שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

חוזרים ללימודים: הורים עשירים מכפרים על מורים שחוקים

כיתות צפופות ומורים עייפים ממתינים לילדים שחוזרים מחר לבתי הספר לשנת הלימודים החדשה. תקציב החינוך לא מספיק כדי לשפר את תוצאות התלמידים, שהרקע הכלכלי מכתיב את סיכויי ההצלחה שלהם. מבחני פיז"ה שייערכו השנה יבחנו אם הפערים במערכת צומצמו או שרק הועמקו

מיקי פלד 06:4431.08.14

הכיתה צפופה והמורה שפוף

 

בכל הקשור לצפיפות בכיתות, מצבו של התלמיד החילוני בכי רע לעומת המקבילים לו, ולא נראה כי חל שינוי בממד זה גם השנה. מבדיקת "כלכליסט" עולה שבחמש הערים הגדולות בישראל, תלמידי בתי הספר הממלכתיים יסודיים ילמדו בכיתה של 28 תלמידים בממוצע, לעומת 26 בחינוך הממלכתי דתי ומספר דומה בבתי הספר היסודיים של החינוך החרדי והערבי. בבני ברק המצב דווקא הפוך: בבתי הספר היסודיים החרדיים לומדים בממוצע 32 ילדים בכיתה, לעומת 21 בממלכתי ו־18 ילדים בכיתה בבית הספר הדתי.

 

במקביל, רמתם של המורים שנדרשים להתמודד עם הצפיפות בכיתות הולכת ויורדת. בסקר של ה־OECD שנערך בשנה שעברה הודו 53% ממנהלי בתי הספר בישראל שחסרים להם מורים איכותיים או מורים שמוסמכים ללמד את אחד המקצועות. זאת בעוד הממוצע של משתנה זה במדינות ה־OECD עומד על 39%.

 

 

נראה כי זהו סימן נוסף לכך שמערכת החינוך מצליחה פחות ופחות להצמיח מורים שיהוו דמויות מופת. אותם מורים שכן שמים את עתידם במערכת החינוך נתקלים באלימות גוברת: בסקר שנערך ב־2013 וצוטט בדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, 39% מהמורים אמרו כי נחשפו לאלימות כלפיהם או כלפי מורים אחרים מצד הורי תלמידים.

 

ההכנסה קובעת את ההצלחה

 

פחות מ־40% מתלמידי כיתה א' ילמדו במערכת החינוך הממלכתית בשנת הלימודים הקרובה, שבמהלכה צפוי שוב להיערך בישראל מבחן פיז"ה של ה־OECD. אלא שהממוצעים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחן זה מסתירים את הפער העצום בין חזקים לחלשים. הפער, השני בהיקפו בארגון, מציב את המצטיינים בחוד החנית במערב, בעוד החלשים אינם כלל ברמת חינוך מערבית.

 

 

 

קיים מתאם ברור בין עומק הכיס של ההורים וגובה ציוני ילדיהם. מערכת תשלומי רשות חצי מפוקחת מאפשרת לרשויות מקומיות חזקות ולהורים מבוססים להשקיע בתלמידים, בעוד מי שאין לו נשאר מאחור. כשהחרדים לא מבצעים את מבחן פיז"ה כי הם לא לומדים ליב"ה והתלמידים הערבים מוציאים ציונים נמוכים, לא מדובר בסימן חיובי לעתיד המשק.

 

תקציב החינוך גדל, אבל ההורים משלמים יותר

 

זה לא שחסר כסף במערכת החינוך. למעשה, הגידול בתקציב החינוך מאז שנת 2000 גדול ב־33% מאשר תקציב המדינה עצמו, כלומר הממשלה מבינה את סדרי העדיפויות התקציביים ומפנה תקציבים למשאב החשוב ביותר של ישראל: התלמידים. אלא שמשהו בדרך לא עובד. הרפורמות אופק חדש ועוז לתמורה נועדו ליצור איזון חדש שבו המורים משקיעים יותר בתלמידים והשכר שלהם גדל. בפועל יעברו עוד כמה שנים כדי שיהיה אפשר לראות האם הרפורמות הצליחו לא רק להשאיר את המורה בבית הספר, אלא גם למשוך ולהשאיר בבית הספר מורים איכותיים.

 

 

אלא ש־90% מתקציב החינוך הולכים לתשלום משכורות, מה שמותיר למערכת גמישות תקציבית מצומצמת ומגביל את היכולת לשנות סדרי עדיפויות. וכאן נכנסים לתמונה תשלומי ההורים: משרד החינוך קבע תקרת הוצאה להורים על תוכניות לימוד נוספות ושירותים נוספים, שנעה בין 590 שקל בשנת הלימודים הקרובה בגני הילדים ועד 2,068 שקל בתיכונים, בדומה לשנה שעברה.

 

שר החינוך שי פירון שר החינוך שי פירון צילום: צביקה טישלר

 

רק שהמציאות תמיד מורכבת יותר, והופכת טיולים וחלק מתוכניות הלימודים הנוספות לחובה לכל דבר. גם התקרה היא לפעמים בבחינת המלצה: באחד מבתי הספר של הזרם הממלכתי־דתי באזור ירושלים, הודיע המנהל בחגיגיות כי השנה תשלומי הרשות לתלמידי כיתות א' ו־ב' יגיעו ל־2,400 שקל, במקום 980 שקל לשנה כפי שמתיר המשרד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x