שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משרד הביטחון דורש עוד 10 מיליארד שקל עבור "לקחי צוק איתן"

ל"כלכליסט" נודע כי הדרישה של מערכת הביטחון מתווספת לעלויות המבצע שמוערכות על ידי הצבא ב־9 מיליארד שקל ולתוספת של 11 מיליארד שקל שנדרשת לשנת 2015. התוספת עבור יישום לקחי המבצע תממן מיגון טנקים ונגמ"שים ותתפרס החל מתקציב 2016 על פני לפחות חמש שנים

שאול אמסטרדמסקי 06:4231.08.14

מערכת הביטחון צפויה לדרוש תוספת תקציבית בגובה 10 מיליארד שקל מתקציב 2016, שעשויה להתפרס על פני תקופה של חמש שנים לפחות, לטובת "חבילת לקחי צוק איתן". במסגרת חבילה זו תציג מערכת הביטחון את האמצעים הקיימים, את האמצעים הדרושים ואת העלויות שלהם למקרה של יציאה למבצע דומה לצוק איתן בעתיד. כך בין היתר, תוספת תקציבית זו נועדה לכלול חבילות מיגון לטנקים ("מעיל רוח") והחלפת חלק גדול מהנגמ"שים הישנים, דוגמת הנגמ"ש שבו נסעו שבעת חיילי גולני שנהרגו בתחילת המלחמה בעזה, בנגמ"שים מסוג נמ"ר המספקים מיגון כבד יותר.

 

מדובר בתוספת על 9 מיליארד השקלים שמערכת הביטחון דורשת כבר השנה עבור מימון עלויות צוק איתן, ובנוסף ל־11 מיליארד שקל שמערכת הביטחון דורשת לשנה הבאה עבור "קיום מינימלי של המערכת". אם הדרישות התקציביות יתקבלו במלואן, המשמעות היא שתקציב הביטחון ברוטו יעמוד השנה על כ־75 מיליארד שקל (עם תקציב המוסד והשב"כ), ב־2015 הוא יעמוד על 75–80 מיליארד שקל, והחל מ־2016 הוא עשוי לחצות את רף 80 מיליארד השקלים בשנה.

 

אם הדרישות הללו יתקבלו, הן יסמנו את הגידול הגבוה ביותר בתקציב מערכת הביטחון בשנה אחת מאז האינתיפאדה הראשונה ב־1987. על פי הלמ"ס, ב־1987 גדל היקף הצריכה הביטחונית ב־32.5%. תוספת תקציבית של 11 מיליארד שקל ל־2015 תהווה גידול של 21% לעומת התקציב המקורי של 2014 (לפני התוספות שניתנו למערכת). זהו גידול של פי שבעה מקצב הצמיחה של המשק כולו, כך שבאופן די ודאי החלק של הביטחון בתוצר של המשק צפוי לגדול בשנתיים הקרובות, אחרי יותר מעשור של ירידה מתמדת.

 

 

בשבוע הבא תציג מערכת ביטחון את הדרישות התקציביות ל־2015 בפני הקבינט הביטחוני. טרם הוחלט מתי להציג לקבינט את סל הדרישות התקציביות ל־2016 ואילך, "חבילת לקחי צוק איתן", בין היתר משום שהדבר ככל הנראה יידון ממילא במסגרת ועדת לוקר — הוועדה הציבורית בראשות אלוף במיל' יוחנן לוקר, שפועלת בימים אלה לגיבוש המלצות לבניית תקציב הביטחון לעשור הקרוב.

 

העלות לא נתונה לוויכוח

 

עוד הרבה לפני שתגיע 2016, הבעיה של 2014 — מימון המלחמה בעזה — רחוקה מלהיגמר. במערכת הביטחון טוענים כי שוררת הסכמה בינם לבין משרד הביטחון כי עלות המלחמה נטו היא 9 מיליארד שקל, אחרי שמנכים עלויות שהצבא ממילא היה נושא בהן גם בלי המלחמה (ימי מילואים מתוכננים, תחמושת שתוכננה לשימוש או לפסילה וכדומה).

 

במשרד האוצר, אגב, עדיין יש קולות שטוענים כי העלות תהיה בסופו של דבר נמוכה יותר. מנגד, במשרד הביטחון טוענים כי בכירי משרד האוצר היו שותפים לאומדן העלויות מימיה הראשונים של הלחימה, בדיוק בשביל שבסוף הלחימה לא יוכלו לטעון כי האומדנים של מערכת הביטחון מנופחים. "בכל יום ב־12 בצהריים ידעו הקצינים הבכירים בצבא שהם צריכים להעביר דיווח מסודר על כל פצצה שהשתמשו בה, על כל מנוע שהיה בשימוש ועל כל היתר, כי אנחנו צריכים לדווח לאוצר", אומרים במערכת הביטחון. לכל היותר, טוענים שם, היקף הוויכוח יהיה על 5% מה־9 מיליארד, ולא יותר.

 

יועץ כספי חדש לרמטכ"ל

 

לפיד ויעלון לפיד ויעלון צילום: אמיל סלמן

 

בינתיים, משרד הביטחון טרם הודיע מי יעמוד לימינם של הפקידים הבכירים של מערכת הביטחון עם תחילת הקרבות התקציביים. איש הכספים הבכיר של מערכת הביטחון הוא היועץ הכספי לרמטכ"ל, קצין בדרגת תא"ל שמשמש גם כראש אגף התקציבים של משרד הביטחון. בשלוש השנים האחרונות שימש בתפקיד תא"ל ראם עמינח, שיפרוש ממנו מחר.

במערכת הביטחון טוענים כי יודיעו השבוע על זהות היועץ הכספי לרמטכ"ל הבא. ככל הידוע, ישנם שלושה מועמדים סופיים במירוץ לתפקיד הבכיר: המועמד הראשון הוא אל"מ (ד"ר) משה חדד, שמשמש כיום כראש מחלקת תקציבי היבשה במשרד היועץ הכספי לרמטכ"ל. המומחיות של חדד היא בנושאים התקציביים הכבדים והקלאסיים של מערכת הביטחון, כלומר בבניין הכוח, בבניית תוכניות עבודה רב־שנתיות וכיוב'.

 

מועמדת נוספת מתוך המערכת היא אל"מ איריס דנון, שהעבירה את מרבית הקריירה הצבאית שלה בתפקידים שונים באגף כוח אדם של צה"ל, כך שהיא עשויה להביא לתפקיד, אם תיבחר, דגש על נושאי השכר והגמלאות שבהם היא בקיאה.

 

מועמד נוסף הוא אל"מ (במיל') ינקי זימרת, ששימש כסגן היועץ הכספי לרמטכ"ל עד פרישתו מצה"ל ב־2012. מאז נמצא זימרת במועצה הלאומית לביטחון במשרד ראש הממשלה, והוא עשוי להביא לתפקיד נקודת מבט שמתחשבת יותר בההסתכלות חיצונית על מערכת הביטחון.

 

הבחירה שמערכת הביטחון תקבל בסופו של דבר עשויה להצביע על הכיוון הכלכלי שהמערכת מעוניינת לצעוד בו בשנים הקרובות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x