר ידוע, תהיה הבעיה של שר האוצר שיכהן ב־2016.

 

חלק מהכנסות המדינה יהיו חד־פעמיות, כמו תמלוגים או דיבידנדים מחברות ממשלתיות. במקרה הטוב מדובר בתוכנית לשנתיים, במקרה הפחות טוב - לשנה. את ההתמודדות האמיתית עם הצורך להגדיל את ההכנסות, כמו מנועי צמיחה או מסים, נשמור לעתיד.

 

כל זה עוד מבלי להתייחס לכך שכל הערכות לגבי 2015 ו־2016 מתבססות על כך שהביטחון לא יקבל עוד שקל נוסף, וב־2016 יעמוד על תקציב דומה לזה שהיה חמש שנים לפני כן. אם זה לא יקרה, אנחנו נשלם את המחיר.

 

באוצר אולי קנו שקט לשנה, אבל קיצוץ כזה של גירוד כמה מיליונים מכאן ומשם יאלץ את פקידי האוצר להתרוצץ בשנה הבאה באותה הצורה, שעות לפני הגשת התקציב כדי למצוא את הכסף, ובעיקר לא יביא שום בשורה לציבור הישראלי.

עמרי מילמן

 

איך ישמרו על החקלאים? קרן הביטוח תקוצץ

 

באוצר טוענים כי קיצוץ של 50 מיליון שקל מתקציב הקרן לביטוח נגד נזקי טבע בחקלאות (קנט) שמוצע בתקציב לא יפגע בביטוח שמקבלים החקלאים, אף שאלה טוענים שההשלכות יהיו חמורות ועלולות להגיע עד לביטול הביטוח שלהם.

 

קנט היא חברה המוחזקת על ידי הממשלה והחקלאים שווה בשווה ומבטחת את רוב ענפי החקלאות בישראל. הקיצוץ יבוא בצורת הנחה בפרמיות שמשלמים הממשלה והחקלאים. החשבת הכללית הזמינה בדיקה מקיפה על פעילות קנט, שגילתה כי החברה יציבה וכי גובה העתודות שלה - העומד על כ־600 מיליון שקל - עובר את הרף המינימלי שנקבע על ידי המפקח על הביטוח על 500 מיליון שקל.

 

חקלאות בדרום בעת מבצע צוק איתן חקלאות בדרום בעת מבצע צוק איתן צילום: אוראל כהן

 

לפי החקלאים, גובה העתודות שקנט מחזיקה כבר עתה קרוב מדי לרף המינימלי, ואם קנט תרד אל מתחת ל־500 מיליון שקל היא לא תוכל להתקיים כחברת ביטוח. החקלאים חוששים כי הקיטון בגובה העתודות עלול לגרום למבטחי המשנה שמולם פועלת החברה למשוך ידם מביטוח ענפי החקלאות בישראל, דבר שעלול להזניק את גובה הפרמיות בכ־280% ולגרום לחקלאים להפסיק לבטח את עצמם. דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, אמר כי "מדובר בסדר עדיפויות לקוי של פקידי האוצר ותעודת עניות לממשלה, שממאנת להפנים את חשיבות החקלאות וההתיישבות העובדת לביטחון".

דוד רפאלי

 

המדינה מתחמקת מתשלום, החוף באחריות המלונות

 

האוצר מתכוון לדרוש ממלונות בים המלח, וכן מהמועצה האזורית תמר שהמלונות נמצאים בשטחה, לממן 60% מעלויות תחזוקת פרויקט ההגנות על חופי הים. מדובר בפרויקט מקביל לפרויקט הקציר לבעיית עליית מפלס ים המלח, שנחתם ב־2012 בין המדינה למפעלי ים המלח, שלפיו המפעלים יממנו 80% והמדינה תממן 20% מעלות הפרויקט המוערך בכ־3.8 מיליארד שקל (בערך מהוון).

 

עלות פרויקט הגנת החופים (שמהווה פתרון ביניים לבעיה) מוערכת בכמיליארד שקל. הפרויקט כולל עבודות של הגבהת החוף, מערכות שאיבה, הגבהת כבישים ועוד. מפעלי ים המלח מממנים כ־40% מעלות הפרויקט, והמדינה כ־60%. עתה המדינה מבקשת להטיל את חלקה בעלויות התחזוקה השנתיות, כ־10 מיליון מתוך 15 מיליון שקל, על המלונות ועל המועצה האזורית תמר שווה בשווה. מפעלי ים המלח ימשיכו לממן את 5 המיליון הנוספים. מדובר בעלויות התחזוקה בלבד, ולא בכלל העלויות של הפרויקט - כך שהמדינה כן תמשיך ותממן חלק ניכר, לפחות עד התקציב הבא.

 

מלון ישרוטל, ים המלח מלון ישרוטל, ים המלח

 

בעוד שבכל הנוגע לפרויקט הקציר טענה המדינה כי האחריות לעליית מפלס ים המלח נופלת בעיקרה על מפעלי ים המלח של כיל, דבר המתבטא גם בחלוקת האחריות הכספית, כעת נראה שהיוצרות התהפכו. "המלונות ידעו על הסכנות הנובעות מעליית המפלס ומרביתם המוחלט אף חתם על כתב ויתור כלפי מי"ה", נכתב בהצעת התקציב. כלומר, המדינה מאמצת את עמדת כיל כי המלונות הם האחראים, ולאור העובדה שבתי המלון הם הנהנים הישירים מפעולות הגנת חוף ים המלח - אפשר להטיל עליהם חלק מהעלויות. המדינה מצדיקה את הטלת מחצית העלויות גם על המועצות שנהנות מהארנונה על המלונות.

דוד רפאלי

  

המיסוי לא הרגיע את השוק, המשקיעים ימשיכו לשלם

 

במשרד האוצר מציעים להפוך את מדרגות המס שנקבעו למשקיעים מהוראת שעה להוראת קבע. בהצעת האוצר נכתב כי המהלך ישמר את רמת ההכנסות ממדרגות המס על כ־200 מיליון שקל בשנה, והוא "עשוי להוביל להמשך צמצום הביקוש לדירות להשקעה, ולצמצום הביקוש הכולל, וכן לירידת מחירי הדירות בכלל".

 

הניסיון בשטח מלמד שהמטרה לא התממשה: מאז נכנסו לתוקפן מדרגות המס החדשות, באוגוסט 2013, משקלם של המשקיעים בשוק הנדל"ן למגורים נשאר יציב. לפי נתוני משרד האוצר, ברבעון השני של 2014 היה משקלם של המשקיעים בשוק 24% - כלומר כמעט רבע, או אחת מכל ארבע דירות שנרכשות בישראל נרכשת על ידי מי שכבר יש בבעלותו דירה. הנתון לא השתנה בהשוואה לרבעון השני של 2013, ערב החלת מדרגות המס החדשות.

 

פרויקט הרברט סמואל 10 בת"א פרויקט הרברט סמואל 10 בת"א צילום: עמית שעל

 

המטרה של מדרגות המס היתה להרתיע משקיעים ולגבות מהם מס גבוה יותר משום שהם רוכשים דירה נוספת על דירת מגוריהם. הסכומים מתעדכנים על ידי רשות המסים אחת לשנה, בהתאם למדד.

 

נראה כי המיסוי החדש אמנם מגדיל את הכנסות המדינה מדירות יקרות שנרכשות למטרת השקעה - ומהבחינה הזו על פניו הוא צודק - אך הוא אינו מצליח להבריח משקיעים משוק הנדל"ן למגורים.

 

מדרגות המס למשקיעים עומדות כיום על 5% עד לשווי דירה של 1.23 מיליון שקל; 6% על חלק השווי שבין 1.23 מיליון שקל ל־3.37 מיליון שקל; 7% על הסכום שבין 3.37 מיליון שקל ועד 4.64 מיליון שקל; 8% על חלק השווי שבין 4.64 מיליון שקל ל־15.47 מיליון שקל; ו־10% על כל סכום מעל 15.47 מיליון שקל.

עינת פז־פרנקל

 

התרגיל הפוליטי, האם לפיד יקצץ לבנט?

 

מתוך כל תוכנית התקציב, שלושה קיצוצים הם למעשה הדרך של שר האוצר יאיר לפיד להראות לקהל בוחריו שהוא מבצע שינויים בסדרי העדיפויות.

 

כך, אחד אחרי השני, מופיעים בספר התקציב קיצוץ של 25 מיליון שקל מהמשרד לשירותי דת (יחד עם קיצוץ של 28 מיליון שקל מתקציב עתידי), קיצוץ של 3.6 מיליון שקל מהמענקים הייחודיים לרשויות ביהודה ושומרון וקיצוץ של 13.7 מיליון שקל מתקציב המשרד לענייני ירושלים והתפוצות. בשלושת המשרדים מכהנים שרי הבית היהודי.

ההערכות בירושלים הן שהקיצוצים האלה לא יעברו, והם מזכירים לנו שמדובר בפוליטיקה ישנה. נראה שגם פקידי האוצר ספקנים לגבי ההיתכנות שלהם לעבור, שכן לאורך כל הדרך הם מדגישים כי הנתונים נכונים רק במידה והכל יאושר בתוכנית.

 

נפתלי בנט ויאיר לפיד בימים של "אחיות" נפתלי בנט ויאיר לפיד בימים של "אחיות" צילום: נמרוד גליקמן

 

בשבוע האחרון מתקיימות שורה של פגישות ושיחות בין אנשי הבית היהודי למשרד האוצר, בניסיון לצמצם את היקף הפגיעה. בכירי האוצר מסרו כי אין מדובר במעשה מכוון, אחרי שבכירים בבית היהודי הביעו מחאה בעניין זה.

 

בסופו של דבר גם לפיד ירוויח, כי הוא מראה לקהל בוחריו שהוא בא לשנות קצת את סדרי העדיפויות בתקציב, ובנט ירוויח כשהסעיפים האלה ייעצרו בוועדת הכספים.

עמרי מילמן ורוני זינגר

 

עז במשרד השיכון, קיצוץ ללא שום הסבר

 

אחד ההסברים הלקוניים ביותר בהצעת התקציב מתייחס לקיצוץ של 16 מיליון שקל בתקציב משרד הבינוי והשיכון. כמעט כל סעיף אחר בספר התקציב כולל הסבר מפורט של הקיצוץ, את הרקע לביצוע ההפחתה המסוימת הזו, חישוב שמראה את העלויות ואת הסכום שיקוצץ. הקיצוץ במשרד הבינוי והשיכון מוסבר ב"צמצום פעילות המשרד" בלבד ללא הסברים נוספים או סוג השירותים והפעילויות שייפגעו כתוצאה מהקיצוץ.

 

אמנם מדובר בסכום שולי יחסית מתקציב משרד הבינוי והשיכון העומד על 3.5 מיליארד שקל, אולם גם קיצוץ כזה היה ראוי לפרט, כשם שנעשה ביתר הסעיפים שנכללים בספר התקציב. אלא שאתמול לא היה ניתן לקבל תשובות ביחס לאופן שבו נקבע הקיצוץ או במה יתבטא – לא במשרד האוצר ולא במשרד השיכון.

 

אורי אריאל, שר הבינוי והשיכון אורי אריאל, שר הבינוי והשיכון צילום: חורחה נובומינסקי

 

במשרד השיכון אמרו אתמול כי "מאז שנת 2008 החליטה הממשלה על ביצוע של 21 קיצוצים רוחביים בתקציבי משרדי הממשלה". לטענת המשרד, "מאחר שקיימים סעיפים קשיחים שאינם ניתנים לקיצוץ (כדוגמת, התחייבויות משנים קודמות וכו'), משמעותו של קיצוץ זה היא קיצוץ של כ־90% בחלק מן השירותים שאותם מעמידים משרדי הממשלה לאזרחים".

 

הסברים לקוניים דוגמת ההסבר שהופיע בספר התקציב אכן מאפיינים בדרך כלל קיצוצים רוחביים, אלא שקיצוץ כזה לא מתקיים בתקציב 2015, כך שגם כאן לא טמון ההסבר לקיצוץ המדובר. ממשרד השיכון נמסר כי "אין ספק שהקיצוץ המוצע, שבא בנוסף לקיצוץ הרוחבי בעקבות מבצע צוק איתן בגובה 2%, יפגע במתן השירותים לאזרחים". ממשרד האוצר נמסר כי "ההפחתה בתקציב המשרד מבוצעת בהסכמה עם משרד הבינוי והשיכון, כך שהסעיפים שבהם תחול הפחתה נבחרו על ידי המשרד".

עינת פז־פרנקל

 

התאונות לא ירדו, עוד מצלמות ייפרסו

 

פרויקט א3 הגרנדיוזי של מדינת ישראל, להצבת מצלמות מהירות, צפוי לקבל תוספת תקציב של 7 מיליון שקל, כך עולה מהצעת תקציב המדינה ל־2015. סכום זה אמור להיות מתוקצב על חשבון הפחתה של 25 מיליון שקל מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שבעצמה תמכה נמרצות בפריסת רשת מצלמות המהירות.

 

התוספת מיועדת להרחבת רשת מצלמות המהירות הקיימת, המונה כיום כ־130 מצלמות, שעולות כ־130 אלף שקל כל אחת. היעד הסופי הוא כ־250 מצלמות מהירות הפרוסות ברחבי כבישי הארץ. בפועל, השנה הוצבו כ־70 מצלמות מהירות חדשות במסגרת הפרויקט. אלא שכאן נשאלת השאלה: האם הרחבת מערך מצלמות המהירות אכן יעילה?

 

מצלמת מהירות מצלמת מהירות צילום: תומר הדר

 

מבדיקת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המקור האמין ביותר כיום לנתונים הנוגעים לתאונות דרכים, עולה שמספר תאונות הדרכים כלל אינו נמצא בירידה. ב־2012 הפך פרויקט א3 למבצעי וניתן היה לשער שעם פריסת המצלמות נהגי ישראל יפנימו את נוכחותן, יורידו רגל מהגז וכך יירד מספר התאונות. בפועל, ב־2013 נרשמו 13,048 תאונות דרכים – עלייה של 4.5% לעומת 2012. בכל הנוגע לתאונות דרכים קטלניות המצב אפילו יותר חמור. נתונים אלה מעמידים את ההחלטה לתקצב את מצלמות המהירות ב־7 מיליון שקל נוספים באור תמוה.

תומר הדר

 

לא בונים על רעידת אדמה, חיזוק המבנים יחכה

 

בדצמבר 2008 החליטה הממשלה להקצות 3.5 מיליארד שקל לחיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה. הסכום היה אמור להיפרס על פני 25 שנה החל משנת 2009. עכשיו מציעים במשרד האוצר לקבוע כי בשנים 2015–2016 יפחת המימון מקופת האוצר מ־70 מיליון שקל בשנה ל־20 מיליון שקל.

 

המקורות התקציביים שנקבעו לתוכנית הם 70 מיליון ממשרדי הממשלה בכל שנה ו־70 מיליון שקל נוספים ממשרד האוצר, כשהסכום האחרון הוא זה שיקוצץ כעת.

 

תמ"א 38 תמ"א 38 צילום: עמית שעל

 

באוצר מסבירים את הקיצוץ בכך שהוא מתבצע "לאור העיכובים בביצוע חיזוק המבנים עד כה". ההסבר הזה נראה מוזר - באוצר מתייחסים אל מצבה של התוכנית כאל מצב נתון, כשהמשרד עצמו והממשלה כולה יכולים להביא לשינוי של המצב הזה ולהאיץ את קצב התקדמות הפרויקטים לחיזוק המבנים. אבל נראה כי במטרה לצמצם את הגירעון, המדינה פשוט בוחרת להפחית את המימון לפרויקטים.

עינת פז־פרנקל

 

רשימת הקיצוצים המלאה:

2 מיליארד שקל

דחיית החלת חוק יום חינוך ארוך בחמש שנות לימוד

 

600 מיליון שקל

קיצוץ בבסיס תקציב הפיתוח של משרד התחבורה

והעברת פרויקט כביש 16 למימון פרטי

 

140 מיליון שקל

הארכת משך התקופה שבה מוגבל בניידות

זכאי להחליף רכב או אביזרים נלווים לרכב

 

100 מיליון שקל

הפחתת שיעור השתתפות המדינה בעלות קיום מוסדות חינוך

 

93 מיליון שקל

הפחתה בתקציב הפרסום של משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים

 

75 מיליון שקל

הארכת תקופת האכשרה הנדרשת מצעירים לקבלת דמי אבטלה

 

60 מיליון שקל

הפחתה בבסיס התקציב של משרד ראש הממשלה

 

53 מיליון שקל

ביטול תמיכות של המשרד לשירותי דת להקמת מבני דת חדשים

וביטול תקציב עתידי של המשרד

 

50 מיליון שקל

הפחתת תקציב הסובסידיה לפרמיות

של הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות

 

50 מיליון שקל

קיצוץ בתוכנית לחיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה

 

39 מיליון שקל

ביטול ההכרה בעבודה בתחנות דלק

ובאבטחה כעבודה מועדפת

 

27 מיליון שקל

ביטול המשרד לשיתוף פעולה אזורי

וכתוצאה מכך מחיקת התקציב שלו

 

25 מיליון שקל

דחיית יישום התוכנית להגברת לפיתוח

כלכלי־חברתי והביטחון האישי בירושלים

 

25 מיליון שקל

קיצוץ בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

 

20 מיליון שקל

הפחתה בבסיס התקציב של המשרד לאזרחים ותיקים

 

16 מיליון שקל

קיצוץ בתקציב משרד הבינוי והשיכון

בשל צמצום היקף פעילות המשרד

 

13.7 מיליון שקל

הפחתת תקציב המשרד לענייני ירושלים והתפוצות

 

10 מיליון שקל

חיסכון שיושג בזכות הסדר חדש לתשלום

עבור הסעת כוחות הביטחון בתחבורה הציבורית

 

3.6 מיליון שקל

הפחתת מענקים ביטחוניים לרשויות ביהודה ושומרון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x